ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
"מי כאן?", קרא ר' נחום.
אין קול ואין עונה. לפתע התפרץ קול צחוק מתחת לשולחן. היטה עצמו הגבאי וראה חבורת בני תשחורת צעירים מצטופפים מתחת לשולחן, ובידיהם קלפי משחק שהם משתדלים להסתירם מעיניו.
חיוך של חסד חלף על פניו והוא פנה אליהם: "אשאלכם אדוני נטורי קארטן, אלופי הקלפים, אולי תרשוני לקחת את הכסף הצבור פה על השולחן ולחלקו בין קשי יום הרעבים ללחם?".
מיד נשמע קול מתחת לשולחן: "ייקח נא רבנו את הכסף וילך לשלום!".
היו בהם בעלי בתים הגונים, וכאשר ראו את ר' נחום מרחוק הולך וקרב לבית, הסתירו עצמם מתחת לשולחן. כשיצא ר' נחום מהבית חזרו למלאכתם, לטרוף בקלפים עד עלות השחר.
מאידך הם ידעו כי משנודע מקומם לר' נחום הוא יפקוד אותם לעיתים תכופות, וחיפשו עצה כיצד להיפטר מביקוריו הצפויים.
כעבור כמה ימים, כאשר שב ר' נחום לעת ערב לאותו בית, מצא את חבורת הצעירים, והם מסביב לשולחן עוסקים במשחקם. הפעם לא הסתתרו מתחת לשולחן אלא עשו עצמם כאילו אינם מבחינים בו והמשיכו במשחקם.
כשראה אותם ר' נחום נוהגים כך, החל להוכיחם: "בנים יקרים, למה תבלו את הזמן היקר בהבלי הבלים?".
קפץ כנגדו אחד מחוצף, שהתכונן לכך מבעוד מועד, ואמר: "מדוע חפץ רבנו כי נבלה את עתותינו בלימוד הגמרא? שנינו ולמדנו ולא מצאנו בה טעם".
"הנה", המשיך החצוף שעדיין זכר את תלמודו, "למדנו בברכות דף כ"ה, וכל אותו הדף מלא דברים מגונים, סחי ומיאוס, ומדבר בעניין צואה הנמצאת בעששית, ועוד דברים נאלחים כיוצא בזה. ובאלה חפץ רבנו כי נשתעשע?".
אוזני כל הנוכחים היו כרויות לשמוע מה יענה. הם נדרכו על רגליהם לראות מי ייצא מנצח מוויכוח זה שהתכוננו לו, ושעל ידו ביקשו למנוע מר' נחום ביקורים תדירים בביתם.
הסתכל בהם ר' נחום בעיניים טובות ואמר: "היכבדו ושבו".
ישב כל אחד על כיסאו. צחוק קל השתפך על פני הרב, והוא אמר: "בדין הוא שלא אשיב לך כלום על שאלה שדופת קדים זו, כמאמר החכם 'אל תען כסיל כאיוולתו'. אך חכמינו אמרו כי בדברי תורה יש להשיב אף כאיוולתו, והנני להשיב גם לשואל זה: הנה שמעתי כי בעיר המלוכה יושב באוניברסיטה חכם גדול בחוכמת הרפואה, והוא דורש מעל הקתדרה לפני תלמידיו על דבר כל איברי האדם, עורקיו וגידיו, בדיו ויצוריו. הוא מדבר על גוף האדם בכללותו, ועל כל פרט ופרט שבו. בתחילה הוא מדבר על ראש האדם, מוחו וקדקודו, עיניו וליבו. הוא מסביר היטב כל אשר למוח, משקלו ומידתו, ואיך תלויה בו תבונת האדם, וכך הוא מגיע לדבר על הידיים ועל הרגליים, העיניים והאוזניים, וכן הלאה".
"רבים התלמידים הבאים מכל קצווי הארץ לשמוע לקח מפיו של הפרופסור המפורסם. והנה הגיע המורה הגדול גם לאיברי האדם הצנועים והמוסתרים, וגם כאן ירחיב את הדיבור על כל פרט מן האיברים הללו, כי אי אפשר לחוכמת הרפואה מבלי לדעת עליהם. התלמידים המקשיבים לתורת רבם שמעו כל יום מפי הפרופסור את כל תורת האדם, אבל תלמיד שנכנס לחד יומא יתמה כי מדבר הפרופסור רק על פרש הגוף וכל ענייני מיאוס וסחי".
"כך הוא הדבר בתורתנו הקדושה!", סיים ר' נחום כמנצח, "התלמוד גדוש בדברי חוכמה ומשפט, מלא על גדותיו בעניינים קדושים ומופלאים, בדברי טהרה ונקיות, ואתה - רק את הצואה בעששית ראית...".
חפו פני המחוצף, ור' נחום הוסיף לדבר בפני הנאספים דברי מוסר ותוכחה. הודו המשחקים לדבריו ונתנו לו את כסף משחקם, ורבים התחרטו על מעשיהם.
על פי 'שרי המאה' מאת הרב י"ל הכהן מימון
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
