ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
"מי כאן?", קרא ר' נחום.
אין קול ואין עונה. לפתע התפרץ קול צחוק מתחת לשולחן. היטה עצמו הגבאי וראה חבורת בני תשחורת צעירים מצטופפים מתחת לשולחן, ובידיהם קלפי משחק שהם משתדלים להסתירם מעיניו.
חיוך של חסד חלף על פניו והוא פנה אליהם: "אשאלכם אדוני נטורי קארטן, אלופי הקלפים, אולי תרשוני לקחת את הכסף הצבור פה על השולחן ולחלקו בין קשי יום הרעבים ללחם?".
מיד נשמע קול מתחת לשולחן: "ייקח נא רבנו את הכסף וילך לשלום!".
היו בהם בעלי בתים הגונים, וכאשר ראו את ר' נחום מרחוק הולך וקרב לבית, הסתירו עצמם מתחת לשולחן. כשיצא ר' נחום מהבית חזרו למלאכתם, לטרוף בקלפים עד עלות השחר.
מאידך הם ידעו כי משנודע מקומם לר' נחום הוא יפקוד אותם לעיתים תכופות, וחיפשו עצה כיצד להיפטר מביקוריו הצפויים.
כעבור כמה ימים, כאשר שב ר' נחום לעת ערב לאותו בית, מצא את חבורת הצעירים, והם מסביב לשולחן עוסקים במשחקם. הפעם לא הסתתרו מתחת לשולחן אלא עשו עצמם כאילו אינם מבחינים בו והמשיכו במשחקם.
כשראה אותם ר' נחום נוהגים כך, החל להוכיחם: "בנים יקרים, למה תבלו את הזמן היקר בהבלי הבלים?".
קפץ כנגדו אחד מחוצף, שהתכונן לכך מבעוד מועד, ואמר: "מדוע חפץ רבנו כי נבלה את עתותינו בלימוד הגמרא? שנינו ולמדנו ולא מצאנו בה טעם".
"הנה", המשיך החצוף שעדיין זכר את תלמודו, "למדנו בברכות דף כ"ה, וכל אותו הדף מלא דברים מגונים, סחי ומיאוס, ומדבר בעניין צואה הנמצאת בעששית, ועוד דברים נאלחים כיוצא בזה. ובאלה חפץ רבנו כי נשתעשע?".
אוזני כל הנוכחים היו כרויות לשמוע מה יענה. הם נדרכו על רגליהם לראות מי ייצא מנצח מוויכוח זה שהתכוננו לו, ושעל ידו ביקשו למנוע מר' נחום ביקורים תדירים בביתם.
הסתכל בהם ר' נחום בעיניים טובות ואמר: "היכבדו ושבו".
ישב כל אחד על כיסאו. צחוק קל השתפך על פני הרב, והוא אמר: "בדין הוא שלא אשיב לך כלום על שאלה שדופת קדים זו, כמאמר החכם 'אל תען כסיל כאיוולתו'. אך חכמינו אמרו כי בדברי תורה יש להשיב אף כאיוולתו, והנני להשיב גם לשואל זה: הנה שמעתי כי בעיר המלוכה יושב באוניברסיטה חכם גדול בחוכמת הרפואה, והוא דורש מעל הקתדרה לפני תלמידיו על דבר כל איברי האדם, עורקיו וגידיו, בדיו ויצוריו. הוא מדבר על גוף האדם בכללותו, ועל כל פרט ופרט שבו. בתחילה הוא מדבר על ראש האדם, מוחו וקדקודו, עיניו וליבו. הוא מסביר היטב כל אשר למוח, משקלו ומידתו, ואיך תלויה בו תבונת האדם, וכך הוא מגיע לדבר על הידיים ועל הרגליים, העיניים והאוזניים, וכן הלאה".
"רבים התלמידים הבאים מכל קצווי הארץ לשמוע לקח מפיו של הפרופסור המפורסם. והנה הגיע המורה הגדול גם לאיברי האדם הצנועים והמוסתרים, וגם כאן ירחיב את הדיבור על כל פרט מן האיברים הללו, כי אי אפשר לחוכמת הרפואה מבלי לדעת עליהם. התלמידים המקשיבים לתורת רבם שמעו כל יום מפי הפרופסור את כל תורת האדם, אבל תלמיד שנכנס לחד יומא יתמה כי מדבר הפרופסור רק על פרש הגוף וכל ענייני מיאוס וסחי".
"כך הוא הדבר בתורתנו הקדושה!", סיים ר' נחום כמנצח, "התלמוד גדוש בדברי חוכמה ומשפט, מלא על גדותיו בעניינים קדושים ומופלאים, בדברי טהרה ונקיות, ואתה - רק את הצואה בעששית ראית...".
חפו פני המחוצף, ור' נחום הוסיף לדבר בפני הנאספים דברי מוסר ותוכחה. הודו המשחקים לדבריו ונתנו לו את כסף משחקם, ורבים התחרטו על מעשיהם.
על פי 'שרי המאה' מאת הרב י"ל הכהן מימון
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.









