ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נקדים ונאמר שברוך ה' מידת האמון שרוכש הציבור הדתי לבתי הדין לממונות הולכת וגדלה, ולפי סקר חדש שערך מכון משפטי ארץ מתברר שכמעט 80 אחוזים מקרב הציבור הדתי הצהירו שהם רואים בבתי הדין לממונות כתובת ראויה ועדיפה על בתי המשפט. אומנם ישנו יצר הרע, ופעמים שהניסיון אינו פשוט, בייחוד שהתובע חושב שבבית המשפט הוא יקבל יותר, אף על פי כן עלינו להתחזק ברצון להפוך את התורה שלנו הלכה למעשה לתורת חיים. כל דיון בבית הדין תורם לריבוי התורה ולבירורים הלכתיים חשובים שהופכים את התורה לרלוונטית גם בעידן המודרני. לפיכך מומלץ להטמיע בחוזים את הסעיף שאם יתגלעו סכסוכים הם יידונו בבית הדין לממונות.
אולם כדי שמשפט התורה ילך ויתפתח וייכנס גם לתחומי כלכלה מורכבים, על הדיינים והפוסקים לעשות עבודה גדולה - לעדכן את מה שנצרך ומנגד לשמור על עקרונות משפט התורה. וזו עבודה קשה – לדעת מה להרחיק ומה לקרב. דווקא בדיני ממונות יש יותר מקום להתחדשות, משום שבתחום זה הסברה האנושית תופסת מקום חשוב.
הקביעה היסודית "המוציא מחברו עליו הראיה" מוסברת בגמרא בסברה פשוטה: מי שיש לו כאב הוא דואג לריפוי עצמו, וכך מי שרוצה להוציא ממון צריך לדאוג לעצמו ולהביא ראיה. כאמור, עניין זה מאפשר גמישות בדיני ממונות, בייחוד שתנאי החיים השתנו ובעקבות זאת אף הסברה. הרמ"א כתב על בני דורו שהחוצפה מצויה אצלם יותר מימי חז"ל, ולכן אין לקבל טענה של אישה הטוענת בפני בעלה "גירשתני", כי היום מעיזה לשקר בפני בעלה (אבן העזר, י"ז). אין זה אומר שכל דיני חושן משפט ישתנו, שהרי רוב הדינים יונקים את כוחם מדברי הכתוב עצמו או מדרשות חז"ל וגזירת כתוב. הלכות אלו אינם יכולות להשתנות גם אם אינם מובנים מסברה.
דווקא ההלכות הנוקשות הללו מבטאות יותר מכול את המימד האלוקי שאפשר לפגוש רק בדין תורה. זו מטרה נוספת שקיימת במשפט התורה מעבר ליישוב הסכסוך. וכן כתב הר"ן בדרוש האחד עשר: "משפטי התורה יש להם מבוא גדול, וכאילו הם משותפים בין סיבת חול העניין האלוקי באומתנו ותיקון עניין קיבוצנו".
אפשר להביא הלכה מתחום הנזקים כדי להמחיש את הסוג הזה של ההלכות שבהן אין שינוי. התורה פטרה את בעל הבור מתשלום על כלים שנשברו, בו וכפי שדרשו חז"ל "ונפל שמה שור או חמור - שור ולא אדם, חמור ולא כלים". זו גזירת כתוב שלא ניתנת לשינוי ולכן גם אם כלי רכב יינזק בבור שהשאיר קבלן ברשלנות לא ניתן לחייב אותו בדיני אדם בתשלום.
האתגר העומד בפני הפוסקים הוא להבדיל בין הדינים הנובעים מ"העניין האלוקי", שאותם לא ניתן לשנות אף שיהיו נגד הסברה, ובין דינים המבוססים מראש על הסברה אנושית ואז יש מקום לבחון את נכונותם מסברה. יש לברר היטב על מה מתבסס כל דין ורק לאחר מכן ניתן לבחון האם שינוי המציאות משפיע על ההלכה.
טובת המאבד
אפשר להמחיש מהי הלכה שכן מושפעת מדרך בני אדם באמצעות כמה הלכות בנושא השבת אבידה, שבהן לכאורה דווקא ההקפדה על עיקר הדין תרחיק את הסיכוי של המאבד למצוא את אבידתו.
למשל, מי שמוצא משקפת בברכת שחייה (יש בה סימן), על פי הדין הוא אמור להרים אותה, לפרסם מודעות על המציאה בברכת השחייה ולשמור אותה בביתו. דא עקא, שעל פי רוב אין לוח מודעות מסודר והמודעות לא מחזיקות מעמד, ומסתבר שהמאבד לא ייחשף למודעה. הסברה אומרת שאם מחפשים את טובת המאבד יש להשאיר את המשקפת בתוך ארגז האבידות במשרדי הבריכה, ובכך להגדיל את הסיכוי שהבעלים ימצאו את המשקפת שלהם. אולם הצעה זו סותרת את המחויבות של שומר אבידה שלא להשאיר אבידה במקום שאינו שמור וכל הרוצה יבוא וייטול.
הדבר נכון גם לגבי מציאת אביזרי לבוש בגן משחקים. מצד אחד התורה מחייבת להרים את האבידה - "לא תוכל להתעלם". אך מנגד, יש לשער כי המאבד מעדיף שישאירו את האבידה במקום שהיא מונחת בו ולא שייקחו אותה ויתלו מודעות.
לאחר בחינת הלכות אבידה, מתברר שגם הגדרת המצווה מהתורה היא לחפש את טובת המאבד, ולכן כאשר הסברה אומרת שזו טובתו יש לשנות את הדין. דוגמה לכך היא תקנת חז"ל להחזיר את האבידה גם למי שאינו נותן סימן מובהק. דהיינו, על אף שמהתורה אין סומכים על סימן זה, תיקנו חז"ל להחזיר לו (כי נוח לו למאבד לקחת את הסיכון שמא האבידה תגיע לאדם אחר, מאשר שלא תחזור אליו לעולם כי אין בה סימן מובהק).
לאור זאת מובנת גם הפסיקה הבאה בשם הרב אלישיב: "מצא אבידה במקום השמור קצת כגון מאחורי גדרות הבתים, בפינה שבגינת משחקים, בין אם נראה שהונח שם בכוונה ובין אם נראה שנשכח שם, אף ביש בו סימן, אם הוא מחפצים פחותי ערך כגון כיפה, גרב, חלק ממשחק ילדים, ונראה שכשיכריז לא יבואו הבעלים לקחת את אבידתם (וכשישאירם יחזרו לקחתם) לא ייגע בו וזו הדרך המובחרת".
שיקול דומה עמד בבסיס פסיקתו של הרב חיים דוד הלוי למסור חפץ יקר ערך למחלקת אבידות של המשטרה, למרות שהם לא מקפידים על הגדרים ההלכתיים בהשבת האבידה, וטעמו: "כלל זה יהיה בידכם שבזמננו הדרך המובחרת להחזיר אבידה לבעליה הוא למוסרה לתחנת המשטרה, וגדול הסיכוי שימצאנה בעליה שם. והניסיון הוכיח זאת פעמים רבות".
דיני ממונות הם מקצוע גדול שיש לו השלכה חשובה ורחבה על כל אורח חיינו. יש לתת אמון במערכת התורנית וכן לרכוש ידיעות חשובות מתחום זה כדי שנזכה ליישם את תורת החיים בפועל ממש.
***
מתוך הספר 'כסף כשר - דיני ממונות בימינו', מאת הרב אריאל בראלי
***
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














