ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
שירת הים היא הפיוט הנעלה ביותר, היא תפילת ההודיה הנשגבה על היציאה מארץ העבדים, על בקיעת הים ועל טיבוע המצרים. במהלך השנים חדרו מחשבות שונות בדבר הצורך בשירת הים ובעיקר בשל מרכזיותה בתפילה. יש הטורחים לציין את הפסוק מספר משלי: בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ, אַל-תִּשְׂמָח; וּבִכָּשְׁלוֹ, אַל-יָגֵל לִבֶּךָ" כראייה לדבר שאין לשמוח במפלת המצרים. טעות בידם. האויב בפסוק הזה הוא העמית (קולגה) למקצוע אשר כשל או פשט רגל. כאשר בעל המכולת שממול פושט רגל, החכמה הגדולה והאצילות היא לא לשמח ולא להיות בגילה ובדיצה. את זה משאירים לשירת הניצחון על האויב מן החוץ. שירת הים הנאמרת כל יום בתפילת הבוקר, נאמרה לראשונה מיד לאחר שבני ישראל ראו מצרים מת על שפת הים. השירה הזו הושרה בקול רם על ידי מיליונים של עבדים משוחררים לדורות. שירת הים הבקיעה חומות בים חומות בלבבות, הניעה גלים של ים והיא זו שהניעה גלים של געגוע של גאולה.
בקרב יהודי מרוקו אשר עלו בהמוניהם אל הארץ היתה הכמיהה לציון חרוטה בעט ברזל, עט הגעגוע. כאשר עלינו ארצה נשקנו אדמתה. עיבדנו וחרשנו ושרנו בפיוט למרות הסיוט של קשיי העלייה. שירת הים היא שירת הניצחון על העבדות. היא שירת החרות לעלות ארצה, היא שירת החרות להניח לשבטי ישראל להיות עם מגוון המסורות אך עם הבסיס המשותף לשירת הגאולות.
מה עושים אנשי מדע 'רציונליים', פשוטי עם, משוררים, עובדי אדמה עם תופעות הנחשבות בעינינו כנס ממש, כמו למשל קריעת ים סוף לשניים? "נס הנהו תוצאה מידית של כל יכולת אלוהית ולא היה מתגשם, לו היה אלוהים עוזב לנפשו את המהלך החופשי של מכונת העולם." אני מניח שלא אמצא מנין של מהנדסים/פיזיקאים/מתמטיקאים היודעים שאת התיאור הזה לנס כזה כתב לא אחר מאשר ליאונרד אויילר (1707-1783). המלומד הזה הקדיש את כל חייו למכניקה אנליטית, להידרודינמיקה, למתמטיקה, לפיסיקה ולאסטרונומיה. גדולתו המיוחדת תוארה באופן נפלא בעת ההספדים עליו באקדמיה הצרפתית. כך הספיד אותו קונדרוסה: "הוא חיבר הוכחה חדשה לקיום אלוהים ולרוחניות הנפש. זו האחרונה אף התקבלה באסכולות שונות של התיאולוגיה." מלומד צרפתי אחר, אָרָגו (1786-1853), כתוב עליו: "אויילר חישב ללא מאמץ ניכר, כמו שבני האדם נושמים, או כמו נשרים המחזיקים עצמם ברוח." נדגיש כאן, כדברי א. צ'רנביסקי, שהמושג 'חישב' מכוון לכישרון ליצור ערכים מתמטיים אמתיים. הוא נחשב לגדול המתמטיקאים במאה ה-18 והותיר אחריו 886 פרסומים וספרים. כאשר אויילר דיבר על בנין התבל, הוא יאמר כך: "מה גדולה וודאות העצמה של מי שברא אין-סופיות זו והוא השליט הבלעדי שלה. נעריצהו מתוך הכנעה מוחלטת..", עוד יוסיף אויילר באיגרת אחרת: "לכן תעורר בנו תמיד השליטה הזו בתבל את הרעיון הנעלה ביותר של התבונה ושל טובתו הנשגבה של אלוהים."
רעיון התכליתיות הדריך את חייו של אויילר. לא רק בענייני הרוח אלא גם כהדרכה ממש בעבודתו המחקרית. "אלוהים הוא השולט המוחלט בכל מה שמתרחש בעולם, למרות חירותו של האדם, שכל פעולותיו, אם כי הן חושיות, כלולות מראש בתוכנית, שאלוהים רצה לקבוע בבראו את העולם." עוד על עניין התכליתיות בבריאה יאמר אויילר: "מחשבה זו גורמת לנו לצלול בתהום של התפעלות ושל הערצת שלמותו האינסופית של הבורא בהכירנו שאין דבר, אפילו הוא חסר ערך, שלא היה כבר מראשית העולם ראוי להיכלל בתוכנית הראשונה שאלוהים קבע לעצמו." גם ניוטון חשב במונחים כאלה. ניוטון סבר שאין סיבות טבעיות מספיקות כי להחזיק סדר בעולם, ושאלוהים, בדאגתו להחזקה זו, מחדש מעשי בראשית תמיד ושאלוהים, בדאגתו להחזקה זו, מחדש מעשי בראשית תמיד.
ואלה דבריו של הרב קוק בעניין הנס [עולת ראיה א, שע"ט]: "את היחש של הנס עם הטבע ראוי להכיר כערך של אחדות, שהרי מעשי ה' כולם אחד הם, ומה שמחסר הטבע בהנהגתו הכללית הנס ממלא אותו. על כן אין ערך הנס בלתי שייך אל הטבע כי אם הוא מצומד ומחובר לו ... ועוד נכלל בזה מה שאנו למדים ממציאות הנסים, שבכלל אין לנו דברים של מקרה במציאות, כי אם כל הדברים המזדמנים הם נערכים בהשגחה של החכמה העליונה."
החפיפה בין גאוני ישראל לבין שלושת גאוני המדע כפי שהזכרנו עד כה, ניוטון, קפלר, אויילר, מפליאה עד מאוד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
