ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב מרדכי אליהו
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
הטיסה הקצרה עברה על הרב ואנשי הקהילה בנעימים והללו הוכנסו אחר כבוד לטירתו של העשיר. לא בכל יום זכו האנשים לראות מחזה שכזה. הטירה, שהיתה בנויה על צוק באמצע האוקיינוס שידרה פאר והדר רב. אולם, הדבר שעורר את לבבות כולם היה המראה שנשקף מכל עבר. החדר היה עשוי כולו זכוכית והנוף המדהים היפנט את האורחים החשובים. מכל עבר נשמעו קריאות התפעלות. דקות רבות עברו עד שקריאות ההתפעלות נרגעו. או אז, פתח העשיר וילון כבד ומפואר, ולמול עיניהם נגלה סלון אירוח גדול ורחב ידיים כשבמרכזו שולחן גדול ומפואר, ערוך ומוכן לסעודה.
האורחים הביטו בשולחן ולא הצליחו להתיק את עיניהם מהכלים הנוצצים. על השולחן היו מונחות צלחות יוקרה מיוחדות ביותר העשויות זהב. מר סמואלס לא הצליח להתאפק ופנה לרב: "ראה אילו צלחות מיוחדות קניתי לכבודך. אלו הצלחות היקרות ביותר בעולם!" הרב אליהו הסתכל בצלחות ושאל את העשיר האם הצלחות הוטבלו במקווה. העשיר שמע את הדברים והחל להחוויר ולהזיע: "לללאאאא. האם לא נוכל להשתמש בצלחות היפות שקניתי לכבוד הרב ?" שאל בעצבות ובחשש. חשב הרב לרגע ושאל את האיש: "האם ניתן לרדת אל הים בכדי להטביל את הכלים?" מר סמואלס, שהצבע בלחייו החל לחזור החוויר שנית וגמגם: "יש דרך, אבל קשה.. יש סולם חבלים שיורד מכאן ישירות אל הים." "אם כך, אין שום בעיה. העוזר שלי, הרב גבריאל כהן, ירד בסולם ויטביל את הכלים" מר סמואלס ניסה להציע שהמלצרים יעשו את העבודה הקשה, אולם הרב, רצה שרק יהודי יטביל את הכלים מיהר ופנה לרב גבריאל: "לך תרד ראשון אל הים. המלצרים יורידו אליך את הכלים הרבים ואתה תטביל אותם.
תוך שניות, נפתחה הדלת והרב גבריאל ירד חיש מהר מטה אל הים. שיירת מלצרים, לבושים חליפות מהודרות ומחויטות מיהרו לרדת אחריו תוך שהם אוחזים בידיהם האחת בסולם החבלים ובידיהם השניה בערימות הכלים הנוצצים והיקרים. המחזה הסוריאליסטי שעשע מאד את מר סמואלס, והוא לא הפסיק מלצחוק ולהשתעשע מהאירוע המשונה.
כמחצית השעה עברה עד שהסתיים האירוע המשעשע והרב גבריאל עלה מהמים רטוב וסחוט כולו. הוא פנה למר סמואלס כשהבעת התנצלות על פניו וביקש את סליחתו על שכמה מצלחות הזהב נסחפו בים. מר סמואלס קטע את דבריו ואמר: "עזוב את הכלים, בחיים לא היתה לי חוויה משעשעת מזו!"
יש לשאול, במידה ומר סמואלס היה דורש פיצוי על הכלים שנפלו לים, האם הרב גבריאל כהן היה חייב לשלם על הכלים שנפלו לים בזמן הטבילה?
תשובת הגאון הרב שמואל אליהו שליט"א:
הרב גבריאל כהן שהתבקש להטביל את הכלים בים, דינו כשומר חינם. שומר חינם פטור אם החפץ שהוא שומר עליה נגנב או אבד, אולם חייב על פשיעה, כלומר על רשלנות בשמירה.
במקרה שלנו נפילת הכלים במים במהלך הטבילה אינה נחשבת כמעשה של פשיעה (רשלנות). הדבר דומה לאדם שמעביר חבית של חבירו ממקום למקום בחינם, מעד בטעות ונשברה החבית. ההלכה במקרה זה שמעביר החבית פטור. זאת משום שאין הדבר נחשב שהזיק בפשיעה אלא נחשב כעין אונס, והוא פטור מתשלום על החבית. (ראה בבא מציעא פב:, ושולחן ערוך סי' דש, ס"ק א שנתקל לאו פושע הוא אלא זה 'אונס כעין אבידה').
לסיכום:הרב גבריאל כהן היה פטור מלשלם על הכלים שנפלו לים.
(הסיפור מתוך אביהם של ישראל חלק ב, עמוד 147, וסופר על ידי יגאל קוטעי, חברון)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
