ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
כהקדמה, ברצוננו להתייחס להבדל העקרוני ביותר בין העוסקים בתחום, שבא לידי ביטוי גם בסדרת השיעורים – האם העמדה הנפשית הנכונה בדורנו היא זו של 'מקרב הלבבות', או זו של 'מקרב הרחוקים'? לא באנו כמובן לקבוע עמדה בשאלה זו, אלא לסכם את עיקרי הדברים שנאמרו ביחס אליה, וכך להיווכח שאין סתירה מהותית בין הדרכים השונות, וכל אחת מדגישה צד אחד של התמונה, ומזככת את הצד השני מסיגיו האפשריים (סיגים שאינם קיימים כמובן אצל תלמידי החכמים מובילי הדרכים).
מקרב הרחוקים יוצא מנקודת הנחה שמי שלמד תורה ומחובר אליה בא בשם התורה, ולא בשם האישיות הפרטית שלו; וודאי שיש למי שלמד תורה במה למלא ולהרוות את צימאונם של אלו שלא למדו. על כן, יש להיזהר מהתעטפות בענווה פסולה ובהתבטלות עצמית. כלשונו של הרב יהושע שפירא – במקום להיות 'יצרני תרבות' הפכנו ל'צרכני תרבות', ועלינו לשוב ולהעמיד את הדברים במקומם הנכון, ולהימלא ב'עזות דקדושה' כפי שמרחיב הרב שמואל אליהו בשיעורו המובא כאן. בא מקרב הלבבות וחושש, שכתוצאה מעמדה זו עלול המקרב לבוא לידי התנשאות אישית כלפי המתקרב, בעוד שלאמיתו של דבר יתכן שהמקורב נמצא במעלה רוחנית גבוהה הרבה יותר, שהרי 'גדולים בעלי תשובה'. כמו כן, עמדת מקרב הרחוקים עלולה להוביל את המחזיק בה לזהות את עצמו עם התורה בהתגלמותה, וכך לא להקשיב באמת לבר-שיחו, שהרי כל מטרתו היא להשמיע את תורתו, בעוד שבאמת האדם שמולו מעלה שאלות אמיתיות ונוקבות, שסיסמאות וידיעות לא יבטלו.
המקרב הוא רק אחד הכלים להופעתה של התורה, וגם חברו נולד ככלי להופעתה (גם אם בנתיים כלי ריק), עם הייחודיות שלו. לא תמיד נכון למהר לשלוף ידע, כי אם להקשיב באמת לעמדה הנפשית והשכלית של השומע, שבסופו של דבר משכללת את הופעת דבר ה' בעולם, וידועים הם דברי הרב קוק שמטרת הכפירה בדורנו היא להסיר את סיגי האמונה, שקיימים מן הסתם אצל כל אחד מאיתנו. ההקשבה האמיתית לבר השיח היא חיונית, כי לעולם אי אפשר להסיר את הקליפות ללא נטילת התוך הפנימי המחייה אותם לעולם הקדושה. לכן כלל חיוני הוא "למד לשונך לומר איני יודע". לפעמים, קירוב הלבבות הוא גם השלב שלפני קיום התורה והמצוות בפועל, כדבריו המפורסמים של הרב קוק על ארבעת שלבי ההתקרבות לה'.
אולם, מקרב הלבבות עלול לחטוא בהתבטלות עצמית, או בהשלמה עם עובדת היותו של רעהו מרוחק וטובע בימה של הכפירה, תחת לינוק מים חיים ממעיין האמונה, ובכך הופך מקרב הלבבות את מצב ה'דיעבד' ל'לכתחילה'. כנגד סיגים אלו יוצא מקרב הרחוקים , ואומר בצורה ברורה את המובא בשמו בתחילת הדברים. ויהי רצון ש"ידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו – ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה'.
הערה : חלק מן השיעורים מתפרסמים ברשות 'המרכז הישראלי', והם לקוחים מהדיסק 'סיכום קורס להכשרת מרצים' שבהוצאתו. קורס זה ממשיך להיפתח מידי כמה חודשים, בהשתתפות בכירי העוסקים בתחום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
