ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
כהקדמה, ברצוננו להתייחס להבדל העקרוני ביותר בין העוסקים בתחום, שבא לידי ביטוי גם בסדרת השיעורים – האם העמדה הנפשית הנכונה בדורנו היא זו של 'מקרב הלבבות', או זו של 'מקרב הרחוקים'? לא באנו כמובן לקבוע עמדה בשאלה זו, אלא לסכם את עיקרי הדברים שנאמרו ביחס אליה, וכך להיווכח שאין סתירה מהותית בין הדרכים השונות, וכל אחת מדגישה צד אחד של התמונה, ומזככת את הצד השני מסיגיו האפשריים (סיגים שאינם קיימים כמובן אצל תלמידי החכמים מובילי הדרכים).
מקרב הרחוקים יוצא מנקודת הנחה שמי שלמד תורה ומחובר אליה בא בשם התורה, ולא בשם האישיות הפרטית שלו; וודאי שיש למי שלמד תורה במה למלא ולהרוות את צימאונם של אלו שלא למדו. על כן, יש להיזהר מהתעטפות בענווה פסולה ובהתבטלות עצמית. כלשונו של הרב יהושע שפירא – במקום להיות 'יצרני תרבות' הפכנו ל'צרכני תרבות', ועלינו לשוב ולהעמיד את הדברים במקומם הנכון, ולהימלא ב'עזות דקדושה' כפי שמרחיב הרב שמואל אליהו בשיעורו המובא כאן. בא מקרב הלבבות וחושש, שכתוצאה מעמדה זו עלול המקרב לבוא לידי התנשאות אישית כלפי המתקרב, בעוד שלאמיתו של דבר יתכן שהמקורב נמצא במעלה רוחנית גבוהה הרבה יותר, שהרי 'גדולים בעלי תשובה'. כמו כן, עמדת מקרב הרחוקים עלולה להוביל את המחזיק בה לזהות את עצמו עם התורה בהתגלמותה, וכך לא להקשיב באמת לבר-שיחו, שהרי כל מטרתו היא להשמיע את תורתו, בעוד שבאמת האדם שמולו מעלה שאלות אמיתיות ונוקבות, שסיסמאות וידיעות לא יבטלו.
המקרב הוא רק אחד הכלים להופעתה של התורה, וגם חברו נולד ככלי להופעתה (גם אם בנתיים כלי ריק), עם הייחודיות שלו. לא תמיד נכון למהר לשלוף ידע, כי אם להקשיב באמת לעמדה הנפשית והשכלית של השומע, שבסופו של דבר משכללת את הופעת דבר ה' בעולם, וידועים הם דברי הרב קוק שמטרת הכפירה בדורנו היא להסיר את סיגי האמונה, שקיימים מן הסתם אצל כל אחד מאיתנו. ההקשבה האמיתית לבר השיח היא חיונית, כי לעולם אי אפשר להסיר את הקליפות ללא נטילת התוך הפנימי המחייה אותם לעולם הקדושה. לכן כלל חיוני הוא "למד לשונך לומר איני יודע". לפעמים, קירוב הלבבות הוא גם השלב שלפני קיום התורה והמצוות בפועל, כדבריו המפורסמים של הרב קוק על ארבעת שלבי ההתקרבות לה'.
אולם, מקרב הלבבות עלול לחטוא בהתבטלות עצמית, או בהשלמה עם עובדת היותו של רעהו מרוחק וטובע בימה של הכפירה, תחת לינוק מים חיים ממעיין האמונה, ובכך הופך מקרב הלבבות את מצב ה'דיעבד' ל'לכתחילה'. כנגד סיגים אלו יוצא מקרב הרחוקים , ואומר בצורה ברורה את המובא בשמו בתחילת הדברים. ויהי רצון ש"ידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו – ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה'.
הערה : חלק מן השיעורים מתפרסמים ברשות 'המרכז הישראלי', והם לקוחים מהדיסק 'סיכום קורס להכשרת מרצים' שבהוצאתו. קורס זה ממשיך להיפתח מידי כמה חודשים, בהשתתפות בכירי העוסקים בתחום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
