ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
המילה המייצגת ראשוניות והתחלה, וכל פעם היא מצליחה להפתיע ולגלות עומק חדש בקרבה. ואכן, פירושים רבים מספור ניתנו לה.
ומילה עוצמתית זו, מביאה אותנו גם לאגדת חז"ל מופלאה, היורדת עד עמקי תהום רבה.
וכך אומרים חז"ל (סוכה מט): " תנא דבי רבי ישמעאל, בראשית, אל תקרי בראשית, אלא ברא שית". וכוונתו, שבמילה זו נרמזנו, שה' ברא את השיתין, הבורות שמתחת למזבח, שלתוכם היו נשפכים היין והמים שנוסכו על גבי המזבח. בורות אלו היו עמוקים ומגיעים עד למי התהום.
ומספרים חז"ל (גמרא סוכה נג, בצרוף אחד הכיוונים המובאים ברש"י שם), שבורות אלו התמלאו עפר ואבנים, ודוד המלך במהלך הכנותיו לבניין בית המקדש, ניקה את שיתין וחפרם מחדש.
והנה, בשעת החפירה, הגיע דוד לחרס אחד שהיה מונח במעמקי האדמה על פי התהום, וכתוב בו שהיה שם מששת ימי בראשית. (יש לציין שלפי הירושלמי, סנהדרין פ"י, הלכה ב, החרס היה שם רק מזמן מעמד הר סיני). הוציא דוד את החרס ממקומו, והנה גאו מי התהום, ורצו לשטוף את כל העולם.
אמר דוד – האם מישהו יודע אם מותר הלכתית לכתוב את שם ה' על החרס, ולזורקו למים מתוך ידיעה שיתכן ואעבור בכך על איסור מחיקת שם ה', אך התהום ינוח ויפסיק לשטוף את העולם?
אמר אחיתופל – הרי כדי לעשות שלום בין איש ואשתו הסוטה, התירה התורה למחוק את שם ה', קל וחומר שכאן מותר למחוק, כדי לעשות שלום לכל העולם כולו. מיד כתב דוד את שם ה' על החרס, זרקו למים, והחרס חסם את פי התהום.
הלכו מי התהום וצללו למעמקים, ונעשה העולם יבש. מיד אמר דוד את חמש עשרה 'שירי המעלות', והעלה את מי התהום מדרגה אחרי מדרגה.
על סיפור מופלא זה, אפשר לשאול שתי קושיות –
א. חרס, מטבעו, הוא מעשה ידי אדם. אבנים הם טבעיות, אבל את החרסים יוצרים אנשים, וכיצד הגיע לפי התהום מששת ימי בראשית, הרי ימים אלו הם כולם מעשה ידי ה'?
ב. בזמן שגאו מי התהום, העולם היה בסכנת שטפון. אולם הביטוי שבו משתמש אחיתופל כנימוק ליכולת לכתוב את השם על החרס הוא – "לעשות שלום לכל העולם כולו", מה הקשר בין הצלה מסכנה לעשיית שלום?
דומה, שהתשובה לשאלות אלו שופכת אור על משמעותו של המדרש. הקדוש ברוך הוא יצר בימי הבריאה כוחות גדולים ועצומים בעולם, אולם כוחות אלו עדיין אינם מספיקים לקיומו של העולם. תנאי הכרחי לקיום העולם הוא האיזון וההרמוניה בין כל הכוחות. כולנו יודעים שהעולם בנוי מאיזון בין כוחותיו, לדוגמא – אם כדור הארץ היה קצת יותר רחוק או קצת יותר קרוב לשמש, הרי לא היו יכולים להיווצר חיים במקומנו.
שניים מהכוחות היסודיים ביותר בעולם הם – העפר והמים. כידוע, מקום המקדש הוא המקום שממנו התחיל העולם להיווצר, ולכן אבן השתייה נקראת כך, "שממנה הושתת העולם". לכן כשדוד חושף את השיתין, הוא מגיע למי התהום, וחושף בכך את מקום המפגש והאיזון העדין בין הכוחות היסודיים, העפר והמים.
במקום המפגש הזה הוא מוצא חרס מופלא וחריג, חרס מעשה ידי ה'. החרס עשוי גם מעפר וגם ממים, ובוודאי כדי ליצור אותו צריך מינון ואיזון מדויק בין עפר למים. חרס זה מבטא את המפגש והאיזון העדין בין הכוחות היסודיים בעולם. ה' יצר את האיזון המתאים, ולכן מי התהום לא גואים ושוטפים את העולם, אולם האם ידע האדם לשמור על איזון זה?
מתברר שהאדם לא תמיד יודע לשמור על האיזון. דוד מוציא את החרס ממקומו, הוא מתערב בטבע, האיזון מופר, והדבר יכול להביא אסון לעולם.
כעת צריך להשיב את האיזון למקומו, וזו הסיבה שאחיתופל משתמש בביטוי – להביא שלום לעולם השלום בא כתוצאה מהאיזון המתאים בין הכוחות השונים, לדוגמא – כשיש איזון מתאים בין האיש והאישה, יש שלום בבית. השלום יושג על ידי חרס, שהוא בדרך כלל מעשה ידי אדם, היודע לתת את המינון והאיזון המדויק שבין העפר והמים.
אולם כיצד ידע האדם ליצור את האיזון המדוייק, ולא יתאווה לבלוע את כל הכוחות תחת כנפיו?
לשם כך, עליו לכתוב את שם ה' על החרס. על האדם לזכור שה' הוא בעל הכוחות בעולם, והוא שנתן לכל אדם ולכל כוח את מקומו המוגבל והמדוייק. כך יהיה שלום בבית, וכך יהיה איזון מתאים בעולם.
כך מדרש מופלא זה מלמדנו על שלום בית, מקומנו המתאים מול ה' ומול אנשים אחרים, וגם על 'קיימות' והחשיבות הגדולה בשמירה על הבריאה המופלאה והאיזון העדין שיצר ה' בעולמנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
