ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיים שילה בן אביגיל
והנה, בבית הכנסת יש רק אדם אחד. קשה היה לאנשים לבוא בשלג. תמה אותו אדם על הרב הישיש, שבא בקור העז לבית הכנסת, אך הרב פרץ בבכי וסח לבן שיחו –
בילדותי, גדלתי ברוסיה הרחוקה. שם החורף היה קר בהרבה מצפת. כדי לחמם את הבתים, היו בונים תנור גדול מלבנים מיוחדות. אבי עבד כבונה תנורים, ועל כך הייתה פרנסתנו.
שנה אחת, לא הצליח אבי להשיג את הלבנים המיוחדות, ונותר מחוסר פרנסה. העניות בביתנו הלכה וגברה. להורי לא היה כסף לשלם למלמד שלי, עד שיום אחד הוא שלח אותי לביתי באמצע היום.
כשנכנסתי לביתי, קלט אבי מיד את המצב, וללא אומר ודברים, הוא נטל כלי עבודה והחל לפרק את התנור הגדול שחימם את ביתנו.
אבא, שאילתיו, למה אתה מפרק את התנור, הרי יהיה לנו קר מאוד?
בני, ענה לי אבי, מהלבנים של התנור שלנו אבנה תנור בבית של אנשים אחרים, ובכסף שאקבל תמורתו נשלם למלמד שלך, כדי שתוכל לשוב וללמוד תורה. אפשר לחיות כשקר או כשרעבים, אי אפשר לחיות ללא לימוד תורה. באותו החורף היה לכולנו קר מאוד, אך זכיתי ללמוד תורה...
ועל אב כזה, לא אבוא בקור לבית הכנסת להגיד קדיש? (לפי מעשיהם של צדיקים, דברים עמ' 91).
סיפור מדהים על אהבת תורה, שבכוחו להמריץ אותנו לתפילה ותורה בימי החורף הקרים, כפי שנאמר: 'בבית אלוקים נהלך ברגש', רג"ש – ראשי תיבות: רוח, גשם, שלג.
ובסיפור זה גנוז גם מסר נוסף המתחבר לפרשתנו. מסירותו האדירה של האב ללימוד התורה של הבן מטביעים אהבת תורה עמוקה בלב בנו. לימוד התורה הולך תדיר יד ביד עם הציווי ללמד תורה לדורות הבאים. הציווי ללמוד תורה נלמד מהפסוק "ושננתם לבניך", ללמדך שהחובה ללמוד צמודה לחובה ללמד. וכדברי הרמב"ם (ספר המצוות, עשה יא') "ציוונו ללמוד חכמת התורה וללמדה... והוא אומרו ושננתם לבניך... ולשון ספרי: לבניך אלו תלמידיך...".
לפיכך, פותח הרמב"ם את הלכות תלמוד תורה בחיוב ללמד את בניו תורה, ורק בהמשך הוא עוסק בחיוב של האדם ללמוד תורה בעצמו.
וכך גם בפרשתנו. לאחר מתן תורה, הרי פרשתנו מתחילה ומלמדת אותנו שורה ארוכה של מצוות ופרטי תורה. לפני שאנו נכנסים לכל הפרטים, מצטווה משה: "אלה המשפטים אשר תשים לפניהם", ומפרש רש"י: "אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו. לכך נאמר 'אשר תשים לפניהם', כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
ללמדנו, שיחד עם הציווי על כל פרטיה של התורה, אנו גם מצווים לבאר אותה לעומקה באוזני התלמידים והדורות הבאים. קבלת התורה ומסירתה הלאה כרוכים זה בזה.
ואף בסוף פרשתנו, כשמשה עולה להר סיני, כדי לקבל את התורה במשך ארבעים יום וארבעים לילה, מתלווה אליו יהושע תלמידו, שממתין לו בתחתית ההר. ללמדך שקבלת התורה כרוכה בהעברתה הלאה.
גם ללא אומר ודברים, ילדים קולטים היטב בחושיהם הפנימיים, מה חשוב ועיקר החיים בעיני הוריהם. ואף אנו נתעורר מכאן להקרין לילדינו ותלמידנו, שעיקר חיינו תורה ועבודת ה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
