ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
עברו עשרות שנים, וברוך ה' תנועת התשובה עלתה כפורחת, והמוני אנשים חוזרים בתשובה. יום אחד, נפגשו שניים מגדולי תלמידיו ושוחחו ביניהם. הם העלו את זכר שיעורי הרב, ונזכרו בעובדה המפליאה שהרב היה מדבר על תופעת החזרה בתשובה כתופעה הקיימת בדורנו.
והנה, אמרו התלמידים, הרי עינינו רואות שכך קורה בימינו. וכך הגיעו למסקנה, שהרב חזה את תופעת התשובה כבר עשרות שנים מראש! (לפי הספר 'שירת הים').
לרב חרלפ, וודאי הייתה רוח הקודש, אולם דומה שבדבריו על תנועת התשובה, הוא רמז לתנועה שהייתה קיימת בפועל כבר בימיו, אלא שכולם ראו תנועה זו במבט חיצוני, והוא העמיק לחדור לעומקה של התנועה במבט רוחני פנימי, ולכן היה לו פשוט שעתידים לצמוח בדורנו בעלי תשובה רבים.
כוונתי לתנועת העלייה של עם ישראל מחוץ לארץ לארצנו הקדושה, שעל אף שלעיתים היא הביאה בכנפיה התרחקות מסויימת מחיי תורה ומצוות, סופה להניב תנועה גדולה של חזרה בתשובה.
מניין?
מצאנו ברמב"ם (תשובה ז, ה) על פי הפסוקים בפרשת נצבים: "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין, שנאמר: והיה כי יבואו עליך כל הדברים... (כלומר – כשיבואו כל קללות הגלות)... ושבת עד ה' אלוקיך (תשובה)... ושב ה' אלוקיך את שבותך (הגאולה והשיבה לארץ)...".
משמע מהרמב"ם, שקודם נשוב בתשובה ואחר כך נגאל ונשוב לארץ. אולם, כבר העיר על כך הרב צבי יהודה קוק, שאחר כך בהמשך פרשת נצבים מובא, שחלק מתהליך התשובה יקרה לאחר התשובה לארץ, כפי שכתוב במפורש בהמשך – "והביאך ה' אלוקים אל הארץ... ומל ה' אלוקיך את לבבך... לאהבה את ה'". אם כן, תהליך התשובה ותהליך קיבוץ גלויות, יהיו מקבילים זה לזה.
מדוע?
הגאולה עניינה להופיע את שם ה' בעולם, ושהעולם ידבק בה', כפי שכתב הרמב"ם (סוף הלכות מלכים) "לא נתאוו הנביאים והחכמים ימות המשיח... אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה... ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד...". נמצא שההליכה לקראת הגאולה היא הליכה ותנועה אל ה'.
וזה בדיוק עניינה של התשובה. כל מהותה של התשובה ללכת ולהתקרב לה', נמצא שתנועת התשובה ותנועת הגאולה היא בדיוק אותו עניין.
ומדוקדקים הדברים בדברי רש"י לפרשתנו. התורה מכנה את קיבוץ הגלויות באמירה של תשובה, "ושב ה' אלוקיך את שבותך". ועל כך מביא רש"י את דברי חז"ל – "ושב... היה לו לכתוב והשיב את שבותך. רבותינו למדו מכאן שהשכינה כביכול שרויה עם ישראל בצרת גלותם, וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו, שהוא ישוב עמהם".
כלומר, נמצאנו למדים מרש"י, שכשעם ישראל שב לארץ, ה' שב עמה. וממילא כששב ה' ומתגלה, וודאי מתוך גילוי זה נשוב אליו בתשובה שלימה. כי השיבה אל הארץ והשיבה אל ה' היא בעומק אותו תהליך.
הרי בתוך כל יהודי שורה נשמה אלוקית, ונמצא שהשכינה שרויה בקרבנו. וכשאנו שבים, הוא שב, והשיבה היא הדדית. וזה עניינו של מדרש חז"ל (סוף איכה רבה) על הפסוק "השיבנו ה' אליך ונשובה", "אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם שלך הוא – השיבנו (כלומר – אתה תשיב אותנו),, אמר להם שלכם הוא (כלומר – אתם תשובו), שנאמר (זכריה א') שובו אלי ואשובה אליכם נאם ה'. אמרה לפניו רבש"ע שלך הוא שנא' (תהלים פ"ה) שובנו אלהי ישענו לכך נאמר השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם".
וכפי שאמר אדמו"ר הריי"צ – 'לאלתר לתשובה – לאלתר לגאולה'. כשאנו שבים, ה' שב אלינו. וביחד נזכה לראות את העם כולו שב ועולה לארצנו הקדושה, וסמוכים ובטוחים אנו שהעם כולו ישוב בתשובה שלימה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
