ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
כשהקורונה רק התחילה להתפשט מסין, הוא הזדרז וקנה מכולה שלימה של מסכות רפואיות. כל מסיכה עלתה אז כמה עשרות אגורות. מי קנה אז מסיכות?
ההמשך ידוע. המגיפה התפשטה, המסיכות הפכו למוצר מבוקש, המחירים זינקו פלאים, וקובי עשה מיליונים. בבת אחת, משכיר פשוט, הוא הפך לאיש אמיד ומבוסס. (אגב, סיפור שנלחש מפה לאוזן בנתניה כסיפור אמיתי. לא בדקתי את אמינותו).
המשוחחים השתתקו, וקנאה חלחלה לליבם. לפתע, קם אחד מהם בהתלהבות ואמר: 'גם אנחנו יכולים. בוא נקנה מכולה של מסיכות, ונעשה כסף'.
מה קורה לך? אמר לו חבירו, החכמה היא לזהות את ההזדמנות מראש, עכשיו כשהמחירים עלו, זה כבר מאוחר מידי...
______________
שנת השמיטה. יצחק השקיף על פני השדות השוממים והתפעל.
תשמע, הוא פנה לאחיו, החקלאים של המושב הזה הם גיבורים. באמת, כל הכבוד להם שהם מקיימים מצוות ה' בגבורה, ומוכנים לוותר על פרנסה של שנה שלימה. לא סתם אמר עליהם רבי יצחק במדרש (ויקרא רבה א) "גבורי כוח עושי דברו. במה הכתוב מדבר? בשומרי שביעית.. בנוהג שבעולם אדם עושה מצווה ליום אחד, לשבת אחת... שמא לשאר ימות השנה? וזה רואה שדהו בור (שנה שלימה) ושותק...".
האח שתק, וחיוך קטן נמתח בשפתיו. אחי, מה הגבורה כאן?
בא איתי למחסן של המושב. שם מאוחסן היבול של השנה השישית. בשנה שעברה הם עשו את המכה של החיים שלהם. בשנה אחת, צמח להם יבול של 3 שנים, כפי שהבטיחה התורה "וכי תאמרו: מה נאכל בשנה השביעית? ... וציוויתי ברכתי לכם בשנה השישית, ועשת את התבואה לשלוש השנים". גם אני מוכן לקבל משכורת מראש לשנה שלימה, ואז לצאת לשנת שבתון...
אז תגיד לי, מה הגבורה כאן? זו עסקה מצויינת.
אכן, דברי חז"ל תמוהים, הסכים יצחק. בוא ננסה לחפש תשובות.
תשובה אחת רמוזה אולי בדברי הספורנו ואור החיים הקדוש, המבארים שהברכה היא איכותית ולא כמותית. בשנה השישית צמחה כמות דומה לכל השנים, אך הייתה בה ברכה מיוחדת, שכמות מועטה הספיקה להזין את האדם, וכך היא הספיקה לשלוש השנים. נמצא, שלמרות הברכה נדרשה האמונה והגבורה, להאמין שכמות מועטת זו תספיק לשלוש שנים.
אולם, דומה שיש כאן עומק נוסף. ה' שלח את הברכה מראש כבר בשנה השישית. מי זכה לברכה זו? בפשטות, מי שקיבל על עצמו בהחלטה גמורה להוביר את השדה בשמיטה. החלטה זו התקבלה בליבו של האדם עוד בטרם שזכה בברכה. בזכות החלטה זו, הוא זכה להתכנות 'גיבור כוח'. בהחלטה זו הייתה גבורה מיוחדת, ובזכותה הוא גם זכה לברכה מיוחדת.
עניין זה מלמד אותנו את חשיבותה של ההחלטה מראש. גם כשאדם עוד לא עשה כלום, אם הוא קיבל החלטה טובה ומשמעותית מראש,לפני שכולם הבינו שכדאי להשקיע... זו גדלות.
כך גם מצינו בעניין של מסירות נפש על קידוש ה'. אברהם אבינו הושלך לכבשן האש על קידוש ה' וניצל. הרן אחיו, לעומתו, הושלך לכבשן מאותם סיבות, ונשרף. את ההבדל ביניהם ביארו, שאברהם הסכים שישליכוהו לאש על דעת שישרף על קדוש ה', ולכן ניצל. הרן, לעומתו, לא היה כל כך איתן באמונתו. אמר הרן – אם נמרוד מנצח אני ממפלגתו, ואם אברהם מנצח אני משלו. כשניצל אברהם, היה בטוח הרן שגם הוא ינצל, וכיוון שירד לכבשן האש, על דעת שינצל, נשרף.
למדנו את כוחה של החלטה איתנה וטובה, שמתקבלת מראש.
שנזכה תמיד להחליט החלטות טובות ולקבל קבלות טובות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
