- מדורים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- שכנים ושותפים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
3259
תיאור המקרה: הנתבע פתח מרפאת שינים בבניין שבו יש לתובע שתי דירות, אחת מעליו ואחת מתחתיו. התובע הסכים לפתיחת המרפאה בזמנו.
התביעה: התובע טוען שכשהסכים לפתיחת המרפאה, לא ידע שיגרם רעש רב כל כך. הרעש מפריע לו ללמוד גם בדירה העליונה וגם בדירה התחתונה. כמו כן, חולים המגיעים לבניין דופקים לעיתים תכופות על דלתו של התובע, כדי לשאול היכן נמצאת מרפאת השינים. התובע רוצה שהנתבע יעתיק את המדחס (compressor) אל מחוץ לבנין. דבר זה עולה, על פי בירור של התובע כשש מאות שקלים.

הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
6 - ביטול פיטורין של עובדת ציבור
7 - חיוב הרחקה של גורם מרעיש
8 - בדיקת הצפה בגין רטיבות
טען עוד
פסק הדין: בית הדין דחה את דרישת התובע להרחקת המדחס אל מחוץ לבנין.
הנימוקים: הדיון בשאלה אם רעש נחשב כנזק, וניתן לדרוש מהמרעיש להרחיק את הרעש, מובא בגמרא במסכת בבא בתרא בפרק שני. בשולחן ערוך (חו"מ סימן קנו סעיף ב) נפסק:
"חנות שבחצר, יכולים השכנים למחות בידו ולומר לו: אין אנו יכולים לישן מקול הנכנסים והיוצאים, אלא עושה מלאכתו בחנותו ומוכר לשוק. אבל אינם יכולים למחות בידו ולומר: אין אנו יכולים לישן מקול הפטיש או מקול הריחים, מאחר שכבר החזיק לעשות כן ולא מיחו בידו. הגה: וי"א דכל מה שעושה בחנותו ובביתו, אפילו לכתחלה אינן יכולין למחות. ודוקא בני אדם בריאים, אבל אם הם חולים והקול מזיק להם, יכולים למחות".
המחבר פוסק, שאם אדם החזיק בעשיית רעש לשכניו ולא מחו בו, שוב אינם יכולים לדרוש הרחקה. ולדעת הרמ"א, אפילו לכתחילה יכול אדם להקים רעש בביתו, אלא אם השכן אינו בריא והרעש מזיק לו מבחינה בריאותית.
בנידון שלפנינו, התובע לא הביא שום אישור רפואי, שהיו רגיש ביותר לרעשים, וכל לא טען שהוא אדם חריג. כמו כן, בביקור שערכו חברי בית הדין במקום, התרשמו שהרעש הוא סביר ומקובל. לכן, אין מקום לחייב את הנתבע להעתיק את המדחס ממקומו.
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
סוד ההתחדשות של יצחק
תהיו חמים!
איך נראית נקמה יהודית?
האם מותר לפנות למקובלים?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לקום מהתחתית של התחתית
איך מתגברים על מידות רעות?
"מיניה ומיניה יתקלס עילאה"
שיחת מוצ"ש פרשת יתרו תשפ"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח שבט תשפ"ה

שלושת הקניינים בארץ ישראל
(מערת המכפלה, גורן ארוונה היבוסי, שכם)
הרב דוד דב לבנון | חיי שרה תשס"ב

מנהיגות משה
כרך א' שיעור ח'
הרב זאב סולטנוביץ' | תשס"ה
אמונת המוסלמים
מאמר ראשון פסקה ה'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ' שבט התשפ"ה
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
הרב יוסף צבי רימון | ניסן תשפ"ג
