ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
תיאור המקרה: התובע והנתבע גרים בבניין משותף, כאשר דירת התובע נמצאת מתחת למרפסת גדולה של הנתבע. במהלך השנים, התובע הרחיב את דירתו, דבר שחייב אותו לשינוי במערכת הניקוז של הדירה. חלק מההרחבה נעשה ברשיון, וחלק ללא רשיון, ובלא הסכמת השכנים. לאחר ההרחבה, אירעה הצפה במרפסת הנתבע, עקב תקלה במערכת הניקוז. ההצפה גרמה לנזקים בדירות הנתבע והתובע. הנתבע תיקן את מערכת הניקוז על מנת שלא תישנה ההצפה. לאחר מכן עברה עונת גשמים שלמה, ללא הצפה של המרפסת.
התביעה: התובע טוען שהתיקון שעשה הנתבע לא נעשה כראוי. התובע דורש לעשות בדיקת הצפה למרפסת של הנתבע על חשבונו. לחילופין, הוא מוכן להגיע לפשרה עם הנתבע, לפיה הוא ישתתף עם הנתבע במחצית העלות של תיקון יסודי של מרפסת הנתבע.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
7 - חיוב הרחקה של גורם מרעיש
8 - בדיקת הצפה בגין רטיבות
9 - עילות פיטורין לעניין פטור מפיצויים
טען עוד
פסק הדין:
1. הנתבע אינו מחויב לאפשר בדיקת הצפה, אף אם התובע מוכן לשאת בהוצאות הבדיקה.
2. התובע מחויב במחצית מההוצאות שהוציא הנתבע על תיקון מערכת הניקוז בביתו (3) במידה ובעתיד תיגרם חדירת מים ממרפסת הנתבע לדירת התובע, הנתבע הוא שיתקן, והתובע ישא בשליש עלות התיקון.
הנימוקים: בתשובת הריב"ש (סי' תקיז) מבואר, שאם מי גשמים חודרים מדירת העליון לתחתון, על התחתון שהוא הניזק לתקן, מכיוון שמי הגשמים אינם שייכים לעליון, אלא הינם הפקר. וכן פסק הרמ"א (חו"מ סימן קנה סעיף ד). הב"ח (סעיף ז) הקשה, שדין זה סותר את דברי הרמ"א בסימן קסד (סעיף א), שפסק 'שכל צרכי הגג על העליון לתקן'. מדברי הב"ח והנתיבות (סי' קסד ביאורים סק"ב) עולה, שאם העליון פשע באי תיקון הגג, החובה לתקן מוטלת עליו, ואם לא פשע, חובת תיקון התקרה בין העליון לתחתון מוטלת על התחתון. לכן, בנידון דידן, כיוון שאין לעליון גג מעל מרפסתו כלל, ברור שהוא לא פשע, וממילא חובת התיקון היא על התחתון בלבד. למרות זאת, מנהג המדינה הוא שכל הוצאות הגג והעליה משותפות לכל השכנים בבניין, וממילא כל מי שבא לגור בבניין, על דעת כן קנה שם דירה. בית הדין קבע, שגם תקרה המשותפת לשני שכנים בלבד, אומדים דעתם שכוונתם להשתתף בשווה בהוצאותיה, ולא כדעת הסוברים שיש לחלק בין דבר המשותף לכל הבניין, ובין דבר המשותף לשני דיירים בלבד.
בבירור נוסף שערך בית הדין נראה, שהמנהג הרווח הוא שתקינות המרפסת מוטלת על העליון בלבד. לכן מסיק בית הדין, שעל העליון מוטל לתקן את המרפסת, והתחתון צריך לשאת בשליש ההוצאות. הסיבות לכך שחלק מההשתתפות הוטל על התחתון הן:
1. יש הסוברים שבדבר משותף רק לשני שכנים, לא הולכים בזה אחר המנהג.
2. כיוון שמהתיקון יהנה התחתון אף בחלק ההרחבה שנעשה שלא ברשיון, ובו אין העליון מחויב לדאוג שלא תגיע לשם רטיבות.
הדברים הנ"ל אמורים ביחס לתיקון נזילות עתידיות ממרפסת הנתבע. אולם, לגבי פתיחת צנרת הניקוז, היות שצנרת זו באחריות שני הצדדים, וכיוון שיש ספק אם יש אשם בסתימה, חובת שניהם שווה, ולכן ישא התובע במחצית מהוצאות הנתבע על פתיחת הניקוז.
בית הדין לא מצא מנהג ברור בשאלה האם ניתן לחייב את העליון בביצוע בדיקת הצפה. וכיוון שעל פי הדין התחתון הוא המחויב בתיקון, וכל חיוב בית הדין את העליון הוא רק מחמת המנהג, במקום שאין הנוהג ברור, אין עילה לחיוב.
הלכה פסוקה חיובי שוכר שעזב לפני שפעילות העסק שלו נאסרה בשל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
