ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- הלכות ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
מזמור לתודה על כל הטוב
בכל פעם שאני מגיע לפרשות "ניצבים" ו"וילך" אני מתרגש מאוד. אלה פרשות שנכתבו לפני 3,300 שנה, ומדהים לגלות כמה הן מדויקות לימינו, ממש עד הפרט האחרון. מדויקות גם בתיאור הגלות וגם בתיאור כל תקופת הגלות וחורבן הארץ במשך 1,880 שנה.
הנבואות הללו מדויקות בתיאור קיבוץ גלויות מכל מדינות העולם, ומדויקות בכך שלא קיבלנו ארץ אחרת במקום ארץ ישראל, כמו שדובר פעמים רבות ב-150 השנים האחרונות. הן גם מדויקות בתחום תוחלת החיים הפלאית במדינת ישראל (כנראה מקום ראשון בעולם, אם מחשבים רק את היהודים), ובתחום הריבוי הטבעי הפלאי בארץ ישראל שאין לו אח ורע בכל העולם כולו. גם עושר וגם פריון.
הנבואות שבפרשה מדויקות להפליא בעניין כיבוש הארץ למרות הפלא של "וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה" (ויקרא כו, ח), ומדויקות בתחום של בריחת הערבים מארץ ישראל גם בתש"ח וגם בימינו אלה באופן פלאי ולא מוסבר. מפליא ומדויק בתחום הכלכלי שישראל בתהליך צמיחה כל כך חזק, במיוחד בהשוואה מול כל מדינות העולם.
למרות שכבר קראתי את הפסוקים הללו מאות פעמים, בכל פעם שאני קורא אותם אני כל כך מתרגש, וכל כך מודה לה' יתברך ששיתף אותנו בתוכניות שלו ושכרת איתנו ברית על כך. אני מחפש לומר כל יום מזמור לתודה בשמחה, ומחכה לשבת שנוכל לומר "נשמת כל חי" בניגון. מחכה בכל תפילת י"ח לברכת מודים להודות לו על כל הטוב שהוא משפיע עלינו בכוונת מכוון.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (725)
הרב שמואל אליהו
451 - מְלוֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדָךְ
452 - לעולם יסדיר אדם תפילתו ואחר כך יתפלל
453 - יִמְלךְ ה' לְעולָם אֱלהַיִךְ צִיּון לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ
טען עוד
ימות המשיח
הרמב"ם כותב כי הפסוקים שנאמרו בפרשת "ניצבים" כוללים בתמצית את כל נבואות הנביאים על הגאולה. כך נאמר בפסוקים: "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ". ועליהם כותב הרמב"ם. "ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים" (רמב"ם מלכים יא א).
ואין ספק שהרמב"ם לא האריך להביא את כל הפסוקים שנאמרו בפרשתנו, אבל בוודאי שגם הפסוקים על חורבן הארץ התקיימו. "גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוִֹים אֲשֶׁר הָפַךְ ה' בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ" (דברים כט כב). תיאור מדויק של המציאות שהייתה פה עד לפני 150 שנה. תיאור שנראה כל כך לא אמין כשרואים את ברכת הארץ היום. אבל ברוך שנתן עולמו לשומרים ויש תמונות של הארץ מלפני 150 שנה שמראות איך כל הפסוקים הללו התקיימו במלואם בצורה הכי מדויקת.
אין ספק שהרמב"ם התכוון גם לפסוקים שבאו אחר כך, שמתארים את התהליך הרוחני שחלק מתקיים היום וחלק הוא העתיד שלנו: "וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ". ויש חלק שכבר מתקיים היום: "וְנָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ". אנחנו רואים בעינינו את קריסת ציר הרשע של אויבינו שמכריזים השכם והערב על רצונם להשמיד אותנו, והם נשמדים והולכים כמו שהושמד היטלר וחבר מרעיו; רואים את קריסת ממלכת הרשע של ברית המועצות שרדפה את העם היהודי ומנעה ממנו לקיים את אורחות חייו, כמו שעשו כל שונאי ישראל מאז אנטיוכוס וחבריו.
אין בשירת האזינו תנאי לתשובה
אי אפשר שלא להזכיר את דברי הרמב"ן (דברים לב מ) שאמר לפני 800 שנה כי זה מדהים לראות גם בגלות את ההתקיימות המדויקת של דברי התורה האלה. "ואלו היתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים שהגיד מראשית אחרית כן, היה ראוי להאמין בה מפני שנתקיימו כל דבריה עד הנה לא נפל דבר אחד ". כל שכן שהיא לא נאמרה על ידי חוזה בכוכבים, אלא על ידי משה רבנו שאמרה מפי הקב"ה. על כן אין לנו ספק שכל שאר הנבואות שכתובות בה יתקיימו על אפם ועל חמתם של הנוצרים שאומרים שאין לנו סיכוי לחזור לארץ ישראל ולחזור ולבנות את ירושלים. "אם כן, השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה על כרחן של מינין (נוצרים)". עוד הזכיר הרמב"ן כי בשירת האזינו אין תנאי של תשובה. "והנה אין בשירה הזאת תנאי בתשובה ועבודה" אלא הבטחה ושבועה של ה' שתהיה גאולה אפילו אם עם ישראל לא יחזור בתשובה. היא תבוא מאליה אחר כך.
פירושי תפילות של ראש השנה
שתהא שגורה בפיו
הגמרא במסכת ראש השנה (לה ע"א) אומרת: "אמר רבי אלעזר: לעולם יסדיר אדם תפלתו ואחר כך יתפלל". וב"בית יוסף" בסימן ק' הסביר על פי הגמרא כי ההלכה הזאת נוגעת בעיקר לתפילה של ראש השנה וחגים. כל שיש הפרש יותר משלושים יום בין תפילה לתפילה צריך להכינה ולהסדירה. כך פסק בשו"ע (אורח חיים סימן ק) "תפלות של מועדות ושל ר"ח, צריך להסדיר תפלתו קודם שיתפלל, כדי שתהא שגורה בפיו".
יש מקלים במקרה שמתפללים מתוך סידור (רמ"א). אבל מרן הרב אליהו זצוק"ל הפנה את תשומת ליבנו לכך שדעת השולחן ערוך היא שצריך ללמוד את התפילה אפילו אם יש סידור בידו, כדי שיתבונן במשמעות המילים לפני שאומר אותן בתפילתו. וכן כתבו בשו"ע של רבנו זלמן וגם ב"טורי זהב", שעל אף שמקלים בשאר ימות השנה שלא להסדיר תפילה מתוך הסידור, בראש השנה חייבים ללמוד את התפילה לפני ראש השנה.
אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָ עוֹרְכָה וְעוֹנָה תְּהִלּוֹתֶיהָ
אחות גאולה
בקהילות הספרדים נוהגים לומר לפני תפילת ערבית של ראש השנה את הפיוט "אחות קטנה". וכל המתבונן בו מבין שהכוונה היא לעם ישראל שמשול לאחות קטנה, כמו בשיר השירים. וכמו בשיר השירים, כל התפילה היא על נישואיה, שזה כמובן משל על הגאולה שמומשלת לנישואים בין הדוד לרעיה, כמו בפיוט לכה דודי.
מלכות ה' על ידי גאולת ישראל
אנו מזכירים את גאולתם של ישראל בתחילת תפילות ראש השנה, כדי שנשים לב כי כל גילוי מלכות ה' הוא דרך מלכות עם ישראל. דרך קיבוץ גלויות בשופר גדול. דרך הסרת שיעבוד מלכויות שגם נעשית על ידי השופר הגדול. דרך הרמת קרן עם ישראל שנעשית גם היא על ידי השופר הגדול. דרך התדבקות בבורא שנעשתה אף היא במעמד הר סיני על ידי השופר הגדול של מעלה. "וקול שופר חזק מאוד".
כל הפיוט - פרטי הגאולה
המתבונן בפיוט זה יראה שבכל בית ממנו אנו מתפללים על עוד פרט מגאולת ישראל. הראשון מדבר על הרפואה: "אֵל נָא רְפָא נָא לְמַחֲלוֹתֶיהָ". כיוון שחלק מהגאולה היא רפואת הנפש הגוף. כאמור " כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם ה' כִּי נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ" (ירמיהו ל טז יז).
בבית השני יש תפילה על גירוש האומות שיושבות בהר הבית ובחלקי הארץ הקדושים: "עַד מָה תַעְלִים עֵינְךָ וְתִרְאֶה. זָרִים אוֹכְלִים נַחֲלוֹתֶיהָ". הבית השלישי מדבר על נקמה באומות שהחריבו את הארץ, הגלו אותנו לבין האומות ומענים אותנו: "וּשְׁפוֹךְ חֲרוֹנְךָ בְּאוֹמְרִים עָרוּ. וְכַנַּת יְמִינְךָ פָּרְצוּ וְאָרוּ. לֹא הִשְׁאִירוּ עוֹלְלוֹתֶיהָ". זה שאומר הכתוב "לָכֵן כָּל אֹכְלַיִךְ יֵאָכֵלוּ וְכָל צָרַיִךְ כֻּלָּם בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ, וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ לִמְשִׁסָּה וְכָל בֹּזְזַיִךְ אֶתֵּן לָבַז".
הבית הרביעי הוא תפילה על חזרת מלכות בית דוד: "הָקֵם מִשִּׁפְלוּת, לְרֹאשׁ מַמְלֶכֶת". הבית החמישי מדבר על הפסקת שיעבוד המלכויות: "מָתַי תַעֲלֶה בִּתְּךָ מִבּוֹר. וּמִבֵּית כֶּלֶא עֻלָּהּ תִשְׁבֹּר". הבית השישי מדבר על גזילת רכוש עם ישראל במשך כל הגלות: "חֵילָהּ קָבְעוּ הַגּוֹי כֻּלּוֹ. וְטוּבָהּ שָֹבְעוּ וּבָזְזוּ אִישׁ לוֹ. וְלִבָּהּ קָרְעוּ". הבית השביעי מדבר על כאב הריחוק מה': "וְחִשְׁקָהּ תַגְבִּיר לַחְפֹּץ קִרְבַת דּוֹדָהּ" ו"לְבַקֵּשׁ אַהֲבַת כְּלוּלוֹתֶיהָ". הבית השמיני הוא תפילה לקיבוץ גלויות "נְחֵהָ בְנַחַת לִנְוֵה רִבְצָהּ" והאחרון לסיום הגלות: "חִזְקוּ וְגִילוּ כִּי שׁוֹד גָּמַר. לְצוּר הוֹחִילוּ בְּרִיתוֹ שָׁמַר. לָכֶם וְתַעֲלוּ לְצִיּוֹן וְאָמַר. סֹלּוּ סֹלּוּ מְסִלּוֹתֶיהָ". אמן.
ארבע פעמים "ובכן"
מנהג קדמונים
בברכת "אתה קדוש" בראש השנה וביום הכיפורים אנו אומרים ארבע פעמים "ובכן". התוספת הזאת היא תוספת של קדמונים, והרמב"ם כתב שיש אומרים אותה כל עשרת ימי תשובה. "וכן יש מקומות שנהגו להוסיף בעשרת ימים אלו בברכה שלישית 'ובכן תן פחדך'. 'ובכן כו'. אבל בראש השנה וביום הכפורים מנהג פשוט הוא להוסיף בשלישית 'ובכן תן פחדך וכו'" (הלכות תפלה פרק ב יט, וראה פירוש על כך בבית יוסף תקפב).
וּבְכֵן יִתְקַדָּשׁ שִׁמְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְֹרָאֵל עַמֶּךָ
התפילה הזאת היא על פי הפסוק בנבואת יחזקאל (לח כג) "וְהִתְגַּדִּלְתִּי֙ וְהִתְקַדִּשְׁתִּ֔י וְנ֣וֹדַעְתִּ֔י לְעֵינֵ֖י גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י הֽ'". נבואה שנאמרת אחרי שעם ישראל בסייעתא דשמיא גדולה מכלה את הקמים עלינו לכלותינו, כאמור שם. והיא מלמדת שקידוש שמו של ה' בעולם נעשה באמצעות הניצחון הצבאי של עם ישראל כנגד הקמים עליו. זה מה שאנו אומרים בתפילה כל בוקר: "קדש שמך בעולמך על עם מקדשי שמך, ובישועתך מלכנו תרום ותגביה קרננו, ותושיענו בקרוב למען שמך. ברוך המקדש שמו ברבים".
וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶֹיךָ
התפילה הזאת, לפחד של אומות העולם, מוזכרת בנבואת ישעיהו שמדברת על "נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונהרו אליו כל הגויים". מיד אחר כך מזכיר ישעיהו כי אדם צריך להיזהר לא להתגאות במעשי ידיו. "לְמַעֲשֵׂ֤ה יָדָיו֙ יִֽשְׁתַּחֲו֔וּ לַאֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ אֶצְבְּעֹתָֽיו". הגאווה הזאת משכיחה את ה' ולכן ה' מוריד את הגאווה "כִּ֣י י֞וֹם לַה֧' צְבָא֛וֹת עַ֥ל כָּל־גֵּאֶ֖ה וָרָ֑ם וְעַ֖ל כָּל־נִשָּׂ֥א וְשָׁפֵֽל".
גילו כבוד ה' מפחיד את האדם הגאה, "אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת" ולכן "בּ֣וֹא בַצּ֔וּר וְהִטָּמֵ֖ן בֶּֽעָפָ֑ר מִפְּנֵי֙ פַּ֣חַד ה֔' וּמֵהֲדַ֖ר גְּאֹנֽוֹ" (ישעיהו ב י) ישעיהו חוזר שלוש פעמים על הפחד הזה (ישעיהו ב יט, ב כא). על הפחד ההכרחי הזה מדברת התפילה, רק מתוך הפחד יבינו הגאים כי ה' שולט בעולם ויעשו כולם אגודה אחת לעשות את רצונו בלבב שלם.
אחרי הפחד, מלכות ה' מתקבלת בשמחה
הפחד הזה לא נשאר לנצח. אחריו באה השמחה. כך אנו אומרים בהמשך התפילה "מְלוֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדָךְ. וְהִנָּשֵֹא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרָךְ. וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזָּךְ. עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצָךְ. וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ. וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ. וְיֹאמַר כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ: ה' אֱלֹהֵי יִשְֹרָאֵל מָלַךְ. וּמַלְכוּתוֹ בַכֹּל מָשָׁלָה". אבל חייבים לזכור כי השמחה הזאת באה אחרי שלב הפחד. יש שלב של "ה֣' מָ֭לָךְ יִרְגְּז֣וּ עַמִּ֑ים" (תהלים צט א). ויש שלב של "ה֣' מָ֭לָךְ תָּגֵ֣ל הָאָ֑רֶץ יִ֝שְׂמְח֗וּ אִיִּ֥ים רַבִּֽים" (תהלים צז א). לפעמים יש עמים שגם בתוך השמחה מנסים להפריע. עליהם נאמר: "אֵ֭שׁ לְפָנָ֣יו תֵּלֵ֑ךְ וּתְלַהֵ֖ט סָבִ֣יב צָרָֽיו" (תהלים צז ג). וכבר ראינו הרבה מזה השנה.
כן אנו אומרים בפרק מ"ז בתהילים, מזמור שנאמר שבע פעמים לפני תקיעת השופר, בתחילה הכרת ה' מתוך כפייה "כִּֽי־ה֣' עֶלְי֣וֹן נוֹרָ֑א מֶ֥לֶךְ גָּ֝דוֹל עַל־כָּל־הָאָֽרֶץ: יַדְבֵּ֣ר עַמִּ֣ים תַּחְתֵּ֑ינוּ וּ֝לְאֻמִּ֗ים תַּ֣חַת רַגְלֵֽינוּ". אחרי התקיעה בשופר באה מלכות ה' בשמחה ובזמרה. "זַמְּר֣וּ אֱלֹהִ֣ים זַמֵּ֑רוּ זַמְּר֖וּ לְמַלְכֵּ֣נוּ זַמֵּֽרוּ: כִּ֤י מֶ֖לֶךְ כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים זַמְּר֥וּ מַשְׂכִּֽיל".
וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ
"ובכן" השלישי מדבר על השלב שמלכות ה' מתגלה דרך כבוד עם ישראל וכבוד ירושלים. על השלב הזה מדבר הנביא ישעיהו (ס יג) "כְּב֤וֹד הַלְּבָנוֹן֙ אֵלַ֣יִךְ יָב֔וֹא בְּר֛וֹשׁ תִּדְהָ֥ר וּתְאַשּׁ֖וּר יַחְדָּ֑ו לְפָאֵר֙ מְק֣וֹם מִקְדָּשִׁ֔י וּמְק֥וֹם רַגְלַ֖י אֲכַבֵּֽד" ובהמשך "וְהָלְכ֨וּ אֵלַ֤יִךְ שְׁח֙וֹחַ֙ בְּנֵ֣י מְעַנַּ֔יִךְ וְהִֽשְׁתַּחֲו֛וּ עַל־כַּפּ֥וֹת רַגְלַ֖יִךְ כָּל־מְנַֽאֲצָ֑יִךְ וְקָ֤רְאוּ לָךְ֙ עִ֣יר ה֔' צִיּ֖וֹן קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל". כולנו זוכרים את נשיא גרמניה שהשתווה ב"יד ושם" השנה לפני בני הקרבנות של עמו, וראינו בחוש ממש איך מתקיים "וְהָלְכ֨וּ אֵלַ֤יִךְ שְׁח֙וֹחַ֙ בְּנֵ֣י מְעַנַּ֔יִךְ".
וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ.
התפילה על צמיחת הקרן ועריכת הנר בנויה על הפסוק "שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי". הצמחת הקרן היא כמובן הכבוד של עם ישראל ושל מלכות בית דוד (וכדלקמן). זה מה שאנו אומרים בתפילה. "קדש שמך בעולמך על עם מקדשי שמך, ובישועתך מלכנו תרום ותגביה קרננו, ותושיענו בקרוב למען שמך. ברוך המקדש שמו ברבים".
וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ
מהו עריכת הנר לבן ישי משיחך? רש"י כתב בתהילים במקום אחר (פרק מג פסוק ג) כי הנר הזה הוא אור פניו של מלך המשיח, שהוא זוהר כמו פניו של משה רבנו. וכך פירש את הפסוק "שְׁלַח־אוֹרְךָ֣ וַ֭אֲמִתְּךָ הֵ֣מָּה יַנְח֑וּנִי יְבִיא֥וּנִי אֶל־הַֽר־קָ֝דְשְׁךָ֗ וְאֶל־מִשְׁכְּנוֹתֶֽיךָ". ופירש רש"י "מלך המשיח שנדמה לאור שנאמר 'ערכתי נר למשיחי', ואליהו הנביא שהוא אמיתי נביא נאמן". ויש מפרשים שהנר הזה הוא אורה של ירושלים, שמאירה מתוך אור פניו של מלך המשיח.
וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְֹמָחוּ וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ. וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ. וְעוֹלָתָה תִקְפֹּץ פִּיהָ
התפילה הזאת בנויה על התודה שנאמרה בפרק ק"ז בתהילים העוסק בקיבוץ גלויות "וּֽמֵאֲרָצ֗וֹת קִ֫בְּצָ֥ם מִמִּזְרָ֥ח וּמִֽמַּעֲרָ֑ב מִצָּפ֥וֹן וּמִיָּֽם". קיבוץ הגלויות הזה משמח את הצדיקים וגורם עצבות לרשעים. "יִרְא֣וּ יְשָׁרִ֣ים וְיִשְׂמָ֑חוּ וְכָל־עַ֝וְלָ֗ה קָ֣פְצָה פִּֽיהָ". קל להבין כי מי ששונא את ה' ושונא את ישראל, מצטמק ורע לו כשהוא רואה את ישראל מנצחת את כל אויביה ושונאיה כיליון אחר כיליון, וישראל עולה עלייה אחר עלייה.
וְהָרִשְׁעָה כֻלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה. כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרץ
גם את הדברים הללו אנו רואים עין בעין, כשראינו בתחילה את מלכות היטלר מחוסלת, ואחר כך את מלכות סטאלין מתחסלת מאליה. ובעשר השנים האחרונות אנו רואים את ה"אביב הערבי" שמחסל את כל מי שהרים יד על בני הקב"ה. בין אם זה בעירק או בלוב, במצרים או בלבנון, בסוריה או בטורקיה. "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם נְאֻם ה" (ירמיהו ב).
וכך כתב זכריה הנביא (י"ג ב): " וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻ֣ם׀ ה֣' צְבָא֗וֹת אַכְרִ֞ית אֶת־שְׁמ֤וֹת הָֽעֲצַבִּים֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יִזָּכְר֖וּ ע֑וֹד וְגַ֧ם אֶת־הַנְּבִיאִ֛ים וְאֶת־ר֥וּחַ הַטֻּמְאָ֖ה אַעֲבִ֥יר מִן־הָאָֽרֶץ". ואנו רואים זאת בתיקון מערכות המשפט בעולם שלא כורתות יותר ידיים לגנבים, ומשתדלות שלא לקבל עדות שקר כמו בעבר, מתקנות את דרכן ומתקרבות לאורחא דמיהמנותא.
כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהִים אֱמֶת
דין ורחמים בכפיפה אחת
בתפילה של ימים נוראים אנו אומרים " וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ מַלְכֵּנוּ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד". והדברים צריכים ביאור. וכך כתב ה"בית יוסף" (או"ח סימן תקפב) כי המילים כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהִים אֱמֶת משלבות גם "דין" במילה "אלוקים" וגם "רחמים" בשם "הויה". וזה רמז למה שנעשה בעת בריאת העולם ששיתף הקב"ה בבריאת העולם דין ברחמים. שבתחילה כתוב "בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ" (בראשית א). שהכול דין. ואחר כך כשראה שהעולם לא יכול להתקיים רק בדין, שיתף עימו רחמים שנאמר "אֵ֣לֶּה תוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת ה֥' אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם" (בראשית ב).
כן היה גם עם אדם הראשון שבתחילה ה' אמר לו "וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֙עַת֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת" (בראשית ב יז). ואחר כך שיתף רחמים ביום ראש השנה ואמר לו שיום הוא אלף שנה, ועל כן נתן לו עוד 930 שנה לחיות. ובמדרש (ילקוט תהלים רמז תתעז) "כשם שדנת אותו ברחמים כך אתה תרחם הדורות הבאים אחריו לעולם" – "לפיכך אמר דוד, רבונו של עולם אלמלא שדנת אדם הראשון בשעה שאכל מן האילן לא חיה אפילו שעה אחת, והתקנת עמו ברחמים כך התקנת עמי שאתה דן את בניו ברחמים".
וּדְבָרְךָ מַלְכֵּנוּ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד
ממשיך הבית יוסף ומביא בשם הכל בו "לפי שאמר מלוך על כל העולם כולו בכבודך וכו' ומלכותו בכל משלה' אומר 'ודברך אמת וקיים לעד' פירוש. אתה הבטחתנו בכמה מקומות בענין הגאולה שתהיה לך לבדך המלוכה ולכך אנו מבקשים שתאמת דברך כי דברך אמת וקיים לעד". אם כן זו בקשה לקיום כל דברי הנביאים בימינו. וכך צריך לכוון בתפילה.
קריאת התורה – נחש בגן עדן
פקידת שרה – ישמעאל ואבימלך
ביום הראשון אנו קוראים "וה' פקד את שרה", וזו בשורה משמחת. אבל בהמשך הקריאה יש דברים מעציבים על ישמעאל. "ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק" ומנסה להרוג את יצחק ולקחת את הירושה. וכך כל הסיפור על אבימלך מלך פלישתים שבכל פעם שיצחק מביא ברכה במציאת מאה שערים ופותח בארות מים, הם סותמים את הבארות ושוטמים את יצחק.
וחכמינו תיקנו לקרוא את הפרשיות הללו ביום ראש השנה שבו היה אדם הראשון בגן עדן. כדי שנדע בתוך גם עדן יש גם נחשים, ואלו שלוחיהם. כך אנו קוראים על לידת שמואל בהפטרה, ואת תפילת חנה על כל הקמים על בנה ועל צאצאיו להפילם. החל מפנינה אחותה, וכלה בעלי שחושב כי שמואל חייב מיתה בגלל שהורה הלכה בפניו. חנה מסיימת את שירתה במילים "ה' יֵחַתּוּ מְרִיבָיו עָלָיו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם ה' יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ".
קליפה קודמת לפרי
ביום השני אנחנו קוראים על העקידה מצד אחד, על הברכה הגדולה שאלוקים נשבע לאברהם בהר המוריה. שבועה שעליה באים כל הזכרונות בתפילת ראש השנה ויום הכיפורים. "ברוך אתה ה' זוכר הברית". אחר כך נאמר בפרשה כי נולדים לנחור אחי אברהם שמונה ילדים מאשתו וארבעה מהפילגש. והסביר רש"י כי זאת הקליפה הקודמת לפרי. שמונה שבטים ליעקב מהנשים, וארבעה בנים ליעקב מזלפה ובלהה. וכל זה המשך למה שנאמר בתחילה (עיין אור החיים הקדוש שם).
הֲבֵן יַקִּיר לִי
ההפטרה של היום השני של ראש השנה היא כולה פלא פלאים. זכינו לראות את ההתגשמות של כל מילה ומילה שנאמרת בהפטרה הזאת, וצריך לזכור כי הנבואה מדברת על זכירת אפרים. "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה". אפרים ומנשה, בניה של רחל, היו מהשבטים היותר חוטאים בעם ישראל, אפילו אותם ה' אוהב אהבת עולם ומקיים בהם "עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים", אלוקים מקיים בהם "הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה", ומקיים בהם "עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ" (ירמיה לא).
הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ
אחרי תקיעת שופר של מיושב אנו אומרים "אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, ה' בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן" ומזכירים את הרמת קרן עם ישראל "כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה, וּבִרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ" וחוזרים ומזכירים את הרמת קרן המשיח "וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ". וכן הזכרנו כי בתפילה ימים נוראים נאמר "וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ".
כל זאת, כי הרמת קרן ישראל היא הרמת קרן ה'. כך אנו אומרים כל יום בתפילה: "אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם". זו ישועת ה' וזו ישועתנו אנו. זו הרמת קרן משיח ה' וזו הרמת קרן עם ישראל. בחינת "תן כבוד לעמך".
ויהי רצון שיראו עינינו ויִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ. אמן ואמן.
סיפורים
לא מתכבד בקלון חברו
סיפר הרב חיים בן שושן: בראש השנה היה הרב זצ"ל לאחר בר-מצווה שערך בבית כנסת "צופיוף" בירושלים, והזמינו לשם בעל תוקע מיוחד כדי לתקוע בשופר. אותו אדם אכן הגיע, בירך את הברכות, אך אין קול ואין עונה – הוא לא מצליח לתקוע.
מיד שאלו: "נו.. נו.. מישהו יודע לתקוע?", ובמקום שאין איש השתדל להיות איש. הרב קם והתחיל לתקוע. ברוך ה', הרב תקע באופן מעולה כמה תקיעות, כדי שלא יהיה הפסק בין הברכה לתקיעה, ולאחר מכן הוא עשה את עצמו כאילו גם הוא לא מצליח לתקוע. הוא אמר בלבו: היהודי הזה יושב שם בוש ונכלם, אתן לו הרגשה טובה. ועכשיו, אחרי שנפתח הפתח והצלחתי לתקוע, אולי גם הוא יצליח לעשות כן. הרב קרא לאותו בעל תוקע, שיעלה לנסות את כוחו, ואכן הפעם הוא הצליח.
זריזים מקדימים לתפילה
סיפר עוזי ברנע, גבאי בבית הכנסת "היכל יעקב": ראש השנה במחיצת הרב אליהו זצ"ל היה חוויה של קדושה והתעלות. עיקר הזיכרון שלי מראש השנה בכל שנה הוא מסירות הנפש והגוף הבלתי נגמרת והבלתי מובנת של הרב. בלילה הראשון של החג היה הרב מתפלל ודורש בבית הכנסת שלו, "היכל יעקב" שבקריית-משה.
השכם בבוקר הגענו כדי לקחת את הרב לבית הכנסת שלו לתפילת ותיקין, במהלכה היה הרב מראה לתוקע את סדר התקיעות. לאחר התפילה, כשכולנו היינו הולכים לעשות קידוש ולנוח, הרב היה ממשיך מיד ללא קידוש ועולה לבית הכנסת העליון, שהתפילה שם החלה בזמן הרגיל. שם היה הרב דורש וסומך לתוקע, והיה נשאר עמם עד לסיום התפילה בשעה 11:30 בערך.
הרב היה הולך לביתו לאכול ארוחת חג, שארכה פחות משעה, כיוון שבשעה 12:30 כבר הגענו לקחת את הרב להליכה בת כשעה לבית הכנסת של אחיו הרה"ג נעים שליט"א בשכונת הבוכרים.
לאורך כל הדרך ליוו את הרב אנשים רבים, בסבב הם היו עוברים ליד הרב ושואלים שאלות שהכינו מראש. הרב ענה לכל השואלים, למרות ההליכה המאמצת. השואלים מתחלפים והמשיב יחידי.
כשהגענו לבית הכנסת של הרב נעים היינו קוראים את כל ספר התהילים, מתפללים מנחה ותשליך, ומשם צועדים לרחוב רש"י לישיבת המקובלים "ניות ברמה" של המקובל הרה"ג דרזי זצוק"ל, שם התפלל הרב בסידור כוונות הרש"ש, יחד עם מניין מכוונים.
לאחר התפילה הארוכה צעדנו חזרה מותשים לכיוון קריית-משה, ושוב, מטר של שאלות בלתי פוסק היה מופנה לרב. כשלא היו שאלות היה הרב מנעים לנו את הדך בסיפורים, שכל אחד מהם היה סיפור עם ערך.
כך היינו עושים גם ביום השני, אלא שביום זה היה הרב מתפלל מנחה בבית כנסת "מוסיוף" ואחר כך נותן שם דרשה ברוב עם כשהוא לבוש בגלימתו הלבנה. לחבריי ולי נדרשו כמה ימי התאוששות אחרי ראש השנה מההליכה ומהתפילות, אבל הרב היה מגיע כבר ביום למחרת לבית הכנסת לסליחות ולתפילת ותיקין.
תשובה כהלכה
אעירה שחר. במה להתחזק באלול תש"ף?
לקום מוקדם.
סידור מעולה . האם אפשר ונכון מבחינת ההלכה להחליף נוסח בתפילה? קל לי יותר לכוון עם סידור שיש בו פירוש המילים, ואין אותו בנוסח שאני מתפלל.
לפי ההלכה חשוב להישאר בנוסח אבות, ולפעמים אפשר להחליף, אבל תעיין בחנות סידורים ותראה, יש היום ב"ה סידורים ממש נפלאים בכל נוסח.
מעלות הקורונה . אילו פרקי תהילים מומלץ לקרוא בתקופתנו, תקופת הקורונה?
חמש עשרה שיר המעלות.
שנהיה לראש . במחזור "קול אליהו" כתוב להדר בראש כבש, ואם אין ייקח של תרנגול,
רק לא דג ועז. מה לגבי ראש פרה (אולי מזכיר את חטא העגל)? האם מוח נחשב ראש?
אין חשש בראש פרה. ומוח נחשב ראש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
