ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- סגולת ומעלת עם ישראל
על הפסוק הראשון בתורה, "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ", כתב רש"י: "בראשית - אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ'החודש הזה לכם' (שמות יב, ב), שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח ב'בראשית'? משום 'כוח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גויים' (תהילים קיא, ו), שאם יאמרו אומות העולם לישראל: 'לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים', הם אומרים להם: 'כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו'".
רגילים להדגיש ברש"י זה את חשיבותה של ארץ ישראל, ודבר זה כמובן נכון מאוד, אבל יש להדגיש שעיקרו הוא "שאם יאמרו אומות העולם לישראל: 'לסטים אתם'... הם אומרים להם...". כלומר: יש כאן הגנה על כבוד ישראל והוכחת צדקתם של ישראל כנגד טענת השקר של הגויים.
כך כתב הרב שעוועל בביאוריו לרש"י: "לא אימנע מלהעיר עד כמה משתקפת כאן טהרת נשמתו של רבנו, דהנה בחר מכל עשרות המאמרים שבמדרשים לפתוח את פירושו עם מאמר... שמטרתו להגן על כבוד ישראל".
עוד כתב רש"י על הפסוק הראשון: "בראשית ברא - אין המקרא הזה אומר אלא דורשני, כמו שאמרו רז"ל: בשביל התורה, שנקראת 'ראשית דרכו' (משלי ח, כב), ובשביל ישראל, שנקראו 'ראשית תבואתה' (ירמיה ב, ג)".
עולה מרש"י שכל העולם כולו לא נברא אלא בשביל ישראל, שכן הפסוק אומר: "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ", ורש"י פירש: "בראשית - בשביל ישראל שנקראו ראשית", ואם כן הפסוק מתפרש: "בשביל ישראל ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ".
נמצאנו למדים שהדיבור הראשון ברש"י מלמדנו על חשיבות ההגנה על כבודם של ישראל, והדיבור השני בא ללמדנו על חשיבותם של ישראל, שבשבילם נברא העולם.
מתוך חיבתן
על הפסוק הראשון בספר שמות, "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, את יעקב, איש וביתו באו", כתב רש"י: "ואלה שמות בני ישראל - אף על פי שמנאן בחייהן בשמותם, חזר ומנאן במיתתן, להודיע חיבתן, שנמשלו לכוכבים, שמוציאן ומכניסן במספר ובשמותם, שנאמר: 'המוציא במספר צבאם, לכולם בשם יקרא' (ישעיה מ, כו)".
בדיבור זה לימדנו רש"י על חיבתם של בני ישראל אצל הקב"ה, שמתוך חיבתן הוא חוזר ומונה אותם ומזכיר את שמותם פעמים רבות, כדבר חביב שאדם עוסק בו עוד ועוד. אומנם כאן מדובר לא על כל עם ישראל, אלא רק על שנים־עשר בני יעקב, אבל בסמוך (פרק ד) יתברר שדבר זה נכון גם כלפי עם ישראל בכללותו.
על הפסוק הראשון בחומש ויקרא, "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר", כתב רש"י: "ויקרא אל משה - לכל דיברות ולכל אמירות ולכל ציוויים קדמה קריאה, לשון חיבה, לשון שמלאכי השרת משתמשין בו, שנאמר: 'וקרא זה אל זה' (ישעיהו ו, ג). אבל לנביאי אומות העולם נגלה אליהן בלשון עראי וטומאה, שנאמר: 'ויקר אלוקים אל בלעם' (במדבר כג, ד)".
ניתן היה לחשוב שמדובר בחיבתו של משה רבנו דווקא, מול טומאתו של בלעם הרשע, אבל רש"י לא כתב: "אבל לבלעם נגלה בלשון עראי וטומאה", אלא: "אבל לנביאי אומות העולם". עולה מדברי רש"י שהחיבה איננה רק מצד מעלתו של משה רבנו, אלא מצד מעלתם של ישראל.
רש"י חזר והדגיש זאת שוב בהמשך פירושו לפסוק הראשון בחומש ויקרא: "לאמר - צא ואמור להם דברי כיבושין: בשבילכם הוא נדבר עימי". אם כן, מעלתו של משה נובעת מכוח מעלתם של ישראל.
על הפסוק הראשון בחומש במדבר, "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר", כתב רש"י: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באחד לחודש - מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה: כשיצאו ממצרים מנאן, וכשנפלו בעגל מנאן לידע מניין הנותרים, וכשבא להשרות שכינתו עליהם מנאם: באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם".
בהסבר זה לכאורה חזר רש"י על מה שכתב בפתיחתו לחומש שמות, ומדוע חזר שוב על אותו פירוש?
באמת יש חידוש ברש"י הראשון בבמדבר לעומת רש"י הראשון בשמות. בשמות היה מדובר על חיבתם של שנים־עשר השבטים, והם נזכרו גם בשמותם, ואילו בפסוק זה מדובר על חיבתם של כל עם ישראל!
להסתיר את הגנות
על הפסוק הראשון בחומש דברים, "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב", כתב רש"י: "אלה הדברים - לפי שהן דברי תוכחות, ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן, לפיכך סתם את הדברים והזכירן ברמז, מפני כבודן של ישראל".
הסבר זה לכאורה דומה מאוד למה שכתב רש"י בפתיחתו לחומש בראשית, שבשני המקומות כתב על ההגנה על כבודם של ישראל.
באמת יש הבדל גדול בין שני הדיבורים: ההגנה על כבוד ישראל שהוזכרה ברש"י הראשון לתורה עניינה הוא "הוכחת צדקתם" של ישראל כנגד טענת השקר של הגויים. ואילו רש"י הראשון בחומש דברים מדבר על כבודם של ישראל במובן של הסתרת גנותם. כלומר: לא רק כאשר יש התרסה של דברי שקר כנגד ישראל צריך להגן על כבודם, אלא גם כאשר יש גנות אמיתית - יש להסתיר אותה!
נמצאנו למדים שבפירושיו לכל הפסוקים הראשונים של חמשת חומשי תורה כתב רש"י על שבחם של ישראל: חשיבותם, מעלתם, חיבתם וכבודם. מדברי רש"י אלה נלמד עד כמה עלינו לעסוק כל הזמן בשבחם של ישראל, בחשיבותם, במעלתם, בחיבתם ובכבודם, ולהיזהר מלעסוק בגנותם.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









