ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
"וישמע יתרו" - שבע שמות נקראו לו רעואל יתר יתרו חובב חבר קיני פוטיאל (מכילתא), יתר על שם שיתר פרשה אחת בתורה "ואתה תחזה" (רש"י).
העיר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, הלא כל פרשת "וישמע יתרו" נוספה בגלל יתרו, אם כן מדוע ציין רש"י דווקא את החלק של "ואתה תחזה"? (חידושי הרי"ם פרשת יתרו).
מסופר על נינו של ה"חידושי הרי"ם", רבי אברהם מרדכי מגור בעל ה"אמרי אמת" שהוא נכח באסיפה פומבית, והיו שם אנשים שהשמיעו דברי ביקורת חריפים על חברי הוועד שאינם פועלים כראוי. הוא קם ממקומו, ביקש את רשות הדיבור, ופתח בשאלה: אצל יתרו כתוב ששמו היה "יתר" על שם שיתר פרשה אחת בתורה, "ואתה תחזה" (שמות יח, כא), והדבר צריך ביאור, הלא יתרו פתח את דברי הביקורת על משה ב"לא טוב הדבר אשר אתה עושה" (שמות יח, יז), אם כן, היה צריך לכתוב ששמו היה "יתר" על שם שיתר פרשה אחת בתורה "לא טוב הדבר אשר אתה עושה"? והתשובה היא, שלומר ביקורת שלילית, להתלונן ולתקוף יכול כל אדם, אין בכך משום חידוש, ועל כך לא היו כותבים פרשה מיוחדת בתורה, החידוש בדבריו של יתרו מתחיל בפסוק "ואתה תחזה": "ואתה תחזה מכל העם, אנשי חיל, יראי אלוהים, אנשי אמת, שונאי בצע, ושמת עליהם שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים, ושרי עשרות. ושפטו את העם בכל עת, והיה כל הדבר הגדול יביאו אליך, וכל הדבר הקטן ישפטו הם, והקל מעליך, ונשאו אתך. אם את הדבר הזה תעשה, וציוך אלוהים ויכלת עמוד, וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום" (שמות יח, כא-כג). על ביקורת כזאת שאינה מסתפקת ב"לא טוב הדבר הזה אשר אתה עושה", אלא נותנת אלטרנטיבה חיובית, עם תכנית פעולה מעשית וברורה, אכן ראוי שתכתב פרשה מיוחדת בתורה! נמצאנו למדים מכאן, סיים ה"אמרי אמת" את דבריו, שביקורת ראויה, חובה שלא תהיה שלילית, אלא חיובית, ביקורת בונה שיש בה תכנית פעולה מעשית כיצד לתקן את הטעון תיקון (הסיפור מופיע במקורות רבים מפי השמועה, ביניהם בספרים, בישישים חכמה עמ' נז. נטעי גבריאל על יחוד במבוא עמ' כח).
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה... אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ" (במדבר י, כט-לא). אָמַר לוֹ, אַתָּה נָתַתָּ לָנוּ עֵצָה טוֹבָה וְעֵצָה יָפָה, וְהַמָּקוֹם הוֹדָה לִדְבָרֶיךָ, "אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ", אָמַר לוֹ כְּלוּם הַנֵּר מְהַנֶּה אֶלָּא בִּמְקוֹם הַחֹשֶׁךְ, וְכִי מַה הַנֵּר מְהַנֶּה בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, אַתְּ חַמָּה וְאַהֲרֹן לְבָנָה, מַה יַּעֲשֶׂה הַנֵּר בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, אֶלָּא הַרֵינִי הוֹלֵךְ לְאַרְצִי וּמְגַיֵּר כָּל בְּנֵי מְדִינָתִי וַאֲבִיאֵם לְתַלְמוּד וַאֲקָרְבֵם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. יָכוֹל שֶׁהָלַךְ וְלֹא עָשָׂה הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים... וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם" (שופטים א, טז), אֵין עַם אֶלָּא חָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יב, ב) "אָמְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תָּמוּת חָכְמָה" (ילקוט שמעוני שמות רעא).
ממדרש זה יכולים אנו ללמוד יסוד חשוב נוסף בביקורת בונה, כדי שנשוא הביקורת יהיה פתוח לקבל את דברי הביקורת, עליו להיות בטוח בכנות כוונותיו של המבקר, ולא באדם הלוטש עיניו לתפקיד שלו, ומבקר מתוך כוונה לסלול את דרכו למעלה על חשבונו. יתרו יודע את מקומו, הוא מבין שעם כל הכבוד לעצה המצוינת שנתן למשה, הוא עדיין נר לעומת החמה והלבנה, משה ואהרן, זה מה שהוא משדר למשה, ולכן הביקורת שלו מתקבלת באהבה.
"ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב" (משלי כד, כה), מצות עשה היא בתורה "הוכח תוכיח את עמיתך" בראותך אותו עובר עבירה, מובן שבתחילה יש להשתדל להשפיע בטוב, בנועם, שלא יגיע לידי מחלוקת, וזהו שנאמר "ולמוכיחים ינעם", דברי המוכיחים ייאמרו בנועם... "ועליהם תבוא ברכת טוב", וכמה חן ימצא בעיני השם יתברך עבור זה, הרי הוא דומה ממש למי שמציל את בן המלך שלא יטבע בנהר, כמה אהבה ניתוסף בלב אביו עליו! ואף בזה, הלא כתוב "בנים אתם לה' אלוקיכם"... (החפץ חיים חייו ופעלו ח"ג עמ' תתשפב).
החפץ חיים היה תמיד מזהיר את הרבנים, המגידים והדרשנים, שבהטיפם מוסר לפני הקהל בל ישתמשו בנימה אחת חמורה מדי, בל יתרעמו על השומעים ובל יחרפום, אלא יתארו בפניהם בנחת את גדלותם, חשיבותם וקדושתם של התורה ומצוותיה. תחת להתרכז בתאור האיום והמגונה שבחטא, מוטב להצביע על הברכה שביהדות טהורה, מדות טובות ומעשים טובים. היהודים הרי הם כה מדוכאים וממורמרים בעטיין של הצרות והקללות המתרבות מיום ליום, ומדוע זה להוסיף צרה על צרתם?! (החפץ חיים חייו ופעלו ח"ג עמ' תתשפה).
רבי משה פיינשטיין זצ"ל השתתף בשמחת בר מצווה בניו יורק, נישאו שם דרשות חוצבות להבות אש על עול התורה והמצוות המוטל מעתה ואילך על כתפי נער הבר מצוה, ועל המלחמה הגדולה בפניה הוא ניצב על מנת להשאר נאמן לדרך אבותיו ולשמור תורה ומצוות בדור זה. הרב פיינשטיין שם לב שפניו של נער הבר מצווה נפולות, והוא נראה חיוור ומפוחד עקב דברי הדרשנים, הוא קם מיד ממקומו והחל נושא דברים בטון אחר לגמרי, הוא החל לתאר את מתיקות לימוד התורה, את נעימות קיום המצוות, את היופי שבחיי תורה ומצוות, ואדם שחי חיים כאלו אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא. דברים אלו נסכו עידוד והשרו רוגע על נער הבר מצווה, והצבע חזר ללחייו (מפי בעל המעשה).
התורה הקדושה באה ללמד אותנו בפרשה זו פרשת יתרו יסוד גדול לחיים, איך מעבירים ביקורת?! ביקורת איננה יכולה להסתפק בפן השלילי "לא טוב הדבר אשר אתה עושה", אלא חייבת להדגיש בעיקר את הפן החיובי ואת התכנית האופרטיבית, הביקורת צריכה לבוא מאדם שניתן לסמוך על כנות כוונותיו, ועליה להיאמר בטוב, בנועם, ברגישות ובעידוד. דבר זה נכון תמיד, בביקורת שבין איש לאשתו, בין הורה לילדו, בין מורה לתלמידו, ובין אדם לחברו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














