ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
מדוע נבחרו אהרן ובניו לתפקיד זה של פסיקת ההלכות של מראות הנגעים? מדוע לא יכולים הרבנים, החכמים, מורי ההוראה בכל שטחי ההלכה ובכל שטחי החיים לפסוק הלכה גם בתחום זה של מראות הנגעים?
"אל משה ואל אהרן" - בעבור כי על פי הכהן יהיה כל ריב וכל נגע (דברים כא, ה) היה הדבור גם אל אהרן.. (רמב"ן).
הרמב"ן מציין לדברי הפסוק בפרשת עגלה ערופה ש"על פי הכהן יהיה כל ריב וכל נגע", שלכן היה הדיבור גם אל אהרן הכהן, אולם אם נעיין בפרשת עגלה ערופה נראה שזה לא פותר את תמיהתנו. "ונגשו הכהנים בני לוי, כי בם בחר ה' אלוקיך לשרתו ולברך בשם ה' ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" (דברים כא, ה). מסביר הרמב"ן, וטעם ונגשו הכהנים בני לוי לאמר כפר לעמך ישראל אשר פדית (שם פסוק ח). במקור הפסוק רואים שוב שתפקידם של הכהנים בעגלה ערופה הסתכם בתפילה לכפר על עם ישראל, זה כמובן תפקידם "כי בם בחר ה' אלוקיך לשרתו ולברך בשם ה'", כמו בבית המקדש שהם מקריבים קרבנות, מתפללים על עם ישראל, וכמו שהם מברכים את עם ישראל בברכת כהנים, אבל התמיהה עומדת בעינה, מדוע הם נבחרו להיות היחידים המוסמכים להורות הוראה במראות הנגעים, ורק על פיהם נקבעות הלכות אלו?
בית המקדש מקור הרוח של עם ישראל, לשם עלו עם ישראל בשלושת הרגלים על מנת לראות את פני ה', לראות כהנים בעבודתם ולויים בשירם ובזמרם, לחוש בהתעלות רוחנית שתשפיע על שאר ימות השנה, הכהנים היו המנהיגים הרוחניים שנועדו להשפיע ולהאציל מרוחם על עם ישראל. עליהם נאמר: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך" (דברים לג, י). תפקידם של הכהנים לא היה רק להורות תורה לעם ישראל, ולהקריב קרבנות על מנת לכפר על חטאי העם, היה להם תפקיד נוסף, להוות דוגמא אישית, לסמל ולהמחיש את הרוחניות לעם ישראל, בגדי הכהונה סימלו והמחישו רוחניות, חושן מכפר על הדיינים, אפוד מכפר על עבודה זרה, מעיל מכפר על לשון הרע שבפרהסיא, כתונת תשבץ מכפרת על שפיכות דמים, מצנפת מכפרת על גסי הרוח, אבנט מכפר על הרהור הלב, ציץ מכפר על עזות פנים, והמכנסים מכפרים על העריות ועל הליכת הרגלים ההולכים לעשות עברה (מתוך דברי רבנו בחיי, שמות כח, ד. ע"ש). בעל הטורים (שמות כח, לג) מציין שהיו שבעים ושנים פעמונים ורימונים בשולי המעיל כנגד שבעים ושנים מראות נגעים, כי המעיל מכפר על לשון הרע והצרעת באה בעון לשון הרע.
מה נשתנה מצורע שאמרה תורה (ויקרא יג, מו) "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו" הוא הבדיל בין איש לאשתו בין איש לרעהו לפיכך אמרה תורה בדד ישב (ערכין טז:). כל המטרה של נגע צרעת היא להמחיש לאדם את חומרת מעשיו.
אמר ר' יוסי בן זימרא כל המספר לשון הרע נגעים באים עליו, שנאמר, (תהלים קא, ה) "מלשני בסתר רעהו אותו אצמית" (ערכין טו:). נגע הצרעת בא על האדם בעקבות חטא לשון הרע, המספר לשון הרע אינו מבין עד כמה זה חמור, הוא אומר לעצמו, זה בסך הכל מילים, לא באמת עשיתי לו דבר. מענישה אותו התורה בצרעת הבאה על ביתו, בגדיו, שערותיו ובשרו, הוא אינו מבין מדוע כל זה בא עליו, הוא הרי צדיק תמים, לא פגע באיש, הוא בא אל הכהן, מראה לו את נגע הצרעת, ודברי הכהן קובעים, אם זו צרעת, אם יוסגר לשבעה ימים כדי לראות אם פשה הנגע בעור, אם יוסגר שבעת ימים שנית, אם יטהר הכהן את הנגע, או שמא יטמא אותו ויצא אל מחוץ למחנה, הכהן ממחיש בשפתיו, וביכולת שלו לקבוע בפיו את גורלו של האדם המנוגע, את עוצמת ההשפעה של דיבור, "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא" (מלאכי ב, ז), המספר לשון הרע רואה ומבין פתאום את העוצמה הטמונה בשפתיו, בכח הדיבור, הוא נזכר בלשון הרע שדיבר ומבין עד כמה הוא כן פגע באנשים, הוא רואה את התפשטות הנגעים ומבין עד כמה דיבור יכול להתפשט במהירות לכל מקום, ולפגוע אנושות באדם עליו דיבר. הוראת הנגעים ניתנה לכהנים לא רק במסגרת התפקיד של "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל", אלא גם ובעיקר בגלל תפקידם להמחיש בעצמם את הרוחניות לעם, "שפתי כהן ישמרו דעת".
אאמו"ר שליט"א ביקש להוסיף, שמבחינת תפקידו של הכהן להמחיש רוחניות, יש לכהן תלמיד חכם כח אף יותר מגדול הדור, שהרי מצינו שכשמשה רבינו העמיד את המשכן, ושמש בו בכל שבעת ימי המילואים, לא שרתה בו השכינה, ורק ביום השמיני, כשאהרן החל בעבודתו, שרתה בו השכינה. וז"ל רש"י (ויקרא ט, כג): "ויצאו ויברכו את העם" - אמרו ויהי נועם ה' אלהינו עלינו (תהלים צ, יז) יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם. לפי שכל ז' ימי המלואים שהעמידו משה למשכן ושמש בו ופרקו בכל יום, לא שרתה בו שכינה, והיו ישראל נכלמים ואומרים למשה, משה רבינו, כל הטורח שטרחנו שתשרה שכינה בינינו ונדע שנתכפר לנו עון העגל. לכך אמר להם, זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה' (ויקרא ט, ו), אהרן אחי כדאי וחשוב ממני, שע"י קרבנותיו ועבודתו תשרה שכינה בכם, ותדעו שהמקום בחר בו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.















