ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
הרב חנוך בן רבקה
עיון בסיפור הראשון מגלה שעולם הדומם, הצומח והחי טומן בחובו דווקא פוטנציאל של קלקולים גדולים. שמחייבים עבודה רבה כדי לתקנם.
נבאר: ביום הראשון נברא האור, והוא נגנז מיד ונשמר עבור הצדיקים שייהנו ממנו לעתיד לבוא, כמבואר בגמרא: "דאמר רבי אלעזר: אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון – אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, כיון שנסתכל הקדוש ברוך הוא בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים – עמד וגנזו מהן, שנאמר 'וימנע מרשעים אורם' (איוב לח, טו). ולמי גנזו? לצדיקים לעתיד לבא, שנאמר 'וירא אלהים את האור כי טוב', ואין טוב אלא צדיק, שנאמר 'אמרו צדיק כי טוב' (ישעיהו ג, י)" (חגיגה יב, ע"א). אם כך, גם ביום הראשון הרֶשע עומד ברקע ומחייב התייחסות, וכנכתב לעיל, החטא כבר נמצא באופן סמוי ומחייב טיפול.
ביום השני, מעצם היותו שני, כבר קיים חשש לשניות, אויבתה של האחדות; המעבר מיום אחד ליום שני טומן בחובו זרע פורענות. גם המלאכים נבראו לכל המוקדם ביום השני, כמפורש בסיפור הבריאה המצוי במזמור ברכי נפשי בתהילים, וכאמור במדרש: "יום אחד. אמר רבי יודן: שבו היה הקדוש ברוך הוא יחידי בעולמו, שלא היה בעולמו אלא הוא. ...רבי יוחנן אמר: בשני נבראו המלאכים, הדא הוא דכתיב 'המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח. עושה מלאכיו רוחות...' (תהלים קד, ג-ד). ביום השני נוצר הרקיע וזאת באמצעות "מחלוקת לשם שמים" - הבדלה בין מים עליונים למים תחתונים, כמתואר בכתוב: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן" (בראשית א, ו-ז). ברגע ההבדלה בין מים למים נבראה בפוטנציאל גם המחלוקת שלא לשם שמים. ביום השני נברא גם הגיהינום, כמבואר במדרש וכרמוז בפסוק: "למה אין כתיב בשני 'כי טוב'? רבי יוחנן תני לה בשם רבי יוסי ב"ר חלפתא: שבו נבראת גיהנם, שנאמר 'כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה' (ישעיה ל, לג), יום שיש בו אתמול ואין בו שלשום" (בראשית רבה [וילנא] פרשת בראשית, פרשה ד). כמובן, ללא חוטאים וחטאים, ברור שאין כל משמעות לבריאתו של הגיהינום, אלא שהם כבר נכחו מבחינה פוטנציאלית.
ביום השלישי מופיע החטא בצורה מפורשת יותר, אך גם כאן עדיין כשהוא רק בפוטנציאל (זו כנראה אחת הדרכים היחידות להבין את פשר חטא הארץ שאין לה בחירה חופשית); הקב"ה מצווה על הארץ: "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ... עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ" (בראשית א, יא), ומה שקורה בפועל הוא שהארץ מוציאה "וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ..." (שם, יב). כלומר, הארץ אינה מבצעת את שנצטוותה. מאז טעם העץ איננו כטעם הפרי, ומרי זה משמש סימן מבשר רע לעתיד האנושות.
ביום הרביעי מופיעים לראשונה הרצון והשאיפה לשררה ולכבוד, שתי רעות חולות שתפסו מקום מרכזי בתולדות החטא בהיסטוריה העולמית. הוויכוח בין השמש והירח, שהחל במציאות "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" והסתיים בציווי "לכי ומעטי את עצמך" (חולין ס, ע"ב). שתוצאתו היא "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית שם, טז), משמש כ'אב טיפוס' וכשורש לחטאים רבים.
חמדת ימים (2146)
הרב יוסף כרמל
1 - את פניך ה' אבקש
2 - קרבן פסח
3 - שירת המושלים
טען עוד
בשבוע הבא נמשיך לברר את הדברים, ונעמוד על הדגשים בסיפור הבריאה השני. (הדברים יופיעו בהרחבה בע"ה, בקרוב בספרי החדש 'צפנת שמואל' מלכות דוד)
בינתיים, נאחל לכל בית ישראל המשך ירידה בתחלואה, יותר לימוד תורה בשמחה ובטוב לבב, תוך הקפדה מדוקדקת על הוראות הממשלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
