ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
כשאיש ואישה מתגרשים אין הכוונה רק על ריחוק פיזי, שהרי אחר נתינת הגט יכולים הם עדיין להיות בקרבת מקום אחד לשנייה. אלא המובן הוא, שהקשר הנפשי מתנתק, הדבקות הפנימית נפרדת.
כך, כשחס ושלום האדם חוטא, הוא אינו מתרחק פיזית מהקב"ה, מפני שאי אפשר להתרחק ממנו יתברך שהרי 'מלא כל הארץ כבודו'. אין כזו מציאות שאדם רחוק מבורא עולם, כי הוא יתברך נמצא ואין בלעדיו נמצא, אלא שהחטא יוצר חומה רגשית שמסבבת אותו ואינה נותנת לו להתענג מאורו וטובו של מלך מלכי המלכים.
ה'שפת אמת' זיע"א (בראשית, תרס"א) מדייק מהמשך הפסוק הנ"ל 'וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים' - שעדיין יש יכולת להיכנס אל תוך הגן, רק יש שמירה שלא יכנס מי שאינו ראוי. ומבאר, שהגן עדן הוא יום השבת, שבשבת קודש יש את הזכות להיכנס פנימה, לקדושה העליונה, לאחוז באילן החיים.
בשבת נפתח השער הסגור, הקב"ה מסיר את להט החרב המתהפכת, שמסמלת את תעתועי השקר והכזב מצד היצר הרע במשך השבוע, והאמת הנצחית מתגלית בשיא הודה ותפארתה שה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו!
מובא בספרים הקדושים שהעונג הוא שורש ותכלית הבריאה ולשם כל האנושות שואפת, לכן האדם רץ כל ימיו להרוות את צימאונו לעונג, להגיע לפסגת האושר והשמחה שחסרים לו.
להט החרב המתהפכת כשמה כן היא, מהפכת ענג לנגע, מציעה לאדם שווא והבל, שלא רק שאינם מרווים את צימאונו, אלא בנוסף משאירים סדק חלול וחותם של כאב עמוק בנפשו. הופך הוא לעצוב, האדם בחטא מרגיש טעם של מיתה ומרירות.
כדי להבין מהיכן נובעת הרגשת החוסר הזאת נעתיק מתוך דברי הגאון הרב ישראל אברג'ל שליט"א (מתוך קונטרס 'מסילות אל הנפש' פרשת וזאת הברכה, תשע"ט) "'וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם'- באותה שעה נולדה בעולם ההרגשה הנוראה הנקראת 'סתם', הרגשה בה האדם מרגיש שהוא 'סתם', ללא חשיבות, ללא מקום בעולם, ללא אישיות, סתם אדם משעמם... אותה הרגשה היוצרת בלב האדם מעיינות של כאב, תהומות של בדידות, זעקה אילמת לקבלת כבוד, והרגשה זו עתידה ללוות את כל בני האדם לכל אורך הדורות", עד כאן דבריו הקדושים.
והתיקון לכך, הוא כדברי הרבי ה'דברי שמואל' מסלונים זיע"א שפירש את הפסוק "מי הגיד לך כי עירום אתה", שהקב"ה גער באדם הראשון - מי הגיד לך דבר זה כי אחר העבירה אתה כבר עירום מכל ואבדת את כל הקשר שלך עם הקב"ה, רק האדם חייב לזכור את מעלתו ולהאמין בערכו ש"בשבילי נברא העולם" (סנהדרין לז, א) ומתוך כך לראות את הטוב הקיים בו, להאמין שיכול הוא להגשים את תכלית ומטרת בריאתו.
בקידוש של שבת אנו אומרים "וקראת לשבת ענג", מובא בזוהר הקדוש 'ענג' ראשי תיבות ע'דן נ'הר ג'ן. בשבת קודש המציאות שבה לשורשה החי והבריא "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר", בצבוץ של תקווה מתרענן ומתחדש. וכך היהודי יכול לשוב ולהתחבר לנהר הנובע בתוכיות נשמתו, להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו.
על השבת נאמר "וטעמיה חיים זכו", מאיר בה טעם עולם הבא, טעם גן עדן. יהודי של שבת זוכה להיות שייך ומקושר ל"טעמו וראו כי טוב ה'", זוכה להתעדן בנועם ה', נשפע עליו טל אורות מחי העולמים "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור". באכילת שבת, בשירי שבת, בתפילות השבת, טועם הוא טעם של דבקות באור אין סוף ברוך הוא ונכלל בחיים אמתיים ונצחיים.
החידושי הרי"ם זיע"א מלמדנו חיזוק עצום מהמדרש הנ"ל, שהרי הדין אם אישה משולחת וחוזרת אין זה נחשב גירושין, כך אין הגירושין שגירש הקב"ה את אדם חל, כי אנו מתעקשים וחוזרים תמיד אל הבורא יתברך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
