ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
הגמרא אומרת שיש דרכים שונות של תשובה, ואם כי "בזבח ומנחה אינו מתכפר" - מתכפר בתורה וגמילות חסדים 1 , וכן בספרים הקדושים מובאות דרכי תשובה מיוחדות לכל עבירה ועבירה. אולם מעבר לדרך העבודה המיוחדת לכל אחד ואחד קיימת דרך אחת הנתונה לכל, והיא לימוד עניין התשובה כתורה. התורה היא תכלית העולם, ומכיוון שהאדם עוסק בתכלית העולם והאדם, הרי זה עצמו שביל ישר.
זהו חידושו הגדול של הרמב"ם בהלכות תשובה. לכן הכניס הרמב"ם את הלכות התשובה, הכוללות גם את העיסוק בבחירה, בשכר ובעונש, ובעולם הבא, להלכותיו. אמנם בחלקן הראשון של הלכות התשובה עוסק הרמב"ם בפרטי מצוות התשובה, אך בחלקן השני דן הרמב"ם בעיקרי האמונה כמשיח, כוח הבחירה והעולם הבא, וזאת מכיוון שהוא רואה בהם חלק של תורה.
בניגוד לשולחן ערוך שהביא רק את ההלכות המעשיות בזמנו, הרי הרמב"ם מבקש בחיבורו זה להקיף את כל התורה כולה, וכפי שכתב בהקדמתו ל"משנה תורה":
"לפיכך קראתי שם חיבור זה 'משנה תורה', לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם" וכו',
ומכיוון שהוא רואה בעיקרי אמונה אלו חלק של תורה, לכן הוא הכניסם להלכותיו.
לדעת הרמב"ם, שכר ועונש הוא מקצוע גדול של תורה, שכן עליו סובבת כל התורה, וכן הוא בשאר עיקרי האמונה, ומכיוון שכן הוא מכניס זאת למסגרת של תורה, ושל הלכות של תורה. הרמב"ם הופך את עיקרי האמונה לתורה, ולהלכות ממש, ומעתה הרי הם חלק של תורה.
ומקורו של הרמב"ם הוא בדברי משה רבנו בפרשתנו: "הודיעני נא את דרכך" וגו' 2 . לאחר שסלח הקב"ה לבני ישראל על עוון העגל, ביקש ממנו משה רבנו: "ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך, ואדעך למען אמצא חן בעיניך" וגו', והוסיף: "ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה", ובעקבות כך הודיעו הקב"ה את שלוש עשרה מידותיו. ולכאורה אין זה מובן מדוע ביקש זאת משה רבנו דווקא כאן? אלא הסבר הדבר הוא, שלאחר חטא העגל התגלתה תורה חדשה, שלא הייתה ידועה עד אז, והיא תורת התשובה, ומכיוון שמשה רבנו ראה זאת כחלק מן התורה, לכן הוא ביקש מהקב"ה להודיעו את מידותיו, ואכן הקב"ה לימד אותו את שלוש עשרה מידותיו כתורה.
שלוש עשרה המידות הן מידות של תורה, וכך יש ללמוד אותן. וכן הוא גם לגבי דרכי התשובה. גם דרכי התשובה הן חלק מתורה, וכך יש ללמוד אותן, לא כסגולות. יש ספרי מוסר הנועדים לעורר ולהלהיב את האדם לתשובה, אולם ההלכות המופיעות ברמב"ם אינן התעוררות גרידא, אלא הרי הן הלכות ככל הלכותיה של תורה, ומכיוון שדרכי התשובה מובאות בהלכות אלו, הרי גם הן חלק מן התורה, וכך יש ללמדן ולקיימן.
יהי רצון שבעקבות לימודן וקיומן של הלכות אלו כתורה, נזכה ונראה בגאולה השלמה, וכפסקו של הרמב"ם 3 :
"כל הנביאים כולן צוו על התשובה, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין, שנאמר 'והיה כי יבאו עליך כל הדברים' וגו' 'ושבת עד ה' אלקיך ושב ה' אלוקיך' וגו".
--------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת שבת ופסחים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
