ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- פרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ענינה של פרשת פרה היא הדרכה איך להיטהר מטומאת מת. ותיקנו לקרוא אותה לפני ראש חודש ניסן שאז היתה חנוכת אוהל מועד. גם לעתיד לבוא יש התחדשות של העבודה בחודש ניסן ולכן יש להתכונן וללמוד הלכות טהרה. הרב מסביר מדוע יש טומאת מת ומדוע יש מת. מיתה נגזרה לעולם בעקבות חטא אדם הראשון. בגלל החטאים יש מיתה ובגלל המיתה יש טומאה. וכדי לסלק את הטומאה יש לסלק את סיבת הטומאה מהעולם, וכן יש לסלק את החטא (אורות כו, י). זאת אומרת שענינה של פרה אדומה הוא להביא אותנו לתיקון החטא מעיקרו. חז"ל אמרו לנו שארבעה מתו בעטיו של נחש (שבת נה:),שאילולא חטא אדם הראשון לא היו מתחייבים מיתה, כלומר בגלל חטאו של אדם הראשון נגזרה מיתה על כולם. זאת אומרת שצריך לתקן את חטא אדם הראשון, לתקן את העולם משורשו, מהחטא הראשון שממנו נמשכים כל החטאים. הוי אומר שמצוות פרה ענינה גדול מאוד - להגיע לתיקון עולם ושלמותו. וזו המגמה העתידה של העולם.
חילול ה' הנורא
ההפטרה גם כן מדברת על הטהרה והגאולה כיוון שדברים אלו קשורים:
וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: בֶּן אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי: וָאֶשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם עַל הַדָּם אֲשֶׁר שָׁפְכוּ עַל הָאָרֶץ וּבְגִלּוּלֵיהֶם טִמְּאוּהָ: וָאָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצוֹת כְּדַרְכָּם וְכַעֲלִילוֹתָם שְׁפַטְתִּים: וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ: (יחזקאל לו, טז-כ)
המפרשים מסבירים מדוע כתוב "וַיָּבוֹא" לשון יחיד, הרי קודם לכן הפסוקים מדברים בלשון רבים. והם מסבירים שכביכול ריבונו של עולם בא לראות מה המצב בגלות והוא רואה שיש שם חילול ה' והגויים אומרים: "בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ". הגוים אומרים שאין לה' כוח להתגבר על הגויים ולהציל את ישראל מידיהם וזה חילול ה' נורא. היה אפשר לפרש שהחילול ה' הוא שעם ישראל עובר עבירות אך לא כך המפרשים מסבירים. החילול ה' היותר נורא הוא שהגוים רואים את עם ה' במצב שפל וככל שמצב עם ישראל רע יותר גדל חילול ה'. ולכן:
וָאֶחְמֹל עַל שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלְּלוּהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה: לָכֵן אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם: וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' נְאֻם אֲדֹנָי ה' בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: (שם כא-כה)
תהליך הגאולה
ראשית כל קיבוץ גלויות ואחר כך היטהרות רוחנית, סילוק הטומאה.
וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר: וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם: וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים. (שם כו-כח)
יש כאן נבואה המתארת את סדר הגאולה, קיבוץ גלויות ואחר כך חזרה בתשובה. וריבונו של עולם הוא זה שיחזיר אותנו בתשובה. יש כאן לימוד מהו חילול ה' היותר גדול. כל עבירה שאדם עושה יש בה חילול ה', אם אדם פועל נגד רצון ה' ולא שומע בקולו, מתמעט כבוד ה' בעולם. אדם עושה מצווה הוא מקדש שם שמים, ואם מקיים מצווה שקשה לעשותה הוא מקדש שם שמים עוד יותר. וכן אם מתגבר מלעבור עבירה ואפילו עשה זאת בחדרי חדרים כיוסף שקידש שם שמים בסתר, כיוון שהוא התאמץ שלא לעבור עברה, זה קידוש ה'. ויש עוד סוג של חילול ה' שהוא מצבו של עם ישראל. אם עם ישראל נמצא בגלות והגוים מענים אותו ומבזים אותו, גם כבוד שמים מתבזה. "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א). הקב"ה בחר בעם ישראל להיות לו לעם, ושם שמים מתגלה על ידי עם ישראל והנה עם ישראל במצב כזה נמוך ושפל. וכך הגוים אומרים בכל הדורות: אתם אומרים שה' בורא את העולם, הוא אלוקיכם, איה אלוקיכם, היכן הוא? אנו הגויים מנהלים את העולם אנו חזקים ובריאים ושולטים ואתם מפוזרים ומושפלים. וכל הדורות ענו להם: עוד תראו. והם צחקו עלינו, הרי עבר כל כך הרבה זמן, עד מתי עם ישראל ימשיך להאמין בגאולתו?! ואנו ברוך ה' נשארנו נאמנים לריבונו של עולם והמשכנו להאמין למרות הצרות הנוראות והקשות.
דור הגאולה
בדור שלנו זכינו לשינוי המצב. עם ישראל כבר לא במצב השפל המבוזה. אנו שנולדנו בארץ לא מכירים את המצב לחיות בחוץ לארץ, אך אני שמעתי מהורי שהיה פחד ללכת ברחובות. הגויים היו מסתכלים עליך כאדם שפל ושנוא וכך המצב גם היום אפילו בארצות הנחשבות נאורות. וכאן בארץ ישראל ניתן להרים את הראש. לא צריך להתבייש ולפחד ללכת ברחובות. אנו זוכים לחיות תחת שלטון יהודי זו מציאות חדשה לגמרי, מציאות של סילוק חילול ה'.
אמנם עדיין לא סילוק גמור של חילול ה', שהרי לא כולנו נתקבצנו לארץ ישראל, עדיין לא חזרנו לתורה, הקב"ה לא גמר את תהליך הגאולה שהוא מוביל. אך התקדמנו כבר כמה צעדים גדולים בתוך הגאולה. אנו עוד נגיע למצב שבו כולם יעלו להר ה' כפי שהנביא מתנבא, האומות יכירו את חשיבותם ומרכזיותם של ישראל, שאנו הלב שבאומות. כל הצלחה שיש למדינה, גם כלכלית, גם צבאית, וכל שכן מדעית, ובודאי כל התקדמות רוחנית אמונית, על ידה מתקדש שם ה' בעולם.
כאשר אנו מתבוננים במבט השלם אנו רואים שאנו בתהליך של התעצמות כלכלית ורוחנית כאחד. לכאורה אלו שני תהליכים שמובילים אותם קבוצות שונות שלכאורה נוגדות אלו את אלו. אלו שעוסקים בחיזוק הכלכלה הם לא בהכרח אלו שעוסקים בחיזוק הרוחניות. מאלו ומאלו עם ישראל מתחזק ומתבסס. אמנם כנגד ההתקדמות הרוחנית ישנן התמודדיות יותר קשות, המתירנות כיום גורמת להתמודדות מאד קשה, והיא באה כניסיון כנגד ההתקדמות הרוחנית, אבל המהפכה מתרחשת, על פי משרד החינוך רוב הילדים שבכיתות הנמוכות בבתי הספר הם בחינוך הדתי ואם יהיו עוד בעלי תשובה ונעצור את הבודדים שחוזרים בשאלה - התהליך יתקדם יותר מהר. אנו כל הזמן מתקדמים על ידי הקב"ה כמו התוכנית הכתובה ביחזקאל: טהרה, לב חדש ואחר כך "את רוחי אתן בקרבכם". מדרגות בעליה רוחנית.
בני הישיבה עומדים בלב העליה הרוחנית, העליה בצד הרוחני המחובר לכל כלל ישראל. אנו עוסקים בכל התורה כולה ומבינים את ערכה של ארץ ישראל, ומדקדקים בקלה כבחמורה, ועושים זאת בשם ולשם כל ישראל, ובזה יש למצוות ערך כללי. לא מספיק להגיד "לשם יחוד... בשם כל ישראל" ולהיות מנותק מהעם, צריך להיות קשורים גם לאלו שאינם שומרים עדיין תורה ומצוות, כולם חלק מעם ישראל ויש בהם הסגולה הפנימית, ואנו עושים גם בשמם את כל המצוות. אשרינו שזכינו, ודבר זה מחייב אותנו להגביר חיילים ולפעול שהמהלך יתקדם יותר מהר ויותר עמוק. אנו מאוד רוצים שהגאולה תופיע בשלמות. אנו מבקשים שיבנה בית המקדש במהרה וברחמים, אך אנו צריכים לתת את חלקנו, לעשות את מה שאנו יכולים לעשות. פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם. בעזרת ה' מתוך ההתבוננות בפרשה ובהפטרה חזק ונתחזק ונצפה מריבונו של עולם שיוביל אותנו וימשיך את מהלך גאולתנו ופדות נפשנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
