ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
הכל חייבין בקריאת מגילה, אנשים ונשים. שהרי המן רצה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד.
ואין האשה יכולה לומר לבעלה אתה שליח שלי לשמוע את המגילה, אלא היא חייבת לשמוע בעצמה. ואינה חייבת לעקוב אחר הקריאה מתוך מגילת קלף או גויל, אלא יכולה לקחת חומש ולשמוע את הקריאה.
ואם נמנעה מלבא לבית הכנסת ונשארה בביתה - כשיחזור הבעל מבית הכנסת יקרא לה את המגילה בטעמיה ודקדוקיה. ואם אינו יודע לקרא ישכור חזן כדי שיקרא לאשתו (עיין לבא"ח פרשת תצוה אות א').
יש שמכים בכל מיני רעשנים וכדו' בעת אמירת "המן" והדבר לעיתים גורם להפרעה. ועל כן ביום פורים יש בבית הכנסת שלנו ג' מניינים לתפלת שחרית, כדי שגם אלו שקמים מאוחר ישמעו את קריאת המגילה. ובלילה ישנם שני מניינים, ובמנין השני בלילה לא מכים באמירת "המן" כיון שלמנין זה באות נשים ויש מהן בהריון.
שמות הקדש במגילה
במגילה לא מוזכר שם ה' במפורש, אבל הוא רמוז בכמה מקומות במגילה בראשי תיבות וסופי תיבות, למשל בפסוק "יבא המלך והמן היום" (אסתר ה, ד) - ר"ת יקוק. יש שעושים סימן בראש כל עמודה שבה רמוז שם ה', ומ"מ אין הקורא חייב לכוון בזה (ועיין "שר שלום" כוונות זמניות משנת תרפ"א עמוד נ"ג ועמוד נ"ד שמות קדש הרמוזים במגילה, ובסך הכל ישנם מ"א שמות, עי"ש).
ואת עשרת בני המן תלו
יש מגילות שבהם ציורים נפלאים מענייני המגילה. ופעם אחת הראו לבעל הבא"ח מגילה מעין זאת והוא אמר שהתמונות שבהם רואים את המן ועשרת בניו תלויים על עץ אחד, הם טעות, כי המן נתלה בפסח - ורמז לכך "וישבות המן ממחרת הפסח", ורק בניו נתלו ביום י"ד באדר, כי ביום י"ג נהרגו (עיין מגילת אסתר פרק ט'. ועיין ב'תורה לשמה' סי' שכ"א).
וכיון שצריך לשמוע כל מילה מהקריאה, יזהר שלא יסתכל על הציורים כדי שלא יסיח דעתו מהקריאה.
קיימו וקבלו
וכתוב במגילה "קיימו וקבלו היהודים" (אסתר ט, כז). אומרים חז"ל כל המעלה של פורים זה קיימו וקבלו - קיימו מה שקבלו כבר. היה אומר דודי הרה"ג יהודה צדקה זצ"ל - ראש ישיבת 'פורת יוסף', כשבא הקב"ה ורצה לתת את התורה לעם ישראל במתן תורה, הוא כפה עליהם הר כגיגית ואמר להם אם תקבלו מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם, כלומר קבלת התורה היתה מתוך כפיה ועד אז לא למדו מתוך שמחה. אבל בזמן מרדכי ראו שאין מי שיעזור להם, ורק התפילות ולימוד התורה הם שעזרו, ואז הרגישו בערך ובחשיבות של התורה הקדושה ועל כן קבלוה עליהם ועל זרעם בשמחה ובטוב לבב, וזהו שכתוב "ליהודים היתה אורה ושמחה" - אורה זו תורה.
ויהי רצון, שכל שונאינו יפלו תחתינו, אויבנו ילבשו בושת ועלינו ירחם. ויהי רצון שכל התפילות שהתפללנו היום (היתה תפילה של ערב ר"ח בכותל המערבי ובה השתתפו רבנים מכל העדות וכן היה קהל רב בפ"י בפע"ע), וכל התפילות של עם ישראל יתקבלו בשמים, והקב"ה ישלח לנו את משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.
עניני החג דיני קריאת המגילה, וההבדל בין הקריאה בלילה ליום
גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
