ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- גיטין
בשיעור זה נעסוק בשיטת רבה. ובשיעור הבא בשיטת רבא.
רש"י במשנה (בד"ה 'צריך') מבאר שתקנת המשנה לומר "בפני נכתב ובפני נחתם" היא רק בשליח הולכה ולא בשליח קבלה.
ביאר הר"ן (ב.) שדברי רש"י מוכרחים בגמרא בהמשך (דף כד.). מבואר שם שאשה שבאה עם גט בידה לא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם, והוא הדין לשליח קבלה.
בטעם הדבר ביאר הר"ן שכאשר הבעל נותן גט לשליח הולכה יש בכך חשש שהוא לא גמר בדעתו לתת את הגט, ואם כן אחר כך הוא עלול לבוא ולערער על הגט. לכן תיקנו חכמים שיאמר המביא את הגט בפני נכתב ובפני נחתם. מה שאין כן כאשר הבעל נותן את הגט לאשה או לשליח קבלה והגט חל מיד, הרי שהבעל גמר בדעתו לגרש, ושוב לא יבוא לערער על הגט.
יש לציין שלכאורה דברי הר"ן נכונים גם לדעת רבה וגם לדעת רבא, משום שאם יש נפקא מינא בין רבה לרבא בעניין זה היה לגמרא להזכיר אותה כפי שהיא מנתה נפק"מ אחרות.
הקשה הפני יהושע על דברי הר"ן: דברי הר"ן נכונים רק לשיטת התוספות (ב: ד"ה לפי השני) הסבורים שכל החשש לדעת רבה שהגט לא יהיה כתוב לשמה אינו חשש אמיתי, אלא חשש ללעז של הבעל. אך לדעת רש"י (ב: ד"ה ורבנן) החשש הוא אמיתי שאולי הגט אכן לא נכתב לשמה. אם כן אף אם אין חשש שהבעל יבוא לערער, יש לחשוש מצד האמת שהגט לא נכתב לשמה.
לכן תירץ הפני יהושע (כאן בדף ב.) באופן אחר מהר"ן. וז"ל:
"ונראה לענ"ד דכיון דבשליח קבלה נגמרו הגירושין במדינת הים עצמה תו לא חיישינן כי היכי דלא חיישינן לגיטין שניתנו במדינת הים מיד הבעל ליד האשה ובאתה אח"כ לארץ ישראל דמותרת להינשא בדליכא ערעור וה"נ דכוותיה ודו"ק".
כלומר שלא תיקנו לומר בפני נכתב ובפני נחתם אלא בשעת נתינת הגט. אך כאשר הגט כבר ניתן לשליח קבלה, או לאשה, אנו לא חוששים מעצמנו שהגט לא בסדר.
וכן כתבו המהר"ם שיף (ב.), ורש"ש (כד.).
קצת צריך עיון בדבריהם שאם אכן יש חשש אמיתי שהגט פסול, מדוע אכן לא חששו חכמים גם במקרה שהגט כבר ניתן?
צריך לומר לדבריהם שאף שיש חשש אמיתי (לדעת רש"י) שהגט לא נכתב לשמה, אין החשש אלא לכתחילה ובשעת נתינת הגט, ולא חוששים לאחר גמר הדבר.
הדרכי דוד, הברכת אברהם והמנחת אשר (על תחילת המסכת) ביארו שאף שרש"י סבור שהחשש הוא אמיתי, אנו לא חוששים אלא כאשר הבעל מערער. [ראה רמב"ם (גירושין ז ב) שבעל שמערער על הגט, הגט נפסל מדאורייתא. ומגיד משנה שם ציין שזה רק אם האשה לא טוענת כלום, ולא יודעת בזה דבר].
יש לציין שאף שהמנחת אשר והברכת אברהם אמרו תירוץ אחד, המנחת אשר אמר זאת בשיטת רבה (ולא התייחס לשיטת רבא). והברכת אברהם אמר זאת גם בשיטת רבא.
בשיטת רבא בלנ"ד נעסוק בשיעור הבא. ונביא שם את דברי הרמב"ם והראב"ד שנחלקו למעשה אם אנו חוששים גם בלי ערעורו של הבעל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.












