ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
בשבת שאחרי הפטירה, ביקש אבי המשפחה מהרב שיסור לביתו. כשהגיע הרב לבית, הצביע האב על אחד הילדים, נער בשעות העשר'ה, שהיה שרוע על מיטתו, אפאטי לחלוטין, ואמר לרב: בבקשה!
הרב הבין, שהאב מצפה ממנו למצוא במקומו מסילות ללב הנער, אך המצב היה כה קשה, עד שבאותו רגע הרב אמר לעצמו – מה אני אמור לעשות? כיצד אמצא מילים ללב הנער?
לצערנו, זו תופעה מוכרת.
קשה לאדם למצוא את המילים הנכונות לנחמה!
ואף חז"ל מספרים, שכשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי, ניסו כמה מהתנאים הקדושים לנחמו ולא עלה בידם, עד שבא רבי אלעזר בן ערך ומצא את המילים המתאימות לנחמו, (אבות דרבי נתן פרק יד).
לפיכך, פעמים רבות, אנשים פשוט בורחים... מתחמקים מלנחם... דוחקים באחרים למצוא את המילים הנכונות במקומנו... (כאותו אב שדחק ברב, שחיפש להעביר ל...)
השבוע, חל ט"ו באב, היום שבו כלו מתי מדבר, היום המסמל את היציאה משבר הגלות לזקיפות הקומה של הנחמה והגאולה.
אנו מצויים בעיצומם של שבע שבועות הנחמה. במשך שבע שבתות, אנו קוראים שבע הפטרות של נחמה, מחפשים את המילים הנכונות לנחמת ישראל על חורבן המקדש והגלות הנוראה.
והנה, למרבה ההפתעה מצאנו בדברי המהרי"ל (שו"ת החדשות סימן לו) רמז לכך, שאף הקדוש ברוך הוא, כביכול, ניסה בתחילה להעביר את משימת הנחמה לאחרים...
וכך מביא המהרי"ל על סדרם של הפטרות הנחמה – "איתא במדרשים, שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים (הפטרת ואתחנן): "נחמו נחמו עמי", (כלומר, בתחילה ביקש ה' מהנביאים לנחם את ישראל במקומו).
וציון מיאנה להנחם, (לכן בהפטרת עקב קוראים) "ותאמר ציון עזבני ה'". ואמרו נביאים לפני הקדוש ברוך הוא, מיאנה ציון לקבל תנחומין. אמר הקדוש ברוך הוא (בהפטרת ראה): "ענייה סוערה לא נוחמה", כלומר מיאנה להנחם על ידיכם. אמר (בהפטרת שופטים): "אנכי אנכי הוא מנחמכם", כלומר אני בעצמי אנחמכם".
נמצאנו למדים, שכשה' אמר לנביאים – תנחמו אתם, הרי שציון לא התנחמה, כי רצתה שה' ינחם אותה בעצמו, וכשמנחם אותנו ה', הרי בוודאי נתנחם.
ומכאן עלינו ללמוד במישור הפרטי, שעלינו לנסות לחתור למגע, ולהשתדל בעצמנו למצוא את המילים הנכונות, הטובות והמחזקות לאחרים.
ובמישור הכללי, אפשר להקשות על דברי המהרי"ל – אם בסוף הנחמה תלויה בכך שה' ינחם בעצמו, אם כך למה בתחילה ביקש מהנביאים לנחם?
ואולי, בכך רמז לנו ה', שמקור הנחמה הוא מה', אך בפועל עלינו, הנביאים והאנשים, מוטל לפעול ולעשות למען נחמתנו. ולפיכך מצווים הנביאים לפעול ולנחם – נחמו נחמו עמי!
ויהי רצון, שבשבועות אלו, נזכה כולנו להתנחם בנחמת ציון וירושלים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
