ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
הרב חנוך בן רבקה שליט"א
מעשה באחד מבעלי התשובה, ששב בתשובה בשנות נערותו, וחלק משמעותי מתהליך התשובה שלו היה בנוי על לימוד ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי. בעקבות לימוד הכוזרי, הראיה השכלית עליה הושתתה אמונתו הייתה מעמד הר סיני.
כידוע, בשונה משאר הדתות, המשתיתים אמונתם על ניסים ונפלאות שאירעו, לטענתם, לאנשים בודדים, הרי שאנו היחידים שטוענים שההתגלות האלוקית אלינו אירעה בפני המוני אנשים. אפשר לשקר ולטעון שקרה נס לאנשים בודדים, אך גם כעבור שנים רבות מהמאורע, אי אפשר לזייף ולטעון שקרה נס להמוני אנשים, שהרי אם מישהו יבדה זאת מדעתו, מיד יכחישוהו כל השאר בטענה שאם הדברים נכונים, הרי שאבותינו היו מספרים לנו על כך.
עברו שנים. אותו בעל תשובה התבגר, הפך למרצה ליהדות, והביא פעמים רבות בשיעוריו את הראיה עליה הסתמכה אמונתו. והנה, יום אחד התגלגל לידיו ספר כפירה. אותו כופר טען שמשה רבינו היה ממציא גדול ומיוחד. משה המציא את החשמל ושורה ארוכה של מכשירים חשמליים בני ימינו, ולמעשה מעמד הר סיני הועבר ברמקול ובליווי אפקטים חשמליים בני ימינו, וזה ההסבר לנס הגדול.
(לדעתי, הטיעון של אותו כופר הוא מגוחך. הרי כל ממציא בנוי על המצאות קודמיו. אין דבר כזה, שבעידן הפרימיטיבי, אדם ימציא גם את החשמל, וגם את היכולות להפיק אותו בלב המדבר, וגם את כל המכשירים החשמליים הדרושים, וגם יבנה את הכל בעצמו ועוד ועוד.), אך מיודענו נבוך. הוא חש שאמונתו התערערה, הספק אכל את לבבו, והוא התהלך מיוסר עלי אדמות.
יום אחד, הוא קם ושטח את ספקותיו בפני יהודי אחר. ענה לו אותו יהודי, לי יש נס אחר, שעליו אמונתי מסתמכת. הנס הוא קיומו הפלאי של עם ישראל בכל הדורות, למרות כל הרדיפות וההשמדות, ושיבתנו המופלאה לארצנו אחרי אלפי שנות גלות, בדיוק כפי שניבאו מראש התורה והנביאים.
יש כאן אמירה עמוקה וחשובה מאוד, ששופכת אור חדש על כל היחס להתגלות ה' אלינו במעמד הר סיני. הכוזרי וראשונים נוספים, שהביאו כיסוד מרכזי באמונת ישראל את התגלות ה' לעם ישראל, כציבור ולא כיחידים, לא חידשו זאת מדעתם. הם הסתמכו, למעשה, על פסוקים מפורשים בתורה.
כבר בתחילת מעמד הר סיני, ה' 'מציג' את עצמו, "אנוכי ה' אלוקיך, אשר הוצאתיך מארץ מצריים...". ה' היה יכול 'להציג' את עצמו כאלוקים שברא את העולם, אך הוא מעדיף לציין את יציאת מצריים, כי את זה העם ראה בעיניו.
ובהתאם לכך, בפרשת ואתחנן, כשמשה שב ומספר על מעמד הר סיני, ותובע מהעם לקיים את עשרת הדברות והתורה כולה, הוא מקדים ואומר: "לא את אבותינו כרת ה' את הברית... כי אתנו, אנחנו, אלה פה היום כולנו חיים". כלומר, הוא מדגיש שהמחוייבות לברית נובעת מהעובדה שאנו ראינו אותה בעינינו.
ואכן, הראשונים מדגישים שהמחוייבות לתורה נובעת מכך שעינינו ראו ולא זר, כדברי הרמב"ם לגבי האמונה במשה רבינו (יסודי התורה ח, א) " ובמה האמינו בו במעמד הר סיני, שעינינו ראו ולא זר... ונאמר לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת. ומנין שבמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת... שנאמר... אנוכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם...".
אלא שכאן מתעוררת קושיא גדולה. כשמשה אומר "לא את אבותינו...", הרי באמת אותו דור ראה בעיניו, אולם הדורות הבאים לא ראו בעיניהם?
באמת כבר משה עצמו מרגיש בקושיא, ובפרשת ניצבים (כט) הוא אומר: "ולא אתכם לבדכם אנוכי כורת את הברית הזאת... כי את אשר ישנו פה עמנו... ואת אשר איננו פה עימנו היום".
אלא שדווקא אמירה זו מעצימה את השאלה, אם הברית נכרתת גם עם הדורות הבאים שלא ראו בעיניהם, הכיצד אמר משה שהברית היא למי שראה בעיניו?
שואל ומשיב על כך המעשה רקח על הרמב"ם (שם), כידוע בדברי חז"ל שכל נשמות ישראל עמדו בהר סיני.
כעת נבין את עומק העניין. כשחז"ל אומרים שנשמות ישראל בכל הדורות עמדו בהר סיני, הם אומרים שכל הדורות רואים בעיניהם המוחשיות את מעמד הר סיני. הרובד הראשון של הראיה בעיניים היא העובדה שהמסורת על המעמד עוברת בצורה רציפה וחזקה, שגם מי שלא היה שם פיזית, כאילו היה.
הרובד העמוק יותר הוא שה' ממשיך ומתגלה בכל הדורות כמו במעמד הר סיני. הוא מתגלה בכך שעם ישראל ניצל ושורד את כל הגלויות, הוא מתגלה בשיבתנו לארצנו, וכך בכל דור הוא מתגלה, ועלינו לפתוח את עינינו ולראות את מעמד הר סיני, שה' מתגלה בו אלינו כציבור ולא כיחידים. ועל כך מסתמכת אמונתנו!
כדברי רבי יעקב עמדין (סולם בית אל ד, ב) "מה רבים היו צרינו ולא יכלו לנו לאבדנו... בהתבונני בנפלאות אלו גדלו אצלי יותר מכל הניסים ונפלאות שעשה ה' לאבותינו במצרים, במדבר... וכל מה שארך הגלות יותר, נתאמת הנס יותר ונודע מעשה תקפו וגדולתו"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
