ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
שירת הים היא הפיוט הנעלה ביותר, היא תפילת ההודיה הנשגבה על היציאה מארץ העבדים, על בקיעת הים ועל טיבוע המצרים. במהלך השנים חדרו מחשבות שונות בדבר הצורך בשירת הים ובעיקר בשל מרכזיותה בתפילה. יש הטורחים לציין את הפסוק מספר משלי: בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ, אַל-תִּשְׂמָח; וּבִכָּשְׁלוֹ, אַל-יָגֵל לִבֶּךָ" כראייה לדבר שאין לשמוח במפלת המצרים. טעות בידם. האויב בפסוק הזה הוא העמית (קולגה) למקצוע אשר כשל או פשט רגל. כאשר בעל המכולת שממול פושט רגל, החכמה הגדולה והאצילות היא לא לשמח ולא להיות בגילה ובדיצה. את זה משאירים לשירת הניצחון על האויב מן החוץ. שירת הים הנאמרת כל יום בתפילת הבוקר, נאמרה לראשונה מיד לאחר שבני ישראל ראו מצרים מת על שפת הים. השירה הזו הושרה בקול רם על ידי מיליונים של עבדים משוחררים לדורות. שירת הים הבקיעה חומות בים חומות בלבבות, הניעה גלים של ים והיא זו שהניעה גלים של געגוע של גאולה.
בקרב יהודי מרוקו אשר עלו בהמוניהם אל הארץ היתה הכמיהה לציון חרוטה בעט ברזל, עט הגעגוע. כאשר עלינו ארצה נשקנו אדמתה. עיבדנו וחרשנו ושרנו בפיוט למרות הסיוט של קשיי העלייה. שירת הים היא שירת הניצחון על העבדות. היא שירת החרות לעלות ארצה, היא שירת החרות להניח לשבטי ישראל להיות עם מגוון המסורות אך עם הבסיס המשותף לשירת הגאולות.
מה עושים אנשי מדע 'רציונליים', פשוטי עם, משוררים, עובדי אדמה עם תופעות הנחשבות בעינינו כנס ממש, כמו למשל קריעת ים סוף לשניים? "נס הנהו תוצאה מידית של כל יכולת אלוהית ולא היה מתגשם, לו היה אלוהים עוזב לנפשו את המהלך החופשי של מכונת העולם." אני מניח שלא אמצא מנין של מהנדסים/פיזיקאים/מתמטיקאים היודעים שאת התיאור הזה לנס כזה כתב לא אחר מאשר ליאונרד אויילר (1707-1783). המלומד הזה הקדיש את כל חייו למכניקה אנליטית, להידרודינמיקה, למתמטיקה, לפיסיקה ולאסטרונומיה. גדולתו המיוחדת תוארה באופן נפלא בעת ההספדים עליו באקדמיה הצרפתית. כך הספיד אותו קונדרוסה: "הוא חיבר הוכחה חדשה לקיום אלוהים ולרוחניות הנפש. זו האחרונה אף התקבלה באסכולות שונות של התיאולוגיה." מלומד צרפתי אחר, אָרָגו (1786-1853), כתוב עליו: "אויילר חישב ללא מאמץ ניכר, כמו שבני האדם נושמים, או כמו נשרים המחזיקים עצמם ברוח." נדגיש כאן, כדברי א. צ'רנביסקי, שהמושג 'חישב' מכוון לכישרון ליצור ערכים מתמטיים אמתיים. הוא נחשב לגדול המתמטיקאים במאה ה-18 והותיר אחריו 886 פרסומים וספרים. כאשר אויילר דיבר על בנין התבל, הוא יאמר כך: "מה גדולה וודאות העצמה של מי שברא אין-סופיות זו והוא השליט הבלעדי שלה. נעריצהו מתוך הכנעה מוחלטת..", עוד יוסיף אויילר באיגרת אחרת: "לכן תעורר בנו תמיד השליטה הזו בתבל את הרעיון הנעלה ביותר של התבונה ושל טובתו הנשגבה של אלוהים."
רעיון התכליתיות הדריך את חייו של אויילר. לא רק בענייני הרוח אלא גם כהדרכה ממש בעבודתו המחקרית. "אלוהים הוא השולט המוחלט בכל מה שמתרחש בעולם, למרות חירותו של האדם, שכל פעולותיו, אם כי הן חושיות, כלולות מראש בתוכנית, שאלוהים רצה לקבוע בבראו את העולם." עוד על עניין התכליתיות בבריאה יאמר אויילר: "מחשבה זו גורמת לנו לצלול בתהום של התפעלות ושל הערצת שלמותו האינסופית של הבורא בהכירנו שאין דבר, אפילו הוא חסר ערך, שלא היה כבר מראשית העולם ראוי להיכלל בתוכנית הראשונה שאלוהים קבע לעצמו." גם ניוטון חשב במונחים כאלה. ניוטון סבר שאין סיבות טבעיות מספיקות כי להחזיק סדר בעולם, ושאלוהים, בדאגתו להחזקה זו, מחדש מעשי בראשית תמיד ושאלוהים, בדאגתו להחזקה זו, מחדש מעשי בראשית תמיד.
ואלה דבריו של הרב קוק בעניין הנס [עולת ראיה א, שע"ט]: "את היחש של הנס עם הטבע ראוי להכיר כערך של אחדות, שהרי מעשי ה' כולם אחד הם, ומה שמחסר הטבע בהנהגתו הכללית הנס ממלא אותו. על כן אין ערך הנס בלתי שייך אל הטבע כי אם הוא מצומד ומחובר לו ... ועוד נכלל בזה מה שאנו למדים ממציאות הנסים, שבכלל אין לנו דברים של מקרה במציאות, כי אם כל הדברים המזדמנים הם נערכים בהשגחה של החכמה העליונה."
החפיפה בין גאוני ישראל לבין שלושת גאוני המדע כפי שהזכרנו עד כה, ניוטון, קפלר, אויילר, מפליאה עד מאוד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








