- מדורים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
בטרם מלאו לרבנו שבע עשרה שנה העיד עליו אביו הגדול: "בני שיחיה אשר הוא תהילה לאל, הוא כמעט האחד עמי המתרגל לעמוד על דעתי ולהקשיב את שיח נשמתי. נפשו ב"ה טהורה היא ועדינה, והוא מבוסם בהמון רעיונות טובים ומאירים, שיהיו בע"ה לברכה לו ולעולם" (אגרות ראי"ה א, אג' ק"ב).
בשנת תרפ"ח, נתן לו מרן הראי"ה קוק מכתב מינוי רשמי בכל ענייני הישיבה: "הנני ממנה בזה, את בני הרב צבי יהודה הכהן קוק להיות בא כחי, בכל ענייני הישיבה הגדולה, העולמית, המרכזית שלנו, בין במצב הרוחני שלה, בין במצב החומרי שלה, וידיו כידי ופיו כפי ועשייתו כעשייתי..." ('אור לנתיבתי', ע"מ שע"ז).
כתב הרצי"ה בפנקסיו: "אחרי הגנז ארון הקודש, והסתלק מאתנו אורו הטהור של מרן אבא הרב, הרני כפרת משכבו זצ"ל ובזכותו יגן עלינו אמן, ראיתי ונתון אל לבי להתאמץ סוף סוף, לקיים מפעם לפעם, מה שצִוני, בהערות ותביעות זירוזו הקדושות, כמה פעמים, לפני כמה שנים, לרשום כתוב בספר חדושי דברי תורה, בהלכה ואגדה, והגיוני דעה, המזדמנים לי בעזרת ד. לשם זה הריני לוקח לי פנקס זה, הנשאר מעזבון ירושתו, שהיה מוכן לכתיבת דברי קדשו, ובעוונותינו הרבים לא זכינו להמלאו, וכמה פעמים אמר לי לרשום דברי בדפים שנשארו חלקים בפנקסאות כתיבותיו ולהעתיק מכתבי אגרותי בתוך פנקסי העתקות אגרותיו הקדושות, ולא העזתי לעשות כן בקביעות" (שם, עמ' כא).
"צדיק מושל ביראת אלוקים" – מרן הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל:
בשנת תרפ"ו, בהיותו הרב צבי יהודה בן שלושים וחמש, התעטר בכתב הסמכה לרבנות מאת מרן הגאון הרי"מ חרל"פ ובו נכתב: "הרב המאור הגדול לממשלת התלמודיים. פרי קודש הילולים, חכם חרשים ונבון לחשים, צדיק מושל ביראת אלקים, גפן אדרת לגאון ולתפארת מורנו הרב צבי יהודא הכהן קוק שליט"א... והנני אומר לו יורה יורה ידין ידין, ועליו יש לסמוך כאחד המורים הגדולים בישראל. אשרי תהי העדה אשר תזכה לבחור בו ולשים אותו אלוף לראשה, רב ומורה ודאין בהלכה. ידוע תדע כי זכתה לגבר בגוברין מיחידי הסגולה שבישראל... ". (מובאת בליקוטי הראי"ה לרב נריה זצ"ל ובקובץ ל'זכרו').
"היודע לשקול ולספור כל מילה" – מרן הרב דוד כהן זצ"ל, "הרב הנזיר":
בשנת תרע"ט, בהיות הרצי"ה כבן עשרים ושמונה, כתב אליו הרב 'הנזיר' בעניין הגהת גיליוני הדפוס של חלקים מספר 'אורות': "...אשמח לשרת בזה לפי כחי, אך 'להכנה ומסירה לדפוס' לא אדע כוונת מר, כי ודאי אין לסמוך על שום איש לסדר ולהכין כתבי מרן שליט"א, אלא כבודו, ברא כרעא דאבוה, היודע לשקול ולספור כל מילה ומילה לפי טיבה ועניינה, לפי כוונת רבנו – וראוי והגון לכך" ('דודי לצבי', אגרת מ').
עדות מיוחדת על הקשר הנפשי שבין הרב הנזיר לרב צבי יהודה סיפר הרב אברהם רמר:
"הרב הנזיר אמר לי, שהקשר ביניהם הוא עצום וכל פעם שהרב עובר ברחוב, הוא מרגיש זאת. וכמה פעמים ישבו אצלו תלמידים ואמר להם להסתכל בחלון שהרב צבי יהודה עובר" ("גדול שימושה" עמ' מז) וכן כתב הרב שוורץ: "שמעתי מוותיקי הישיבה, שלעיתים, באמצע השיעור, שהתקיים בביתו של הרב הנזיר ברחוב עמוס בשכונת גאולה, היה הרב אומר לתלמידים: 'קומו, קומו, ר' צבי יהודה עובר בכביש, וכשיצאו למרפסת ראו שאכן הרב צבי יהודה עובר בסמוך לבית..." (בדרך התורה הגואלת, עמ מז')
"גדול תורה ויראה" - הרב אליעזר יהודה וולדנברג זצ"ל, "הציץ אליעזר":
"החיים והשלום אל הוד כבוד ידידי וידיד ה' עמו וארצו הרב הגאון הנעלה בנש"ק וכו' מוהר"ר צבי יהודה הכהן קוק שליט"א. אחדשכת"ר באהבה וכבוד. מכתבו היקר קבלתי, והנני מודה לו על דבריו הנעימים לספרי החדש שביתת הים. דברי הערכה מעין אלה שאני מקבל מגדולי התורה והיראה מוסיפים לי משנה מרץ בעבודתי בקדש בבירורי הלכות המנסרים בעולם מדינתנו המחודשת בסייעתא דשמיא... בברכת שים שלום טובה וברכה בידידות ובהערצה " (בתשובה לרצי"ה, האם טיול בארץ ישראל הוא בגדר מצוה, שו"ת ציץ אליעזר ד ה פ"ב).
"מאמץ על אנושי" - הרב משה צבי נריה זצ"ל:
"...אלמלא המאמץ העל אנושי, הריכוז העל אנושי של קרוב לעשרים שנה שבהן הרב ר' צבי יהודה ז"ל התרכז ממש בסתר אוהלו ועסק רק בזה (התקנת כתבי הראי"ה לדפוס) אלמלא הוא, הרי כל אלו שמנסים לגמד את אישיותו של הרב ושמתאמצים להתעלם ולהעלים את גדלותו התורנית היו מצליחים... ההתבטלות הגמורה של הבן לאבא שלו. את זאת, ראינו, אצל מורינו הרב צבי יהודה זצ"ל.ההתבטלות המלאה של הבן לאביו, חסיד, מסור, נאמן, נלהב שכל כולו נתון לדעתו, לרוחו, להדרכתו של אבא. ועל כן, אלה ששמעו את קולו הייתה זאת "בת קול" מדברי אבא והיא נאמרה ביתר החלטיות".
יש לפנינו שלוש הצלחות גדולות של הרצי"ה. ראשית כל, ההצלחה להרים את הישיבה לדרגה גבוהה, להרים את הכלל ולהרים את הפרט שבה... הדבר השני... אותו עניין שהרגיש צורך לגלות דעתו. לפי מיטב הכרתו, זאת הייתה דעתו של הרב על עניין שלמות ארץ ישראל. באותה עוצמה אדירה והדברים נשמעו והדברים הוגשמו. זאת היא זכות מיוחדת שנתגלתה כאן. והייתי אומר, ההישג השלישי - שישנם תלמידים שדבקו בו ושמרו ושומרים ומפתחים את תורתו שבעל פה. מתוך העיסוק הרב שלו בתורה שבע"פ ומעט בדברים שבכתב. גם סגננו הוא קשה, לא כל אחד רוצה להתאמץ. והנה, ברוך ה', קמו תלמידים שדבקו בו, רשמו, הקליטו, כותבים, מסבירים, מספרים, ויש לנו כבר היום, חצי מדף והוא הולך וגדל. זוהי זכות מיוחדת שלא כל אחד זוכה בה". (שיחה מתשנ"ב, מחשבת הדור, ליקוטי-הראי"ה, ח"ג, עמ' 210 ואילך, מהדורת תשע"ה, הרב הראל כהן).
"כאחד מהנביאים הקדמונים" - הרב שאול ישראלי זצ"ל – חבר ביה"ד הגדול ור"י 'מרכז-הרב':
"שני דברים טיפח מרן בשעתו והמשיך דרכו הרב צבי יהודה זצ"ל. האחד, הערכת זקיפת הקומה של העם בישראל והשני, טיפוח מרכזיותה של התורה בחיי העם... זוהי הרבנות הממלכתית בעלת סמכויות, בעלת עוז ביטוי... ידע לרומם, אבל ידע גם לבקר, דבריו נשמעו כהישמע מוכיח בשער, כאחד מהנביאים הקדמונים, כי על כן ידעו כולם כי אם דומה הרב למלאך ה' צבאות.. שאינו צריך לכלום שהאמת מדברת מתוך גרונו.." (אדר תשמ"ז, דבר לדור, עמ' ק', ארז הוצאה לאור).
"אנחנו קוראים את דברי מרן ר' צבי יהודה זצ"ל שהיה הממשיך הנאמן של אביו, מרן זצ"ל ושיקף באמונה את השקפתו בתוך מהלך החיים המשתנים. רבנו הגדול, הרב קוק זצ"ל, נפטר בתרצ"ה, עוד טרם שהיתה מדינה, עוד טרם שהיו המאבקים הגדולים והממשיים על המדינה, ר' צבי יהודה שהיה ממשיך הדברים ונאמן לאותה תפיסה, המשיך את הקו וביאר את הדברים לאותם הדברים ולאותן הבעיות שהתעוררו במשך הזמן בהיות המדינה ובהמשכה והדברים קיימים ונשארו אקטואליים עד השעה הזאת" (שם, נאמר בתשנ"ב, עמ קיד).
"הולך תמים" - הרב יוסף קאפח זצ"ל, חבר ביה"ד הגדול, מתרגם ומהדיר כתבי ראשונים:
"יודע אני בעצמי שאיני איש דברים. אבל נתבקשתי לומר דברים לכבוד הרב זצ"ל. וכיון שגם אני כיוצא בכם חייב בכבודו, כי הרבה תורה שמעתי מפיו, לא יכולתי לסרב...
מצאנו ראינו הליכותיו של מורנו ורבנו הרצ"י זצ"ל דומה מעין הליכות האבות. הוא אמנם לא עסק במקנה וקנין, ברכוש ורכושנות, אבל לא היה מנותק מהצבוריות, וכל רחש ותנודה בסרטיא הכללית היו גלוים לפניו וידועים לו היטב, ועם זאת לא נתקוהו מקשרו המחשבתי שהיה שרוי כל כולו בעולם המושכל ומחשבת הקדש, כפי הקוים והרשמים שקלטה נפשו הגדולה ונחקקו ברוחו מהקרנת אביו הרב זצ"ל...
"הולך תמים" הוא אשר הצליח להתנתק כליל מכל דרישות החומר ומכל נגישותיו, ולא השאיר לו עליו שום שליטה כלל, אם אלה דרישות הטבועות בגוף האדם.... הולך תמים היה מורנו ורבנו הרצ"י זצ"ל, באותה הדבקות העילאית אשר ירש מאביו הרב זצ"ל, כי שלם היה ואמונתו שלמה בצדקת דרכו של אביו הרב זצ"ל עד לאחת " (כתבים א', עמ' 83).
"אור ישראל מנהיג הדור" - הרב יהודה זרחיה סגל זצ"ל, רב ומקובל:
"...מרן אור ישראל מנהיג הדור הרב הגאון הגדול ציס"ע (צדיק יסוד עולם) חו"פ ס"ת קדוש מעכגק"ת מוהר"ר צבי יהודה הכהן קוק שליט"א.... ובלי ספק זכותו רבה מאד והמקום יעזרנו לשמש בכהונה גדולה בבית המקדש שיבנה בב"א. שלך בערצה, יהודא בהגה"צ ר' שפטיה ז"ל (שעפטל) סגל, חופ"ק ק. שלום ת"א' (נדפס לראשנה ע"י ר' שאול שיף, 'הצפה', תשס"ג).
"אביהם של ישראל" – הרב הראשי לישראל, הרב שלמה גורן זצ"ל:
"...על זה דוה לבנו, על נשמה עילאית זו שחיה בתוכנו יותר מיובל שנים. כל בני הישיבה וכל מי שינק מרוחו חייבים לקרוע מפני שדינו כאביהם של ישראל. נשמתו יצאה בטהרה ביום הפורים של פרזות. חכמינו אנשי כנסת הגדולה תקנו פורים של פרזות כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל. מי שמר על כבודה של ארץ ישראל כרבינו זצ״ל?! הרי כל חייו היו קודש לכבוד ארץ ישראל, והוא אשר חלק את הכבוד הגדול לארץ ישראל. הוא הגשים את החזון של מרן הרב זצ״ל. הרב חזה והוא הגשים, הרב לימד והוא ביצע. הוא הקים עולה של תורה " (חוברת 'לתשובת השנה', עמ' 6, אולפנת צבי"ה, תשמ"ג).
"מר בריה דרבינא" - הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל:
"...הרב הצדיק שעסקנו היום בכבודו, הוא משיורי שפירי ירושלים, שיורי כנסת הגדולה. דורות קודמים של גאונים, חכמים, סופרים, צדיקים, חסידים וקדושים, והוא בעצמו מר בריה דרבינא, רבם של ישראל, הרב הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, לכן, על דא קא בכינא. חכם שמת אין לנו חליפתו, אין לנו תמורתו", יהי רצון שתהיה נפשו צרורה בצרור החיים... שימשיכו תלמידיו בדרכיו ותורותיו, בחסידותו וביראתו הטהורה" ('רבנו זצ"ל, קובץ הספדים על מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ראש ישיבת 'מרכז-הרב'', ערוך: הרב אלישע אבינר, בהוצאת המרכז לתרבות ישראלית, תשמ"ב, עמ' 3).
"איש קדוש עובר עלינו תמיד" - הרב הראשי לישראל ור"י 'מרכז-הרב', הרב אברהם שפירא:
"איש פלא היה, במיוחד בתקופה האחרונה, ישיש למעלה מבן תשעים יושב בפינתו, פינה קטנה, דירה צנועה ברחוב קטן וצנוע, כל הבית חסר נוחיות, ריהוט עני ומינימלי, מלבד ספרים בכל הקירות והעולם פוחד ממנו, מדבריו, משאגת תוכחתו, והעולם שומע לקולו, ונוהרים אליו מכל קצות הארץ נערים וזקנים אנשים פשוטים ומרומי עם. ישיש וחסיד יושב בישיבה כל ימיו על התורה ועל העבודה, והעולם מקשיב לקולו; קול תורה, קול אמונה מוצקת, אמיצה...
השימוש חכמים של הגרצ"י זצ"ל, היה גדול וגם מופלא מאוד. השימוש אצל אביו מרן הרב זצ"ל היה לא שכיח, סופג דברי תורה והנהגות של תורה וארחות חיים של תורה. זה אחדות של נפשות,
לא פעם שמענו את הגרצ"י זצ"ל מרים קולו בצעקה ובשאגת ארי על עניינים רוחניים שנגעו ללבו. וראינו איך כפי שרגיל בפיו "כל כולי" רותח ריתחא דאורייתא, והלבבות היו מזדעזעים..." (מתוך דברים בנאמרו ב'שבעה', רבנו זצ"ל קובץ הספדים על מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל ראש ישיבת 'מרכז-הרב'. תשמ"ג.)
"... זכה הרב צבי יהודה זצ"ל להעמיד לגיונות של תלמידים, ועלינו לזכור כי עיקר העיקרים בחינוכו היה הדביקות בתורה, והאמונה בדברי תורה... הרצי"ה זצ"ל דאג מאד לשני דברים מיוחדים, ומכוחם לשאר העניינים. הישיבה הק', וכתבי הרב זצ"ל... זכינו, ואיש קדוש היה עובר תמיד עלינו. כל מעשיו היו מתוך תורה, ולא מילתא זוטרתא היא..." (מתוך קונטרס "יומא דריגלא", אדר תשס"ו).
"גאון המצניע תפארתו" - הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו זצ"ל:
"...הרב צבי יהודה הכהן קוק, לא היה מחניף לשום אדם, שום אדם בעולם... איפה יש לנו היום בדור הזה תקיפות כזאת?!. 'אית בהו רבנן' - 'שלא יכרע ולא ישתחוה' ולא חוששים ולא פוחדים. ה'אית בהו רבנן'. זה היה הרצי"ה הכהן קוק, ואני תמיד אומר, אנחנו לא יודעים את הערך שלו, אני לא ידעתי את הערך שלו. חשבתי, הרצי"ה היה כל פעם שולח מכתבים מגיב, מפרסמים את זה, אמרתי נו מנהיג טוב, מדבר יפה ומתקיף יפה, אבל כשדיברנו אתו ובאנו אתו במגע ראינו יהודי גאון. גאון, בקי בכל הש"ס. דף פלוני מקום פלוני זה כך וזה כך. מי שרוצה לראות את הגאונות שלו בכתב יראה את המראה מקומות שלו מה שהוא כותב על הספרים של אביו. גאון. אבל היה מצניע תפארתו כמו שאומרים חז"ל, לא אומר אני גאון וכו' היה מצניע תפארתו, באיזה קדושה, באיזה יראת שמיים, באיזה ענווה, הייתה ההתנהגות שלו..." (אזכרה לרצי"ה, אדר תשס"ב, טרם נדפס).
כתב הרב אליעזר מלמד: "פעם שאלו את הרב מרדכי אליהו זצ"ל אם יש חכם שאפשר לברך עליו 'שחלק מחכמתו ליראיו'. והשיב שאפשר לברך על הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ראש ישיבת 'מרכז-הרב' (רב לכלל ישראל, תמוז תש"ע, 'רביבים').
כולנו תלמידיו-בניו - הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל, רבה של חיפה וחבר מועצת הרה"ר:
"על מורנו ורבנו, מרן הגאון הצדיק, רבי צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, אפשר לומר את מאמר חז"ל 'צדיקים במיתתם נקראו חיים' (ברכות י"ח ועוד), בכל עומק משמעותו...כולנו תלמידיו-בניו. לא רק אלו מאתנו שזכו ללמוד תורה מפיו ממש, אלא גם כל האלפים הרבים שלמדו ולומדים תורה מפי תלמידיו ותלמידי תלמידיו. כל יושבי היישובים החדשים בכל רחבי ארץ הקודש ובייחוד ביהודה ושומרון וחבל עזה. כולם, ממשיכי דרכו, הפועלים מכוחו ומכוח כוחו. 'גוש אמונים' לא היה בא לעולם ויישובי "אמנה" ברחבי יהודה ושומרון לא היו נוסדים ומתקיימים בלי השראתו, פעולתו וכוחה של תורתו – "התורה הגואלת"... רבנו התייצב באומץ ובעוז מול נציגי השלטונות וכוחות הביטחון עד כדי מסירות נפש ממש. עליו אפשר היה לומר: 'והיה כאשר ירים רבי צבי יהודה את ידיו וגבר ישראל'"... (אזכרה לזכר הרצי"ה קוק תשס"ז, אתר 'ישיבה').
השפעתו של הרצי"ה לימינו
מתוך אזכרת הרצי"ה תשפ"ד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ד אדר א' תשפ"ד

הלב הפועם
רבנים שונים | אדר א תשפ"ב
הפיכת תורה לתנועה חיה
שיחות לזכר הרצי"ה התשס"ה
הרב ש. יוסף וייצן | אור לד' אדר א' התשס"ה
אזכרת הרב צבי יהודה זצ"ל
רבנים שונים | יג אדר תשפ"א
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
האם מותר לפנות למקובלים?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה הייעוד של תורת הבנים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם מותר להתקלח ביום טוב?
למה לשמור על הקדושה?
איך נראית נקמה יהודית?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
הרב יוסף צבי רימון | שבט תשפ"ה

חמדת השבת: כללי קדימת הברכות: המסוים, החביב, ושבעת המינים
הרב בצלאל דניאל | שבט תשפ"ה
