ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
הרב חנוך בן רבקה שליט"א
מעשה באחד מבעלי התשובה, ששב בתשובה בשנות נערותו, וחלק משמעותי מתהליך התשובה שלו היה בנוי על לימוד ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי. בעקבות לימוד הכוזרי, הראיה השכלית עליה הושתתה אמונתו הייתה מעמד הר סיני.
כידוע, בשונה משאר הדתות, המשתיתים אמונתם על ניסים ונפלאות שאירעו, לטענתם, לאנשים בודדים, הרי שאנו היחידים שטוענים שההתגלות האלוקית אלינו אירעה בפני המוני אנשים. אפשר לשקר ולטעון שקרה נס לאנשים בודדים, אך גם כעבור שנים רבות מהמאורע, אי אפשר לזייף ולטעון שקרה נס להמוני אנשים, שהרי אם מישהו יבדה זאת מדעתו, מיד יכחישוהו כל השאר בטענה שאם הדברים נכונים, הרי שאבותינו היו מספרים לנו על כך.
עברו שנים. אותו בעל תשובה התבגר, הפך למרצה ליהדות, והביא פעמים רבות בשיעוריו את הראיה עליה הסתמכה אמונתו. והנה, יום אחד התגלגל לידיו ספר כפירה. אותו כופר טען שמשה רבינו היה ממציא גדול ומיוחד. משה המציא את החשמל ושורה ארוכה של מכשירים חשמליים בני ימינו, ולמעשה מעמד הר סיני הועבר ברמקול ובליווי אפקטים חשמליים בני ימינו, וזה ההסבר לנס הגדול.
(לדעתי, הטיעון של אותו כופר הוא מגוחך. הרי כל ממציא בנוי על המצאות קודמיו. אין דבר כזה, שבעידן הפרימיטיבי, אדם ימציא גם את החשמל, וגם את היכולות להפיק אותו בלב המדבר, וגם את כל המכשירים החשמליים הדרושים, וגם יבנה את הכל בעצמו ועוד ועוד.), אך מיודענו נבוך. הוא חש שאמונתו התערערה, הספק אכל את לבבו, והוא התהלך מיוסר עלי אדמות.
יום אחד, הוא קם ושטח את ספקותיו בפני יהודי אחר. ענה לו אותו יהודי, לי יש נס אחר, שעליו אמונתי מסתמכת. הנס הוא קיומו הפלאי של עם ישראל בכל הדורות, למרות כל הרדיפות וההשמדות, ושיבתנו המופלאה לארצנו אחרי אלפי שנות גלות, בדיוק כפי שניבאו מראש התורה והנביאים.
יש כאן אמירה עמוקה וחשובה מאוד, ששופכת אור חדש על כל היחס להתגלות ה' אלינו במעמד הר סיני. הכוזרי וראשונים נוספים, שהביאו כיסוד מרכזי באמונת ישראל את התגלות ה' לעם ישראל, כציבור ולא כיחידים, לא חידשו זאת מדעתם. הם הסתמכו, למעשה, על פסוקים מפורשים בתורה.
כבר בתחילת מעמד הר סיני, ה' 'מציג' את עצמו, "אנוכי ה' אלוקיך, אשר הוצאתיך מארץ מצריים...". ה' היה יכול 'להציג' את עצמו כאלוקים שברא את העולם, אך הוא מעדיף לציין את יציאת מצריים, כי את זה העם ראה בעיניו.
ובהתאם לכך, בפרשת ואתחנן, כשמשה שב ומספר על מעמד הר סיני, ותובע מהעם לקיים את עשרת הדברות והתורה כולה, הוא מקדים ואומר: "לא את אבותינו כרת ה' את הברית... כי אתנו, אנחנו, אלה פה היום כולנו חיים". כלומר, הוא מדגיש שהמחוייבות לברית נובעת מהעובדה שאנו ראינו אותה בעינינו.
ואכן, הראשונים מדגישים שהמחוייבות לתורה נובעת מכך שעינינו ראו ולא זר, כדברי הרמב"ם לגבי האמונה במשה רבינו (יסודי התורה ח, א) " ובמה האמינו בו במעמד הר סיני, שעינינו ראו ולא זר... ונאמר לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת. ומנין שבמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת... שנאמר... אנוכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם...".
אלא שכאן מתעוררת קושיא גדולה. כשמשה אומר "לא את אבותינו...", הרי באמת אותו דור ראה בעיניו, אולם הדורות הבאים לא ראו בעיניהם?
באמת כבר משה עצמו מרגיש בקושיא, ובפרשת ניצבים (כט) הוא אומר: "ולא אתכם לבדכם אנוכי כורת את הברית הזאת... כי את אשר ישנו פה עמנו... ואת אשר איננו פה עימנו היום".
אלא שדווקא אמירה זו מעצימה את השאלה, אם הברית נכרתת גם עם הדורות הבאים שלא ראו בעיניהם, הכיצד אמר משה שהברית היא למי שראה בעיניו?
שואל ומשיב על כך המעשה רקח על הרמב"ם (שם), כידוע בדברי חז"ל שכל נשמות ישראל עמדו בהר סיני.
כעת נבין את עומק העניין. כשחז"ל אומרים שנשמות ישראל בכל הדורות עמדו בהר סיני, הם אומרים שכל הדורות רואים בעיניהם המוחשיות את מעמד הר סיני. הרובד הראשון של הראיה בעיניים היא העובדה שהמסורת על המעמד עוברת בצורה רציפה וחזקה, שגם מי שלא היה שם פיזית, כאילו היה.
הרובד העמוק יותר הוא שה' ממשיך ומתגלה בכל הדורות כמו במעמד הר סיני. הוא מתגלה בכך שעם ישראל ניצל ושורד את כל הגלויות, הוא מתגלה בשיבתנו לארצנו, וכך בכל דור הוא מתגלה, ועלינו לפתוח את עינינו ולראות את מעמד הר סיני, שה' מתגלה בו אלינו כציבור ולא כיחידים. ועל כך מסתמכת אמונתנו!
כדברי רבי יעקב עמדין (סולם בית אל ד, ב) "מה רבים היו צרינו ולא יכלו לנו לאבדנו... בהתבונני בנפלאות אלו גדלו אצלי יותר מכל הניסים ונפלאות שעשה ה' לאבותינו במצרים, במדבר... וכל מה שארך הגלות יותר, נתאמת הנס יותר ונודע מעשה תקפו וגדולתו"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
