ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
ראו ראשי הקהילה, שהמחלוקות והקטטות מתרבות, ותקנו שלא ישוחחו התלמידים אלו עם אלו, ובעיר השתרר שקט לתקופה מסויימת.
אולם, לא ארכו הימים, ובישיבתו של רב העיר נתקלו בקושיא גדולה. הרב יישב את הקושיא בפלפול ארוך ומבריק, ותלמידיו לא היו מסוגלים להתאפק. הם היו בטוחים שראש הישיבה השניה לא הגיע לעומק הבנתו של רבם, ופנו לברר אצל עמיתיהם, מה אמרו בסוגיא. הם הופתעו לגלות, שראש הישיבה השני הגיה את הגמרא, ואמר שחסרה כאן האות ו', וממילא הקושיא מתורצת.
כמובן, שתלמידי הראשונה לגלגו על התירוץ הפשטני, והמחלוקת פרצה בעוז..
כשראו ראשי הקהילה שתקנתם הופרה, החליטו לשלוח את השאלה בסוגיא לגדול הדור ההוא, רבי שלמה מאמסטרדם, ומי מהרבנים שרבי שלמה יצדד בדעתו, יכהן כרב העיר וראש ישיבה, והשני יאלץ להתפטר ממשרתו.
והנה הגיע מכתב התשובה מרבי שלמה. כל בני העיר התאספו בבית הקהילה, וציפו במתח לשמוע את ההכרעה. רב העיר עשה לעצמו סימן – אם המכתב יהיה עבה, סימן שתשובתו היא הנכונה, ורבי שלמה מתפלפל בדבריו. אך אם המכתב יהיה דק, סימן שרבי שלמה צידד בבר פלוגתתו, שהרי זו הגהה לשונית פשוטה.
והנה, המכתב היה עבה, עבה מאד...
פתחו את המכתב, ומצאו בפנים מספר דפים, מלאים בתשבחות לשני גדולי ישראל הדרים בלובלין. ובסוף המכתב היה דף גדול מקופל, ובו מצויירת אות ו' גדולה...
(הסיפור מופיע בספר 'שרי המאה'. הרב הוכרח לגלות מהעיר, אולם זכה לחבר פירוש חשוב למסכתות רבות בש"ס, ועד היום ספרו נלמד רבות...).
כמובן, לא כל אחד יכול להגיה בספרי הקדמונים, אולם לעיתים היכולת להגיע לגרסה המקורית מיישבת קושיות רבות. ובאופן כללי יותר, היכולת להגיע לעומק האמת בצורה בהירה, מייתרת את הצורך בפלפולים ארוכים, קושיות ותירוצים.
בדור שלנו, מי שעסק בכך רבות הוא הרב יוסף קפאח (שיום הזכרון שלו ב- יח תמוז), שתרגם וההדיר את הרמב"ם ועוד ראשונים, לפי כתבי יד עתיקים ומדוייקים.
פעם אחת, אמר הרב קפאח, על הפלפולים סביב תורתו של רמב"ם, מבלי שמעיינים היטב בלשונו ובכתבי היד המדוייקים, "רמב"ם צריך להבין, לא לתרץ". (חכמה מקדם, עמ' 180).
וכשם שנקודת אמת בהירה ומדוייקת בתורה, מייתרת פלפולים רבים. כך, פעמים רבות, כשמוצאים את נקודת העומק האמיתית אותה מחפשים האנשים, מיישבים סכסוכים ומחלוקות רבות. מריבות רבות נובעות מזוויות מפרשנות מוטעית או מחשש שהשני שואף להתפשט יותר ממה שהוא מצהיר, אך באמת על הנקודה עצמה, שני הצדדים מסכימים.
כך מצאנו אצל פנחס, שבזכות קנאתו התברך בשתי בריתות – ברית כהונת עולם וברית שלום. וכבר תמהו – הכיצד שתי בריתות אלו עולות בקנה אחד עם הקנאות, והלא הקנאי הוא איש האמת התופס צד אחד בחריפות, ואילו הכהן הגדול איש השלום אמור להכיל את כל הצדדים?
(על שאלה זו, עמדנו כבר בעבר בבימה זו, אך כאן נביא כיוון נוסף לתירוץ). מצאנו בגמרא (זבחים קא:) שתי דעות אימתי נתכהן פנחס – רבי אלעזר בשם רבי חנינא סבר ש"לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי", ככתוב בפרשתנו.
לעומתו, רב אשי אומר שכהונתו של פנחס ניתנה לו מפני "ששם שלום בין השבטים". בימי יהושע, בנו שבטי עבר הירדן המזרחי מזבח גדול על הירדן. שבטי עבר הירדן המערבי חשדו בהם שהם סרים מאחרי ה' ועוזבים את המשכן, וכמעט פרצה מלחמה בין השבטי משני עברי הירדן. בראש משלחת השלום, עמד פנחס, שגישר והעלה שהמזבח נבנה בכוונה להצהיר אמונים לה', ולהראות שהעם כולו משני עברי הירדן הוא עם אחד הנאמן לה'. כאן, לראשונה בתנ"ך נקרא פנחס בשם 'פנחס הכהן'.
בהמשך, עולה מהגמרא שאין כאן מחלוקת אמוראים, אלא לפירוש רש"י יש כאן שני שלבים בכהונת פנחס, בהריגת זמרי הפך פנחס לכהן, וכששם שלום בין השבטים הפכו הוא וזרעו אחריו לכהנים גדולים.
וכאן גם גנוז התירוץ לתמיהתנו. קנאי הוא מי שמחפש את נקודת האמת הצרופה עד הסוף. לכן, דווקא פנחס הקנאי, ידע גם לאת את נקודת האמת הפנימית, ומכוחה לגלות שהמחלוקות נובעות מפרשנות מוטעית, ובאמת על נקודת האמת כולם מסכימים.
כך בתחילה הפך פנחס לכהן משרת ה', ומתוך כך בהמשך שם שלום בין השבטים, והפכך לכהן גדול הנושא את כל שבטי העם על לוח ליבו.
ויהי רצון, שאף אנו נדע לגלות את נקודות האמת המוסכמות, ומכוחן להאיר ולגרש את כל צללי השקר של המחלוקות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
