ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
אִי-אֶפְשָׁר לִמְצא מַעֲמָד מְבֻסָּס לָרוּחַ כִּי-אִם בָּאֲוִיר הָאֱלֹהִי... אִם מְעַט פָּחוֹת מִגְּדֻלָּה זוֹ יְבַקֵּשׁ לוֹ הָאָדָם הֲרֵי הוּא מִיָּד טָרוּף כִּסְפִינָה הַמְטרֶפֶת בַּיָּם. גַּלִּים סוֹעֲרִים מִתְנַגְּדִים זֶה לָזֶה יַדְרִיכוּהוּ תָּמִיד מְנוּחָה, מִגַּל אֶל גַּל יֻטַּל וְלֹא יָדַע שָׁלֵו... מְקוֹם מְנוּחָתֵנוּ הוּא רַק בֵּאלֹהִים".
הצימאון, הדבקות, ובקשת האלוהים, הם מהות החיים הישראלים. אהבת ד' ובקשת הטוב, הם עומק החיים שמהם אנו ניזונים. לכן, האומה לא יכולה לחיות חיים שלמים ואמיתיים, מבלי הגובה הרוחני של בקשת ד' ודבקות בד' אלוהי ישראל. אהבת ד' הטבועה באומה הישראלית וביחידיה, כאשר אנו צריכים לבארה ולתרגמה לשפה פילוסופית, יש לה מהמשותף עם הפילוסופים של חכמי אומות העולם. שיתוף זה הוא חיצוני בלבד, הוא נובע מהצורך לבאר דברים אלוהיים בכלים אנושיים כלליים, ביאור רעיונות אידיאליים אלוהיים בשפה מונגשת לכלל. אהבת ד', היא הטבע היותר עצמי לאדם, היא מקרינה על כל ערך מחייו. המחקר והדעת הפילוסופית, תפקידם להרחיב ולבאר את התכונה הטבעית הזאת ולחשוף את אמיתת החיים, לגדלו ולהרחיבו. התכונה הפנימית הזאת של אהבת ודבקות בד', נמצאת ברובד הנסתר במדרגת "הנסתרות", זו מציאות רוחנית שנמצאת מעבר לכל תפיסה רציונאלית ולכל תודעה גלויה. תכונה זאת עצם מהותה ומציאותה הוא נסתר, ממנה מקבלים כל גילויי החיים את ערכם העליון. ר' צדוק הכהן מלובלין (צדקת הצדיק אות קצ"ו) מבאר את השורש העליון שממנו אנו שואבים את אהבת ודבקות בו, "ובני ישראל "זרע אברהם אוהבי" כבר מלידה מבטן קבוע בהם אהבת השם יתברך שהוא השורש נגד מדת הכתר שאינו בתפיסת אדם. וחכמה ובינה הם אהבת התורה וישראל".
כי אע"פ שיוכלו להיות אנשי אלקים גם כן בכל עם ולשון, מכל מקום מוכרח הוא, שכל איש ואיש מאיזה אומה שתהיה, יכיל בקרבו את תוכן הנישא וגם את התוכן השפל של אומתו, כי אין אפשרות לשום אדם להיות מחלץ את עצמו לגמרי ממסגר האומה, שכבר קבעה לה תכונה נפשית מיוחדת, בזה עצמה שעלתה על במת העמים בתולדה. על כן הניצוץ הישראלי שבנו הוא באמת כל עוזנו ואושרנו, כל עושר רוחנו ועצם חיינו, ויתר הרכוש הרוחני הנהו רק טפל אליו ומשמשו, ואפילו אם יהיו רבים ממנו בכמות המדומה, הנם בטלים ומבוטלים אליו מצד העצם והאיכות, כמו שכל עושרנו החומרי מכסף וזהב, בתים והיכלות, וממשלת ותענוגות מלכים, הנם רק טפלים לעצם החיים שמתגלים במרכז החיים שלנו בפנימיותנו, במרכז המוח או בכל מקום שהוא, לכל מר מחוקרי החיים כדאית להו. זה מרגיש בחזקה ובכל עז- הנשמה מי שהוא רוצה להיות בן ישראל באמת, ובזה יושע ישראל תשועת הפרט ותשועת הכלל.
אפשרי הדבר שימצאו אנשים בעלי מעלה אנשי אלוהים, שמוסר וערכם הרוחני נישא מעל בני עמם. למרות מעלתם האישית, עדיין תתגלה בהם רוח האומה שממנה הם צמחו ונולדו ותהייה השפעה בין-דורית בין 'הדורות המייסדים' להופעת 'הדורות הממשיכים', לכן יוכלו להופיע גם אצל אנשי המעלה מאומות העולם חסרונות שמקורם בשורש האומה שממנה הם ינקו. הניצוץ האלוהי המופיע באומה הישראלית הם אושרנו הרוחני המעניק לנו את החיים השלמים והמתוקנים על פי דרכה של תורה. באומה הישראלית כיון שהיא חצובה מנשמת אבות האומה, אברהם יצחק, ויעקב, היא מעניקה לנו את היכולת לשמור על האמת האלוהית בשלמותה מבלי חסרונות.
"רַק יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִים הֵם לְקַבֵּל אֱמוּנַת אֱלֹהֵי אֱמֶת ד' אֶחָד בְּמִלּוּאָהּ וְטוּבָהּ, וְאִישִׁיּוּתָם הָעַצְמִית עוֹד תּוֹסִיף אמֶץ עִם זֶה וְתַרְבּוּתָם תִּשְׂתַּגְשֵׂג וְתִתְגַּדֵּל בִּפְרִיחָה מְצֻיֶּנֶת, "בַּד' יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל". אֲבָל הַגּוֹיִים לֹא בָּאוּ עֲדַיִן לִידֵי מִדָּה זוֹ, וּמַה שֶּׁהֻכְנְסָה מֵאוֹרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֱמוּנָה אֱלֹהִית בִּסְבִיבוֹתָם, שֶׁלּא בְּדֶרֶךְ הִתְפַּתְּחוּת הָרְאוּיָה לָהֶם לְפִי טִבְעָם, נִלְחָם הוּא בְּאִישִׁיּוּתָם הַפְּרָטִית וּמַלְקֶה אֶת תַּרְבּוּתָם, שֶׁהִיא זָרָה, חִיצוֹנָה, נָכְרִית וּמְגֻשֶּׁמֶת, בְּעֶצֶם תְּכוּנָתָהּ" (אורות התחיה נד).
וכל אותם שנוקשו ונסחפו מחוץ לאוהלי יעקב אינם חפצים להרגיש את זה היסוד העקרי, ואם לפעמים מתעוררת גם בלבבם הרגשת האהבה האלהית, או הלאומית, או שתיהן ביחד, אינם מכירים את גודל עז ייחודם ואחדותם, והם חפצים לבנות את עצם החיים, את יסוד האהבה האלהית עצמה, אהבת ד' אלהי ישראל, שהיא נשמת האומה ועצם חייה, בדברים חיצוניים ומלאכותיים. ע"כ אינם מצליחים כלל בחפצם, והם הולכים ומצטערים, עד שיבואו לידי כריתה ונתיקה אם הם רקובים ביסודם, או לידי הכרה והתפרצות החיים הפנימיים לטובה, אם יש להם יסוד ישראלי בריא והגון.
תהליך ההשכלה והחילון שעבר אל אירופה ולא פסח על בחורי ישראל, הביא גם מבני עמנו להתרחק מעבודת ד' ולהצטרף לתהליכים הכללים של פיתוח אמונות ודעות אשר אינם יונקים מתורת ישראל אף על פי שיש בהם יסוד של אמת של ניצוץ אלוהי. בחורים אלו אשר נטשו את היסוד הלאומי של האומה, או את היסוד האלוהי הדבקות בד' אלוהי ישראל ומצותיו, והלכו לרעות בשדות זרים, לעיתים כרתו את הענף אשר הם יונקים ממנו את לשד חייהם, אך לעיתים הם יזהו את השקר אשר שורר בדעות ואמונת אלו וישובו אל תורתם הורתם תורת ישראל.
ואח"כ מתוך עצמה של הנקודה הפנימית, החזקה ואיתנה מכל, ירחיבו דברים, יבנו בנינים, יפארו פארות, יחזו משאות, יחקרו ויתפלספו, "מגדל עז שם ד' בו ירוץ צדיק ונשגב", ובזה יחיו את כל הראויים לקבל תחיה. התכונה הפנימית אינה נשמרת בעזה וטהרתה כ"א ע"י אותה ההדרכה והתכונה ההיגינית, הצריכה לשמירתה, ע"כ היא כוללת בעזה אהבה עצומה ונפלאה, חמה ונלהבה, לכל המצות המעשיות שבתורה, שבכתב ושבע"פ, שכבר נשרשו יפה באהבה פנימית, כמו שמקורן הוא שם, "מימינו אש דת למו".
התכונה העיקרית שלנו היא התכונה הטבעית, הסגולה של אהבת ד' ודבקות בו, שהיא ירושה לנו מאבותינו, היא תכונה נצחית שתמיד תהיה טבועה בנו. אף שאנו רואים יהודים שאינם מאמינים, זה זמני בלבד, והם עתידים לחזור לאמונתם-לטבעם בעצמה גדולה עוד יותר. והתכונה הזאת אינה צריכה שום מחקר ושום פילוסופיה כדי לקיימה, היא קיימת ועומדת לעולם. תפקיד החקירה והעיון היא כדי לשלול את העיוותים, הדמיונות והטעויות שדבקו באמונה הטהורה, ולהעמיד את האמונה בטהרתה המקורית. אמנם, בדורנו, יש צורך גדול להעמיק ולברר דווקא באופן שכלי את ענייני האמונה, וכפי שכותב מרן הרב זצ"ל:
אַחֵינוּ הַיְקָרִים, חַכְמֵי תּוֹרָה, וְסוֹפְרִים מַשְׁפִּיעִים! גַּם אָנוּ נוֹאַלְנוּ וְחָטָאנוּ. לָמַדְנוּ וְחָקַרְנוּ, פִּלְפַּלְנוּ וְחִדַּשְׁנוּ, כָּתַבְנוּ וְצִיַּרְנוּ, אֲבָל שָׁכַחְנוּ אֶת הָאֱלֹהִים וְעֻזּוֹ, לֹא שָׁמַעְנוּ לְקוֹל נְבִיאֵי הָאֱמֶת, לְקוֹל מְעֻלֵּי חַכְמֵי דּוֹרוֹת עוֹלָמִים, לְקוֹל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים, חַכְמֵי הַמּוּסָר וְחַכְמֵי הָעִיּוּן וְהָרָזִים, שֶׁצָּוְחוּ וְהִכְרִיזוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת כִּי סוֹף הַנָּהָר שֶׁל הַתַּלְמוּד הַמַּעֲשִׂי לְבַדּוֹ לִהְיוֹת יָבֵשׁ וְחָרֵב, אִם לֹא נִמְשׁךְ לְתוֹכוֹ תָּמִיד מַיִם מִנִּי יָם, מִיָּמָא דְּחָכְמָתַא וְקַבָּלָה, מִיַּם דַּעַת הָאֱלֹהִים, מִיַּם טהַר הָאֱמוּנָה הַטְּהוֹרָה הַנּוֹבַעַת מִנִּשְׁמָתֵנוּ פְּנִימָה מִשָּׁרְשָׁהּ מִמְּקוֹר הַחַיִּים. עַתָּה בָּא הַקֵּץ, הִנְנוּ קְרוּאִים בִּתְחִיָּתֵנוּ הַלְּאֻמִּית לִתְבּעַ אֶת עֶלְבּוֹן הָאָדָם כֻּלּוֹ, עֶלְבּוֹן הַנְּשָׁמָה הָאֱלֹהִית, שֶׁבְּיָדֵינוּ הֻפְקְדָה לְרוֹמְמָהּ וּלְשַׂגְּבָהּ, נִשְׁמַת אֱלֹהִים חַיִּים, הַצְּרִיכָה לְהִתְפַּשֵּׁט עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, לַהֲאִירוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ, הָאוֹרָה, הַיּוֹצֵאת מִתּוֹךְ אוֹר הַתּוֹרָה וְאוֹר הַנְּבוּאָה, הַשָּׁוָה לְכָל נֶפֶשׁ וּמְחַיָּה כָּל חַי, בְּחָזְקָה הוּא נִתְבָּע מִמֶּנּוּ, עַתָּה לְעֵת קֵץ" (מאמרי-הראי"ה, קריאה גדולה).
הדעת והחשבון, והמחקר הפילוסופי הטהור, צריך הוא רק לצרף ולזכך את הרעיונות והמושגים מן הסיגים המוסריים והמדעיים שלהם, ולהעמידם על אופים הטהור והבריא ממקורו. ע"כ לא יוכל לעולם להיות נבנה ומשתכלל דבר רוחני יסודי, שיקומם את הסוכה הנופלת, סוכת דוד, כי אם בשני תנאים הללו המחוברים זה בזה: תכונת תמימות הלב לאהבת מצוותיה של תורה, באהבת שם ד' אלהי ישראל, הקשור בהן בהרגשתנו פנימה, והעמדת יסוד החיים בעצם התכונה האלהית הקלוטה בנו באהבת עולמים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.













