ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
מגילת קהלת מלמדת אותנו עד כמה חיוני לחבר לעולם הזה, שתחת השמש, את יראת האלוקים המרוממת אותו. בדרך זו תתיישב סתירה המופיעה במגילה, עליה עמדו חז"ל בגמרא בשבת (ל, ב):
"ומאי דבריו סותרין זה את זה... כתיב )קהלת ח, טו)
"ושבחתי אני את השמחה" וכתיב )קהלת ב, ב) "ולשמחה מה זה עושה" לא קשיא... ושבחתי אני את השמחה - שמחה של מצוה, ולשמחה מה זה עושה - זו שמחה שאינה של מצוה" ישנה שמחה חיובית, שמחה של מצוה, וישנה שמחה שלילית, שאינה של מצוה. הגמרא לא מסתפקת בהבחנה זאת אלא מפרטת גם מהי שמחה של מצוה. הגמרא מביאה דוגמא מהנביא "ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר שמחה של מצוה שנאמר )מלכים ב ג, טו) ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'" . "והיה כנגן המנגן"
כדי להבין את דברי הגמרא על אמתתם נעיין בדברי הנביא במקורם (מלכים ב, ג, א-יח): "ויהורם בן אחאב מלך על ישראל... ויעשה הרע בעיני ה'... וישלח אל יהושפט מלך יהודה לאמר מלך מואב פשע בי התלך אתי אל מואב למלחמה ויאמר אעלה כמוני כמוך... וילך מלך ישראל ומלך יהודה ומלך אדום ויסבו דרך שבעת ימים ולא היה מים למחנה ולבהמה אשר ברגליהם" המחשבה האנושית הרגילה מגיעה במצב כזה לייאוש, וכך אומר יהורם: "ויאמר מלך ישראל אהה כי קרא ה' לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב". אבל יהושפט מלך יהודה, שהיה מלך צדיק, מלמד את יהורם שאצל עם ישראל אין לשפוט את המציאות לפי כלים שתחת השמים, בדמות יועצים מומחים ותחזיות. יש אצל ישראל יכולת קליטה של מה שמעל השמים, יש נבואה, יש אורים ותומים - "ויאמר יהושפט האין פה נביא לה' ונדרשה את ה' מאותו, ויען אחד מעבדי מלך ישראל ויאמר פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו..." כשהנביא רואה את יהורם מלך ישראל הרשע "ויאמר אלישע אל מלך ישראל מה לי ולך, לך אל נביאי אביך ואל נביאי אמך", אל נביאי אחאב ואיזבל. יהורם עונה לנביא שכרגע, כשעם ישראל כולו בצרה, זה לא הזמן להוכיח, גם אם התוכחה מוצדקת. "ויאמר לו מלך ישראל אל, כי קרא ה' לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב. ויאמר אלישע חי ה' צבאות אשר עמדתי לפניו כי לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך. ועתה קחו לי מנגן"
מדברים אלו לומדים חז"ל (פסחים סו:) "ריש לקיש אמר כל אדם שכועס... אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו... דכתיב (מלכים ב ג-יד) לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נושא אם אביט אליך ואם אראך וגו' וכתיב (מלכים ב ג-טו) ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' ".
כעס הוא מצב שבו אדם מגיע לאיבוד עשתונות "משבר כלים בחמתו". הכועס מכניס את העצמיות שלו במקום שלא צריך. במצב כזה אין הזרמה נשמתית מלמעלה, מהעולם שמעל השמש. גם כעס שמכוון כלפי אדם רשע, אם זה לא במקום ובזמן המתאימים, חוסם את האפשרות לקבל דברי אלוקים חיים.
הניגון לא מביא נבואה, אלא מאפשר אותה למי שראוי לה מצד עצמו לאחר עבודה קשה מאוד. כשהניגון מסיר את הכעס הוא פותח את המחסום הנפשי של הופעת דבר ה'. לאחר מכן מגיעה הנבואה"ויאמר כה אמר ה'... והנחל ההוא ימלא מים... ונתן את מואב בידכם" .
אם כן עולה ש"שמחה של מצוה" שאמרה הגמרא לא בהכרח קשורה לשתיית יין 'עד דלא ידע'. שמחה של מצוה היא מוכנות נפשית לקליטת הרצון והדיבור האלוקי, חיבור העולם שתחת השמש לעולם העליון .
וכדברי הרב קוק בביאור סוגיית הגמרא (עין איה שבת א, צח עמ' 119): "שמחת ההדרכה המוסרית בנטיות מדותיו הפנימיות לצד הטוב והחסד המתבאר בדרכה של תורה, שמחת המעשה בעשיית כל המצות[...] שמכילות מטרות קדושות נצחיות ונשגבות, שהמה ראויות להטביע את החותם של השמחה הטבעית על החיים באמת, "ישמח לב מבקשי ד'" (תהלים קה, ג). (עריכה: הרב ליאור לביא).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









