ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- פרה
"אם בכל זאת מישהו מכם ישכח את ההוראה הזו, ויכנס לטייל ביער", הוסיפו המדריכים, "ויפגוש דוב, אסור לו לברוח, מפני שהדוב מהיר מהאדם. לכן, מה שצריך לעשות הוא לעמוד מול הדוב באומץ, ולומר לו את המשפט הבא: אני בן אדם, וזה המקום שלי. הדוב כבר יסתובב וילך אחורה".
זו הייתה הוראה משונה, שהרי הדוב לא מבין את שפת האדם, ולכאורה אין סיבה שהמשפט הזה ישפיע עליו, אך זו הייתה ההוראה.
אחרי מספר ימים, שכח אחד הקצינים את הסכנה, ויצא לטייל מעט ביער. (טוענים שזה היה קצין דתי בכיר, ששמו מפורסם, אך לא ווידאתי את הדברים). הוא לא הספיק להתרחק, ולפתע הופיע מולו דוב מאיים.
באופן טבעי, הוא כמעט הסתובב בבהלה והחל לברוח, אך לפתע הוא נזכר בהוראות המדריכים. הוא נעמד באומץ במקומו ואמר: "אני בן אדם, וזה המקום שלי"...
ואכן, הדוב הסתובב והסתלק מהמקום...
סיפור מוזר, אך האמת היא שהוא לא כל כך מוזר. כולנו יודעים שישנם חיות טרף שחזקות בהרבה מהאדם, ובכל זאת, כמעט תמיד, הן לא מתנפלות על האדם ולא פוגעות בו. עניין זה נובע מפסוק בפרשתנו – "ומוראכם וחתכם יהיה על כל חיית הארץ ועל כל עוף השמיים בכל אשר תרמוש האדמה...".
וכאן המקום לשאול – מה מקור היראה של בעלי החיים מבני האדם?
יודעים אנו, שעל גדולי ישראל מסופר שבעלי החיים יראו מהם באופן מיוחד, ואף כשהם היו מורעבים בתוך כלוביהם, מה שמניע אותם בדרך כלל לפגוע באדם, בכל זאת הם יראו מפני הצדיקים. כך מסופר על דניאל בגוב האריות, אור החיים הקדוש ועוד ועוד.
ישנם גם סיפורים על גדולי עולם, שבעלי החיים בשדה ממש השתחוו להם וליקקו את רגליהם, וכן שבשעה שהתפללו בעלי החיים עמדו ופנו לכיוונם.
מהיכן כל זה נובע?
התשובה היא שהבריאה עשויה רבדים רבדים, וסימנך – דצח"ם, ראשי תיבות - דומם, צומח, חי, מדבר (האדם). כל רובד מרגיש בכך שהרובד השני הוא מעליו, ולכן הוא נכנע בפני מי שגבוה ממנו. בעלי החיים חשים שהאדם מצוי מעליהם, והם נכנעים בפניו.
לכן בסיפור שבו פתחנו, אם האדם נוהג כאדם, ומדבר עם בעל החיים באמירה שמדגישה קודם כל שיש בו את כוח הדיבור, שמבטא את היותו עליון על בעלי החיים, ובנוסף – גם מדבר עם בעל החיים על כך שהוא אדם וזה שלו, ולכן בעל החיים הנמוך ממנו צריך להתבטל בפניו וללכת, בדרך כלל בעל החיים ייכנע בפניו.
אך לא תמיד זה מספיק, לעיתים בעל החיים מורעב וכדומה. וכאן מגיעים הסיפורים על הצדיקים, שבעלי החיים נכנעו בפניהם גם במצבים כאלה. הטעם לכך הוא שמעל האדם מצוי האלוקים. אם האדם נכנע ומתבטל למדרגה שמעליו, לאלוקים, הרי שם ה' מאיר בקרבו, ואז גם המדרגה שמתחתיו תתבטל לכך. אך אם האדם לא התבטל מספיק למדרגה שמעליו, גם בעל החיים ינהג כמוהו ולא יתבטל אליו, ובמיוחד שהאלוקות לא מאירה דרכו, וח"ו יפגע בו.
ובאמת כשאדם חוטא, לעיתים שולטות בו החיות. וכך מביא רש"י על פסוק נוסף בפרשה "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש, מיד כל חיה אדרשנו...", ואומר רש"י (ט, ה) "לפי שחטאו דור המבול והופקרו למאכל חיות רעות לשלוט בהן, שנאמר (תהלים מט יג) נמשל כבהמות נדמו, לפיכך הוצרך להזהיר עליהן את החיות".
וכך מצאנו אצל קין, שבעקבות החטא חשש שהבהמות והחיות יהרגוהו, עד שחקק לו הקב"ה אות משמו, כדברי רש"י (ד, טו) שאמר קין "כל מוצאי יהרגני - הבהמות והחיות... אמר עד עכשיו היה פחדתי על כל החיות כמו שנאמר ומוראכם וגו', ועכשיו בשביל עוון זה לא ייראו ממני החיות ויהרגוני, מיד וישם ה' לקין אות, החזיר מוראו על הכל".
ומעניין לעניין באותו עניין. כבר הזכיר בעל ספר 'הכוזרי', שבבריאה יש גם רובד חמישי המצוי מעל מדרגת 'המדבר', והוא הרובד של עם ישראל. ומצאנו אצל עם ישראל, שכאשר שם ה' נקרא עלינו הרי הגויים יראים ממנו כפי שאמרו חז"ל (ברכות ו.) "מנין שהתפילין עוז הם לישראל - דכתיב: וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ותניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש".
ויהי רצון שנדע להתחבר ולהתבטל לשם ה', ומתוך כך להקרין את חיבורנו לשם ה' כלפי כל הגויים, ואז כולם יכירו בגדלות שם ה' הנקראת על ישראל, "ולא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה את ה'"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
