ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
מסכת ראש השנה נפתחת במשנה המפורסמת:
"ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים. באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים, באחד בתשרי. באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות. באחד בשבט, ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים, בחמשה עשר בו"
לא ברור מדוע צריך ראשי שנים שונים לעניינים שונים? למעלה מכך, לא ברור מדוע דווקא עניינים אלה הנזכרים במשנה צריכים ראש שנה ידוע?
עיון חוזר בפרטים המוזכרים במשנה, מביא אותנו להבחנה כי ארבעת היסודות הנגלים בעולם הזה, זכו לראש שנה מיוחד עבורם, כדלהלן. הדומם – באחד בתשרי. "שנים שמיטין ויובלות" כל אלה נמדדים לפי תזוזת גרמי השמים. החומר הדומם המפוזר בגלקסיה קובע ראש שנה שקשור בזמן שמניינו אוניברסלי. ישראל ממזגים בין קידוש החודש הנעשה על פי תנועת הלבנה לבין עיבור השנים שנועד לשמור על שנת החמה. כולם מעולם הדומם. גם הנטיעות והירקות, על אף היותם מעולם הצומח באים לידי ביטוי בראש שנה זה, כמו שהחי, העבד, יוצא לחופשי לפני מניין זה. מניין זה הוא היסודי ביותר וממנו הכל מתחיל.
הצומח – בט"ו בשבט (הלכה כבית הלל) ראש השנה לאילן.
החי – אחד באלול ראש השנה למעשר בהמה.
המדבר – אחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים. הרגלים נקראים על שם האנשים שעולים ברגליהם לבית המקדש.
לכאורה משנה זו מנתקת בין עולם הדומם, הצומח, החי והמדבר ואומרת כי כל אחד מהם שייך להנהגה אחרת וראוי לראש שנה ומניין בפני עצמו. האמנם כך?
האדם המאחד את הכל
המקובלים ישיבו על השאלה הזו בשלילה מוחלטת. ישנו קשר ישיר בין כל המצוי ביקום שלנו. על האדם להעלות את הכל ליסודו העליון ולאחד את המציאות כולה, כפי שהיא מופיעה בעולמות העליונים.
הצומח לוקח מן המינרלים שבאדמה ומכיל בתוכו את יסוד הדומם. אין ספק שאנו מזהים חיות גדולה יותר בצומח מאשר בדומם, אך גם הדומם כידוע מצוי בתנועה מתמדת. אי חשיפת תנועת החומר הקטן המרכיב את הדומם לעין רגילה, אין בו כדי לשנות את העובדה כי מיליארדי האטומים שמכיל שולחן כתיבה אחד, נמצאים בתנועה תמידית ומכילים תנועה יותר גדולה מהרבה חיים שאנו מכירים. הצומח, כך לפי מחקרים מודרניים מסוגל לזהות את מי שמטפל בו, אך גם הצומח וגם הדומם נראים חסרי חיות לעומת החי. בעלי החיים, מסוגלים, מעבר לתנועתם הנגלית, לגרום לנו לתקשר איתם ולקבל מהם תגובות ישירות. החי אוכל את הצומח ובעצם כך הוא מכיל בתוכו את היסודות דומם וצומח גם יחד.
האדם בעולמנו זה אוכל בעלי חיים. אמנם העולם מתקרב לתיקונו וככל שכך, מתחיל האדם לסלוד מאכילת בעלי חיים, אולם מרבית העולם אוכל בעלי חיים וכך האדם מכיל בתוכו את יסוד הדומם, הצומח והחי גם יחד ומעלה אותם לדרגת אדם.
כך בעצם, חלק מגרגיר חול, שהתמזג בעשב, שאכלה פרה, שאכל אדם, עומד עכשיו בתור אדם לאחר שהתמזג במחזור הדם שלו ומברך ברכת מזון או מתפלל מנחה.
האדם אוכל גם את הצומח באופן ישיר ואת הדומם גם כן, כגון מלח או מים.
הקשר בין האדם לחי, הצומח ודומם גדול ומשמעותי מהנראה לאדם שמנתק את החיות של כל אלה מעיני רוחו. משכך, כתבו המקובלים סדרת כוונות בעת האכילה שמטרתם תיקון היסוד החי המצוי בכל הנאכל בסעודה, שכן רק לאדם יש יכולת לכוון ולהעלות את היסודות שבעולם, לשורשם בעולמות העליונים.
משכך, ברור כי הקשר של האדם לכל ראש שנה הוא מיוחד ומשמעותי ומכאן גם חשיבות ראש השנה לאילן עבור האדם.
המקובלים התקינו קריאת סדר מיוחד לט"ו בשבט, לצד אכילת פירות הארץ ולאור האמור לעיל ברור גם מדוע.
גרגירים זעירים עם כח צמיחה גדול
על מסירות הנפש של מרן הרב זצ"ל עבור גידולי ארץ ישראל, הנטיעות בארץ ישראל וקיום המצוות התלויות בארץ אין צורך לדבר ולהרחיב. הרב חיבר ספר מיוחד לאתרוגי ארץ ישראל (עץ הדר) חיבור מיוחד לשמיטה בארץ ישראל (שבת הארץ) ותשובות רבות בחיבוריו ההלכתיים עוסקים בחקלאות, בגידולים ובנטיעות בארץ ישראל. לא פלא שהרב ראה בפריחת הרי ישראל הסימן החשוב ביותר לכך שהתחילה גאולתם של ישראל. זו גם לשון הגמרא: "ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר: 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו' (יחזקאל לו, ח)" (סנהדרין צח, ע"א). הקשר הישיר בין עולם הצומח בארץ ישראל לגאולת עם ישראל, הן הפרטית והן הכללית מצויים הרבה בתורת הרב.
בתשובות שונות התייחס הרב גם לצד הקבלי אותו הזכרנו על קצה המזלג לעיל, למשל:
" לכן מלאי חיים הם לנו הזיכרונות האצורים בזכר שאנו עושים, על פי המסורת ועל פי תיקון סופרים, על פי קבלת אבות מקדם או על פי שריד מעיקר חיוב דין תורה, לפי התפצלות ההכרות המתפרדות בשיטות המעשיות של חכמת ההלכה לכל המצות התלויות בארץ. מצומקים נראים לנו עתה הדברים, צורה דלה יש להם מבחוץ, אבל חיים וענין רב הם מלאים בפנים. אנו מערימים על שמירת השמיטה במכירה לנכרי את הקרקעות, מקיימים את נתינת המעשרות לכהן וללוי ע"י תקון שאין בו הפסד גדול לנותן, ולא ריוח גדול למקבל, מברכים ומפרישים, ופודין את המעשר השני הראוי להיאכל בקדושה בעיר המרכזית הקדושה והחיה, המקום אשר בחר ד', לב האומה לכל זרמי חייה, "משלמים פרים שפתינו", שפך שיח תחת סדרים חיים, במשטר חי וקים, המלא הוד ויפעה, שירה וזמרה עז וחדוה. אבל אלה הגרגרים הזעירים כח צמיחה גדול גנוז בהם, אל כל מה שהם עורגים, מכל מה שהם צומחים בעבר, ואת כל מה שהם עתידים להצמיח להבא. כל זה כלול בהם באופן טפוסי, וכן הם פועלים בחשאי על הנשמה המקימת, פועלים להלהיב בהתמדה אש קודש לאהבת הארץ באלה המניות של קדושה, ביתרון האלהי הדתי הלאומי והמוסרי הכלול בכל המעשים הללו, ומחנכים את העם בימי שפלותו לרוח גדלו. זאת השכילה כנסת ישראל ובניה בוניה ולא חדלה להגשים את זכרונות חייה אלה בפועל, כמה שאפשר לה בארצות נודה, ובצורה יותר נכרת ומתפשטת בשובה באיזו צורה שהיא אל מקומה, אל חבל נחלתה. ההוד וההדר והפאר המיוחד שיש במצות התלויות בארץ, כשהן מתקיימות עכשיו בארץ ישראל על ידינו, ע"י אותו החיל החלוץ ההולך ובונה את ארץ האבות ומכין אחרית ותקווה יותר חזקה ויותר בהירה לדור יבא, מתגלה הוא לנו מתוך עז חפצנו הפנימי המפעם בקרב נשמתנו, להעמיד את צביון אומתנו על ארץ אבותינו במלא תארה, בכל שרטוטיה וקוויה המשלימים את תכונתה, המגלים ומבליטים שזאת היא אומתנו אנו בערכה הרם המקורי, בגוויתה בנפשה ברוחה ונשמתה. לזאת אנחנו שואפים לחדש עלינו ימים קדמונים, כימי עולם וכשנים קדמוניות" (אורות התחיה, פרק ה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
