- פרשת שבוע ותנ"ך
- נח
- מדורים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ: הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה' עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה': וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר: מִן הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה וְאֶת רְחֹבֹת עִיר וְאֶת כָּלַח: וְאֶת רֶסֶן בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח הִוא הָעִיר הַגְּדֹלָה" (בראשית י' ח-יב).
על פי פרשנותו של הרמב"ן נמרוד שיצא ממצרים מלך גם על בבל ומשם יצא לאשור והקים את האימפריה הראשונה בתולדות האנושות. (עיין ברש"י החולק ועיין במיכה ה' ה, המשמש כהוכחה לדעת הרמב"ן). ממלכתו השתרעה על פני כל העולם העתיק ממצרים בדרום מערב ועד אשור במזרח. גבולות אלה, מלגיו (=מבפנים), תואמים את תאור הגבולות ,מלבר (=מבחוץ), מ"הודו ועד כוש" (אסתר א' א) שמשמעותם שלטון על "שבע ועשרים ומאה מדינה". התנא רבי יוסי בן חלפתא בעל "סדר עולם רבה" מבטא רעיון זה בדרך הבאה "שהוא היה (נמרוד) מלך על השבעים (אומות העולם) (עיין באבן עזרא לפסוק יא). לממלכה אדירה זו עיר בירה, מטרפולין ענק - נינוה - "היא העיר הגדולה" (עיין רש"י ראב"ע ורמב"ן). כלשון הרשב"ם "בכל עולמו של הקב"ה לא היתה עיר גדולה כנינוה" (בראשית י' ט). תואר מיחד זה "העיר הגדולה" השמור לנינוה מודגש מאוד גם בספר יונה עיין שם א' ב, ג' ב, ד' יא כשנוסף שם גם תיאור רוב אוכלוסיתה. הראשונים (למעט האבן עזרא) בעקבות חז"ל דורשים את הפסוקים על גבורתו של נמרוד "הוא היה גבור ציד לפני ד'" (שם י' ט) כתיאור מרידה בקב"ה. התורה לא ביארה כאן מה פשר המרידה ותוכנה. בהמשך מתארת התורה את חטאם של אנשי דור הפלגה:
"וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים: וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר: וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ"(י"א א-ד).
התאור הוא של חברה שהתאחדה באזור אחד, כנראה תחת שלטון אחד, סביב העיר והמגדל לעשות לעצמם "שם" כעם אחד שלו "שפה אחת" ו"דברים אחדים" (אולי תרבות אחת). חז"ל מסבירים שכוונתם הייתה למרוד בקב"ה כלשון רש"י:
"באו בעצה אחת ואמרו נעלה לרקיע ונעשה עמו מלחמה. דבר אחר על יחידו של עולם".
כיון שחז"ל מזהים את מנהיגם של אנשי דור הפלגה עם נמרוד:
"להיות גבור - להמריד כל העולם על הקב"ה בעצת דור הפלגה" (רש"י).
אנו יכולים להסיק כי בעצם יש לנו בשני הפרקים תיאור של אותה תופעה משתי נקודות מבט. לפי זה, ניתן להבין כי כעסו של הקב"ה על אנשי דור הפלגה לא נבע מאי שביעות רצון מכוונתם להתאחד סביב מרכז אחד ולתקשר ביניהם בשפה אחת. חטאם היה במגמתם - למרוד בקב"ה - להכחיש היות לעולם בורא-משגיח ולנסות לתפוש את מקומו בניהולו.
בהשלכה לימים אלה, ימי הגלובליזציה עם מעלותיה וחסרונותיה, לא נוכל להסיק מפסוקים אלה מה דעת התורה על התופעה. השאלה שתישאר היא, מה מגמתה ומה תוצאותיה. רק התשובה לשאלות אלו תכריע את הכף, בעד או נגד.
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
למה תמיד יש מחלוקת??
הקשר בין ניצבים לראש השנה
הנאה ממעשה שבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה ללמוד גמרא?
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד גמרא?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו