ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לאחר זמן, שכח המלווה שההלוואה נפרעה, והוא תבע את הרב שלמה זלמן בבית הדין. רבי שלמה זלמן טען שההלוואה נפרעה, אך הסכים לשלם מכיסו את כל הכסף, ובלבד שלא יצטרך להישבע על האמת. אולם הרב שמואל סלנט ראש בית הדין הכריח את הרב שלמה זלמן להישבע, כדי שלא יצא לעז על רבי שלמה זלמן וגבאי הצדקה של ירושלים, כאילו ניסה בהתחלה לגזול כספו של אחר.
מחוסר ברירה, נשבע רבי שלמה זלמן כשהוא עטוי בתכריכיו, אך הוא סירב ליהנות מהכסף שנפטר מלשלם. הוא מכר את ביתו, והקדיש את סכום הכסף לבניית בית הכנסת בית יעקב בשכונת בית ישראל בירושלים.
סיפור זה מעיד על הזהירות המופלגת שנהגו גדולי ישראל בציווי שהצטווינו בפרשתינו בעשרת הדברות "לא תשא את שם ה' אלוקיך לשווא". ואף על פי שהציווי נאמר על שבועת שווא, בכל זאת נהגו ישראל קדושים להשתדל להימנע גם משבועת אמת.
על דברה זו נאמרו דברים ייחודיים, שלא נאמרו על אף אחת ממצוות התורה, וכך מובא במסכת שבועות (לח – לט) שהבא לישבע אומרים לו: "הוי יודע שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה בסיני, לא תשא את שם ה' אלוקיך לשווא. וכל עבירות שבתורה נאמר בהן ונקה, וכאן נאמר לא ינקה... וכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו וכאן ממנו ומכל העולם כולו...". ומבארת הגמרא שם בהמשך, שכל עבירות שבתורה מנקה לשבים ולא לשאינם שבים, ובשבועה גם לשבים לא מנקה.
נמצאנו למדים, שנאמרו כאן שלושה עניינים יחודיים - על עבירה זו רעדה האדמה, העוון נשאר גם אחרי התשובה, וכל העולם נענש מחמתו.
ונשאלת השאלה – מדוע דווקא על עבירה זו נאמרו דברים חמורים אלו? ומה משמעותם?
נראה שהדברים באים לבטא ששבועת שווא מזעזעת את יסוד העולם. כשפוגעים ביסודות, הכל מזדעזע. כשחוטאים בעניין יסודי, אי אפשר לשוב בתשובה ולמחוק את העוון בלי תיקון יסודי, שהרי עבירה רגילה דומה ללכלוך חיצוני שנדבק לכלי טוב, והתשובה דומה לרחיצת הכלי, אולם אם הלכלוך והקלקול חדר לעצמותו של הדבר, הרי נדרש תהליך תיקון יסודי ומשמעותי. כשחוטאים ביסוד העולם, הרי הרע חלחל לכל העולם, וחלילה כל העולם יכול להיענש.
הסיבה שחטא זה נוגע ליסודות העולם, כי נפגעים כאן שני דברים יסודיים. וכאן ראוי להרחיב ולציין שלמעשה, איסור שבועת שווא מקפל בחובו שני פנים של איסור, שהרי המילה 'שווא' מופיעה בפסוק פעמיים.
את הפעם הראשונה מתרגם אונקלוס 'למגנא', כלומר – סתם, וכאן נצטווינו שלא להישבע בשם ה' לחינם, ואפילו אם נשבע באמת. בציווי זה מדובר, למשל, על מי שנשבע על עמוד של עץ שהוא של עץ. זו כמובן שבועה אמיתית אך היא שבועה להבל ולריק. הבעיה של אותו אדם שהוא השתמש בשם ה' המפורש להבל ולריק, ובכך ביזה את שם ה'.
וכאן מופיע היסוד הראשון שנפגע בשבועת שווא - ה' הוא מי שברא את העולם, ומי שמבזה אותו, הרי הוא פוגע ביסוד העולם. (ואולי, אפשר לצרף כאן את דברי הרמב"ם הלכות תשובה פ"א, ד שמי שמחלל את ה' הרי גם אם שב בתשובה לא יתכפר לו העוון עד מיתתו. אם כן, מתאים הדבר לדברי הגמרא שהנשבע לשקר לא מתנקה ממנו העוון גם אם שב בתשובה, וכפי שכתבנו שבשבועת שווא יש מימד של חילול ובזיון ה'. ועיין ברש"י על הגמרא שם, שהעוון לא מתנקה עד הפירעון, לא עלינו).
היסוד השני הוא הפגיעה במידת האמת, ואכן את הפעם השניה שמופיעה המילה 'לשווא', מתרגם אונקלוס 'לשקרא', ובה נצטווינו על שבועת שקר. מצאנו בגמרא (שבת נה, א) "אמר רבי חנינא: חותמו של הקב"ה אמת". ה' מופיע לעולם במידת האמת, וממילא מי שעושה בדיוק הפוך ונשבע בשם ה' לשקר, הרי הוא פוגע ביסוד העולם.
והרי גם בפועל, כל העולם בנוי על אמת ואמינות. למרות כל השקרים שבעולם, עדיין עסקים וקשרים בין אנשים, בנויים על אמינות מסויימת, ובלי מידה זו העולם לא יכול להתקיים. לכן, מידה זו היא יסוד העולם.
ברוך ה', כולנו משתדלים להיזהר לקיים דברה יסודית זו, ולא להישבע לשווא ולשקר. ובכל זאת, יש לנו להתעורר ולהתחזק בענפיה של מצווה חשובה זו. רבים טועים ומשתמשים בקלות בביטויים כמו 'בחיי', 'בנדר', 'באלוקים', לשונות אלו רומזות לשבועה, ויש להיזהר מהם מאד מאד גם במקרה שמדברים אמת, שמא יהיה בכך שבועת שווא, ואף מחשש שבועת אמת ראוי להיזהר.
שנזכה לכבד את שם ה', ולעובדו באמת ובלבב שלם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
