ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הכנה לקראת לידה
- דיני הצומות
הערה: כל האמור בפרק זה הוא לגבי מעוברות מיניקות ויולדות אשר אין להן נתונים רפואיים חריגים. אך במידה וישנן, יש להתייעץ מבעוד מועד באופן ספציפי עם רופא המכבד את הלכות הצום, ולאחר מכן עם רב.
* למעשה, מרגע אבחון ההיריון, האישה נחשבת כמעוברת גם לעניין הצומות (עי' שעה"צ תקנ סק"ב).
* במקרים בהם מניקה מתענה, טוב שתניק את התינוק ותאכילו מבקבוק לסירוגין, כדי לשמור על כוחה ולמנוע פגיעה בהמשך ההנקה.
א) הצומות הקלים
הצומות הקלים הם: צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר וי"ז בתמוז.
מעוברות, יולדות, ומניקות בפועל, פטורות מצומות אלו 1 .
ב) ט' באב
הכלל הוא שעוברות ומניקות מתענות בו, אך חולות פטורות אף שאין בהן סכנה (שו"ע או"ח תקנד, ה-ו), ולמעשה כל יולדת בתוך שלושים לאחר הלידה נחשבת כחולה הפטורה (עי' מ"ב שם סק"ט, ובערוה"ש סק"ח).
בנוסף, פעמים רבות גם העוברות והמניקות מרגישות חולשה חריגה או חשות ברע, בין אם מחמת הצום וכל שכן אם בלי קשר לצום, ובמקרים אלו עליהן לשאול רב אם הן נחשבות כחולות הפטורות מן הצום.
אישה שקבלה הוראה שלא לצום בט' באב, אוכלת כדרכה ולא בשיעורים 2 .
ט' באב נדחה:
דינו כצומות הקלים, ועל כן מעוברות יולדות ומניקות בפועל, פטורות מלצום בו 3 . אך אם מרגישות בטוב, ישנו עניין להדר ולהשתתף עם הציבור, ולשבור את הצום רק בבוקר (הליכות שלמה מועדים, פרק טז דבר הלכה ג).
כיוון שמדובר על מוצאי שבת, לפני שאוכלת עליה לעשות הבדלה. משום דיני האבילות היא לא תבדיל על יין, אלא על 'שיכר מדינה', כגון בירה לבנה או מיץ תפוזים טבעי, ויש המקילים גם בכוס קפה. (שש"כ סב, מו. ולגבי קפה עי' הליכות שלמה שם, טז).
סדר ההבדלה כולל רק ברכת שהכל והמבדיל, ללא פסוקי הנחמה, ללא ברכת בשמים, וללא ברכת "בורא מאורי האש" שמברכים (רק בלילה) בנפרד מההבדלה (שו"ע או"ח תקנו, א. ועי' פת"ש יו"ד שעו סק"ב).
לכתחילה עדיף שהבעל יברך ויבדיל עבור האישה, למרות שרק האישה תשתה מהכוס, זאת מחשש לשיטה הפוטרת נשים מהבדלה (שש"כ שם, מח).
ג) יום הכיפורים
תענית יום הכיפורים הינה מן התורה, והכל חייבים בה, מלבד במקרים של פיקוח נפש וספק פיקוח נפש. על כן ככלל, מעוברות, מיניקות, ויולדות לאחר שבעה ימים מהלידה - מתענות.
במקרים אלו יש להקפיד ביתר שאת על ריבוי אכילה ושתייה ב-48 השעות שקודם לצום, ובזמן הצום להימנע ממאמץ העלול להצריך שבירה של הצום. לעתים יש להימנע גם מיציאה לתפילה בבית הכנסת, ובוודאי שיש להימנע מעמידה ממושכת. חובת התענית גוברת גם על חובת התפילה של הבעל, ובמקום הצורך עליו להתפלל בביתו כדי לאפשר לאשתו להשלים את הצום.
בכל מקרה שהאישה מרגישה שהצום מכביד עליה מעבר לחולשה הרגילה הכרוכה בתענית, יש להתייעץ עם רופא המכבד את הלכות הצום על מידת הסכנה שבדבר, ולאחר התייעצות זו יש לשאול רב.
לעיתים התענית גורמת להתייבשות ולהופעת צירים.
כאשר מדובר בצירי לידה מוקדמים יש להתחיל לשתות לשיעורים (כמבואר לקמן), כדי למנוע התפתחות לידה מוקדמת המסוכנת לעובר.
החל מהשבוע ה-37, אין שום סכנה בהתפתחות של לידה. אמנם גם במצב זה על האישה להתחיל לשתות לשיעורים, וכאשר הצירים נעשים סדירים ומתכוננים לנסיעה לבית החולים יש לשתות בכמויות גדולות, זאת כדי לחזק את עצמה לקראת מאמץ הלידה 4 .
יולדת, בתוך שבעה ימים מלידתה
דין יולדת בתוך שבעה ימים ללידתה הינו מורכב, ויש לעשות שאלת חכם שיכריע על פי שלושת הקריטריונים הבאים (שו"ע או"ח תריז, ד):
א. יש להבחין בין שלושת הימים הראשונים של השבוע שלאחר הלידה, לבין ארבעת הימים האחרונים (וישנה מחלוקת האם נמדדים מעת לעת, או לא).
ב. יש להתייחס לחוות דעת רפואית ספציפית של רופא ירא שמיים (או לכל הפחות שאינו מזלזל בהלכות היום), אם ישנה כזו.
ג. יש לבחון במהלך הצום את תחושתה האישית של היולדת לגבי היכולת שלה לצום.
אכילה ושתיה בשיעורים
במקרים בהם הרב מורה לאכול ולשתות "בשיעורים", דהיינו פחות מכשיעור המחייב בכרת (עי' שו"ע או"ח תריח, ז), יש לנהוג באופן הבא:
אכילה: יש להקפיד שבתוך 9 דקות לא תאכל כמות של 30 סמ"ק.
* לעיתים האישה צריכה רק לשתות, ואז אסור לה לאכול.
שתייה: יש להקפיד שבתוך 9 דקות לא תשתה כמות משקה הממלאת לחי אחת שלה (יש לבדוק זאת באופן אישי לפני הצום) 5 .
אין צורך להמתין בין אכילה לשתייה, כי אינם מצטרפים לשיעור (שו"ע או"ח תריב, ב).
לכתחילה (ובמידת האפשר, להוציא מקרים של סכרת הריוניות וכדומה) יש לשתות שתייה ממותקת ולא מים, זאת כדי לחזק את גוף האישה בשתייה מועטה ומבלי להזדקק לאכילה. מיץ ענבים מוצלח מאוד מבחינה זאת.
גם הנזקקת לאכול, לכתחילה תאכל מאכלים בעלי ערך תזונתי גבוה, וכדאי להתייעץ עם דיאטנית לשם כך.
דיני ברכות לאוכלות ביום הכיפורים:
• לא מקדשים ביום הכיפורים (מ"ב תריח ס"ק כט).
• לפני אכילת לחם יש ליטול את הידיים כרגיל - עד סוף פרק היד (שש"כ לט הערה קו, בשם הגרש"ז אויערבאך).
האוכלת לשיעורים לא תברך על נטילת ידיים 6 .
• בעת אכילה ושתייה לשיעורים לאורך היום, יש לשים לב לדיני שינוי מקום (שו"ע או"ח סימן קעח) המחייבים ברכה ראשונה מחדש.
• האוכלת לשיעורים חייבת בברכה אחרונה רק אם אכלה כזית בכדי אכילת פרס. אם מסופקת אם אכלה כשיעור, לא תברך (מ"ב רז ס"ק ד).
שתייה לשיעורים לא מחייבת בברכה אחרונה (שו"ע או"ח סימן רי).
• יש להזכיר "יעלה ויבוא" בברכת המזון, ואם שכחה לא תחזור (שו"ע או"ח תריח, י; ומ"ב שם).
^ 1. . מגיד משנה הל' תעניות ה, י. ואע"פ שהרמ"א כתב (תקנ, א) שנהגו להחמיר ולצום, בפועל גם מנהג האשכנזים שאינן מתענות. ערוה"ש או"ח תקנד סק"ז.
^ 2. . ערוה"ש תקנד סק"ז. גם דברי הב ה"ל שם ד"ה "במקום חולי" דיברו על אדם בריא החושש להידבק בחולירע, ולכן הוא אוכל רק לשיעורים.
^ 3. . עי' בה"ל תקנט ד"ה "ואינו", ובהליכות שלמה המצויין בהמשך.
^ 4. . עי' מ"ב סי' של סק"ט, שבמידת הצורך קוראים לחכמה בשבת אף לפני שהיולדת מגיעה לשלב שבו נחשבת כחולה שיש בו סכנה, והוא הדין לעניינו.
^ 5. . בחלק מהריכוזים החרדיים מוכרים לקראת הצום כעין 'איגלו' המכיל מים, ותכולתו פחות מכשיעור.
^ 6. . משום שמברכים ברכה זו רק אם אוכלים כביצה (שו"ע או"ח קנח, ב), ויש פוסקים המצריכים שאכילת הביצה תהיה בתוך כדי אכילת פרס (בדי השולחן לו, סק"ה), ולכן לא תברך משום סב"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
