ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
חסידים מספרים כי פעם אחת שיחק רבי שמחה בונם מפשיסחה עם איש אחד בשחמט. אותו האיש היה רע מעללים, ור' שמחה בונם רצה להרחיקו ממעשיו הרעים ולהחזירו למוטב. תוך כדי המשחק עשה ר' שמחה בונם מסע של טעות, ומיד עשה חברו למשחק הסעה כנגדו והביאו אל בין המצרים. ביקש רבי שמחה בונם ממנו שייתן לו לחזור בו מהמסע הזה, והאיש נענה לו. לאחר כמה דקות נשנה הדבר שוב, אולם הפעם סירב האיש להיעתר לו פעם נוספת. "פעם אחת ויתרתי", אמר, "אבל עכשיו מה שעשית עשוי". כששמע כך הרבי, אמר: "אוי לו לאדם שנשתקע כל-כך ברע עד ששום תחינה לא תועיל לו שיוכל לשוב!" האיש היושב למולו לטש את עיניו כשהוא דומם, אבל לבו כבר חשב מחשבות של תשובה.
בצעירותו היה ר' שמחה בונם מפשיסחה סוחר עצים גדול, והיה פוגש באנשים רבים - ביניהם כאלו שירדו מן הדרך הישרה. מנהג היה לו שהיה יושב ומשחק עמם בשחמט, ותוך כדי כך היה מעיר מיני הערות הקשורות כביכול למשחק השחמט, אבל בעצם נגעו לאנשים המשחקים עמו. הסיפור שלנו הוא אחד הסיפורים שסופרו סביב משחקי השחמט של ר' שמחה בונם.
לפנינו ניסיון של ר' שמחה בונם להחזיר אדם למוטב ולעוררו לתשובה דרך משחק השחמט. לכאורה, לפנינו בסך הכל משחק. אבל האמת היא שהמשחק הזה בעצם מדמה מציאות שלמה, של ממלכה ובה מנהגי שלטון וניהול. יש מלך, יש מלכה ויש חיילים וסוסים ורצים המוציאים את דבר המלכות מן הכוח אל הפועל. שם המשחק הוא שליטה ומנהיגות.
מכאן למשחק עם האדם שעליו מספר הסיפור שלנו. על האדם להיות שליט על מצבו. בידו כלים רבים, שבאמצעותם הוא מוביל את עצמו למטרה המיוחלת. יש לו גם אויב הרוצה להפיל אותו בפח, אבל הוא מצויד בכלים המסוגלים להביא את האויב למצר, וכך להשתחרר מן הפחד שהאויב מביא עליו. בעצם לפנינו סיפור חיים רגיל של כל אדם, שיש לו מטרות בחיים ויש מי שמפריעים לו בהשגת מטרותיו. על האדם לכלכל את מעשיו כך שיוכל להגיע אל המטרה המקווה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
88 - תפילה מעל לזמן
89 - שחמט עם הרבי
90 - עלבונם של הכתלים
טען עוד
האדם שאיתו משחק ר' שמחה בונם אינו עושה שימוש מושכל בכלים שניתנו לו על מנת להיות שליט בממלכתו. הוא איש רע מעללים. ר' שמחה בונם יושב איתו למשחק, כשהשיטה שבה הוא נוקט היא לנסות לשקף לו את מעשיו על גבי לוח השחמט. זאת ועוד, בפיו של ר' שמחה בונם גם בשורה המדברת על אפשרות של תיקון למצב הקלוקל.
ר' שמחה בונם עושה מסע של טעות. לפנינו האיש החוטא. הוא עושה מעשים שאינם עולים בקנה אחד עם הצורך לשלוט בממלכה כראוי. המסע הזה עלול להביא אותו לידי כישלון, הפסד ונזק. ואכן, מיד עם המסע השגוי עושה האיש שכנגדו מסע שמביא את ר' שמחה בונם אל בין המצרים. זהו מחיר החטא, זהו מחיר המסעות השגויים של חיינו.
הביטוי "בין המצרים" הנזכר בסיפור מעורר מחשבה על מחיר החטא ברמה הלאומית, כשאנו יודעים כי המסעות השגויים שלנו ברמה הלאומית הביאו אותנו בסופו של דבר אל בין המצרים, אל ימי החורבן והאבל.
אלא שכאן, ברגע שחש ר' שמחה בונם כי טעה, הוא מבקש לחזור בו. החזרה במסע היא בעצם החזרה בתשובה, האפשרות לתקן את המסע השגוי. ואכן, האיש נענה לו.
כשעושה ר' שמחה בונם מסע שגוי נוסף, האיש אינו נענה לו יותר. הסיבה לכך היא ככל הנראה משום שהאיש חש שהשגיאות אינן שגיאות, אלא חלק מדרך ומתפיסת משחק מעוותת. האדם שקוע כל-כך בתפיסתו המעוותת עד שהוא אינו יכול להשתחרר מן התפיסה הזו לטובת דרך אחרת, טובה ומתוקנת, שתביא לו את הניצחון במשחק. כך לימדונו חכמים: כיוון שעשה אדם עברה ושנה בה, נעשית לו כהיתר. ההשתקעות בתפיסה מעוותת מטשטשת את הצורך ואת האפשרות של התשובה, עד שהאדם עצמו כבר אינו נזקק לה ואינו מאמין כלל כי יש דרך אחרת וכי הוא יכול לחזור בו.
הדברים שאומר ר' שמחה בונם חודרים ללבו של האדם היושב מולו. השחמט הוא רק משחק, אבל הוא לא רק משחק. השחמט הוא בעצם משחק החיים שלנו, ועלינו לדעת כי ההשתקעות בשגיאה ובתפיסת חיים קלוקלת מביאה בסופו של דבר לידי ייאוש מן התשובה, ולידי סגירת אפשרות של דרך חדשה וטובה יותר.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
