ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא קמא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בגמרא (ב"ק כז) נחלקו רב יהודה ורב נחמן, בדין "עביד איניש דינא לנפשיה":
...דאתמר רב יהודה אמר לא עביד איניש דינא לנפשיה. רב נחמן אמר - עביד איניש דינא לנפשיה. היכא דאיכא פסידא כולי עלמא לא פליגי דעביד איניש דינא לנפשיה. כי פליגי היכא דליכא פסידא רב יהודה אמר לא עביד איניש דינא לנפשיה דכיון דליכא פסידא ליזיל קמיה דיינא רב נחמן אמר עביד איניש דינא לנפשיה דכיון דבדין עביד לא טרח"
במקום שיש לאדם הפסד, כולם מודים שאין חיוב להמתין לפעולתו של בית הדין. לפי רב נחמן, שהלכה כמותו, גם במקום שאין הפסד בהמתנה לפעולת בית הדין, אין חיוב על האדם להמתין לטחנות הצדק שיוציאו את הדין לאור, ומותר לו לפעול בעצמו לקחת את שלו. (זאת בהנחה שאין סתירה בזה לחוקי המדינה).
תנאי ל"עביד איניש" הוא, שאדם יעשה זאת בצורה שלא ייחשד בגניבה, כלומר, שהוא יוכל להוכיח אחר כך בבית דין את צדקתו. דבר זה מוכח מהמימרא של בן בג בג (שם):
"בן בג בג אומר אל תיכנס לחצר חברך ליטול את שלך שלא ברשות שמא תראה עליו כגנב אלא "שבור את שיניו" ואמור לו שלי אני נוטל"
כלומר, אסור לאדם לעשות מעשים שבגינם עלול הוא להיחשד בגניבה, אף שעצם החטיפה, מותרת.
משמעות הדרישה היא, שאין היתר לעשיית דין עצמית אלא במקום בו יש לתובע ראיה ברורה על זכותו הממונית, וכן מוכח מהסוגיא במסכת בבא קמא (קיז ע"א):
"ההוא שותא (=מלכודת לחיות) דהוו מנצו עלה בי תרי, האי אמר דידי הוא והאי אמר דידי הוא, אזל חד מנייהו ומסרה לפרהגנא דמלכא. אמר אביי יכול לומר אנא כי מסרי דידי מסרי. א"ל רבא וכל כמיניה? אלא אמר רבא משמתינן ליה עד דמייתי ליה וקאי בדינא"
כלומר, רבא אמר, שאין הוא יכול למסור את הממון למלך בטענה שהממון שייך לו, מכיוון שאינו יכול להוכיח את הדבר בבית דין (הגר"א).
וכן פסק המחבר (סי ד סע' א) יכול אדם לעשות דין לעצמו; אם רואה שלו ביד אחר שגזלו, יכול לקחתו מידו; ואם האחר עומד כנגדו, יכול להכותו עד שיניחנו, ( אם לא יוכל להציל בענין אחר) (טור), אפילו הוא דבר שאין בו הפסד אם ימתין עד שיעמידנו בדין, והוא שיוכל לברר ששלו הוא נוטל בדין.
מלשון הרמב"ם נראה, ש"עביד איניש" יש לו משמעות של פסק דין (סנהדרין פרק ב הל' יב):
"יש לאדם לעשות דין לעצמו אם יש בידו כח, הואיל וכדת וכהלכה הוא עושה אינו חייב לטרוח ולבוא לבית דין, אף על פי שלא היה שם הפסד בנכסיו אילו נתאחר ובא לבית דין, לפיכך אם קבל עליו בעל דינו והביאו לבית דין ודרשו ומצאו שעשה כהלכה ודין אמת דן לעצמו אין סותרין את דינו"
סגנון הדברים מיחס לפעולת האדם הפרטי, מעמד של פסק דין.
גישה זו עולה גם מדברי הרא"ש. הגמרא (ב"ק סוף פרק א', וכתובות ס"פ ג) אומרת, כי בזמן הזה אין אנו גובין קנסות, (הרחבנו בעניין זה בעבר). אך אם הניזק תפס מהמזיק את הקנס, אין מוציאין מידו. יש שטענו, שזו תקנה. אך הרא"ש כתב (ב"ק פרק א' סי' כ):
"...דלאו תקנתא היא אלא דינא הוא דמדאורייתא מחייב ליה אלא שאין לו דיין בבבל שיכופנו ליתן לו בכל כה"ג עביד איניש [דינא] לנפשיה"
כלומר, יוצא, שאין ל"עביד איניש" המגבלות של בית הדין בזמן הזה, והוא יכול לתפוס קנס, למשל - אם נגנב לו חפץ הוא יוכל לתפוס כפל, אף שאין בית דין בזמן הזה שמוסמך לגבות את הקנס.
האם צריך בתפיסת קנס שתהיינה לתופס ראיות קבילות לגבי גביית קנס? כלומר, האם צריך שיהיו לתופס עדים למעשה הגנבה?
בדבר זה נחלקו הרמב"ן והראב"ד (הראב"ד בהשגות על הרי"ף ספ"ג דכתובות, הרמב"ן בספר הזכות שם). הראב"ד טוען, שאמנם תפיסה בקנס מועילה, אבל דווקא בתנאי שיש לתופס עדים. כלומר, אמנם יש ל"עביד איניש" תוקף של בית דין, אך הוא חייב לעמוד בקריטריונים של בית דין, ולגביית קנס נדרשים דווקא שני עדים.
לעומתו הרמב"ן טוען, שאפילו הודה הנתבע בגניבה, אלא שהודאה זו לא היתה בבית דין, כך שלא נאמר עליה הדין "מודה בקנס פטור", מועילה תפיסה. הרמב"ן דן שם שייתכן שלא צריך ראיות כלל, אלא שאם התופס תפס את הכפל בהחבא, כך שיכול הוא לטעון שלא תפס כלל, נאמן הוא לטעון שאכן הגנב גנב לו, ולכן יכול לתפוס כפל.
למעשה משמע מהרמב"ן, שהיכולת של אדם לעשות דין לעצמו אינה מוגבלת אפילו לקריטריונים שבית הדין היה מוציא לפיהם, אלא היא רחבה עוד יותר. לכן אף שבסיס התפיסה היא הודאת בעל הדין - שאינה מחייבת בדרך כלל בקנס, מועילה כאשר זו נעשית על ידי האדם עצמו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








