ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
השבת היתה שבת בחוקותי. בעל הקורא הגיע לעליית שלישי והתכונן לעלות בעצמו כפי הנהוג בקהילות ישראל. שלמה, שהיה גבאי בית הכנסת, שכח משום מה את העניין והכריז בקולו הרועם: "יעלה מנחם בן יהודה שלישי..." מנחם, ששמע את הגבאי קורא בשמו נתקף בהלה ורגליו רעדו. הוא החל לזעוק וצעק ממקומו: "מה אתה עושה לי? מה עוללתי לך? על מה ולמה אתה מעלה אותי לקריאה דווקא בקריאת הקללות הנוראיות ביותר שבתורה???!!!" זעקותיו של מנחם הדהדו בחלל בית הכנסת אך הלה לא סיים את דבריו: "וכי נראה לך שזהו שכרי? עתה, אם אעלה לתורה אהיה מקולל ואם אסרב לעלות גם אהיה מקולל שכן מי שמסרב להעלתו לתורה הוא גם מקולל!!!""אוי לי!!!" קרא, וצעקותיו קרעו את אוזני הקהל. מנחם החל צועד באיטיות רבה לעבר הבימה תוך שהוא מסנן מילים קשות לעבר שלמה הגבאי.
הקהל כולו עמד נדהם, לרגע נראה שהנשימה נעתקה מכל הנוכחים. דממה איומה שררה בבית הכנסת ופניו של שלמה שהיו לבנות כבר קודם הלבינו כליל. גם שערות ראשו וזקנו המאפיר נראו כאילו הזדקנו באחת. הלמות ליבותיהם של שלמה ומנחם נשמעו בחלל, אך איש לא נע.
לפתע קם דוד ואמר בקול רועד: "מנחם, אל דאגה ידידי, אני מקבל על עצמי את כל מה שנגזר עליך." מנחם, ששמע את הדברים עצר, הסתובב לכיוון דוד ושאל: "אתה בטוח?" משענה הלה בחיוב, חייך מנחם לכיוונו של דוד וקרא: "תבורך, ידידי, תבורך!" והחל פוסע בקלילות לעבר הבימה. אנחות רווחה נשמעו מפיותיהם של מתפללי בית הכנסת וגם שלמה הגבאי החל נושם קצת יותר בקלות. אמנם עברו כמה דקות עד שהצבע חזר לפניו אך הרוגע כבר החל נותן את אותותיו.
לאחר הפילה החל דוד להרהר שוב במעשהו. "האם היה זה מעשה חכם?" הרהר לעצמו. "שמא באמת אהיה מקולל עכשיו?" הדאגה החלה לכרסם בליבו והוא פנה במהירות לרבו הגאון הרב משה פיינשטיין בשאלה – האם טוב עשה כאשר אמר למנחם שייקח את הקללות על עצמו? או שמא אכן יהיה עתה מקולל בקללות נוראיות שכאלה, שהרי ידוע ש'ברית כרותה לשפתיים'?
השיב לו הגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל: "טוב עשית". (ע"פ הספר דרכי משה)
הצגנו את הדברים בפני הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א והסביר: אכן יש מקומות שחוששים שמי שעולה לתורה בעליה של התוכחות עלול לבוא עליו דברים לא טובים ויש בכך סימן לא טוב, ולכן נוהגים שלא מעלים לתורה עולה אחר אלא מי שקורא בתורה הוא גם עולה לעלייה זאת. וכך נוהגים אצלנו בבית הכנסת (ראה משנה ברורה סימן תכח, ס"ק יז). אולם אין לחשוש כל כך לדבר זה וטוב עשה דוד שקיבל על עצמו את החשש של הקללה בשביל להשקיט את המריבה. (אני בעצמי כבעל קורא הרבה פעמים עליתי בעלייה של התוכחות וברוך ה' אני חי וקיים עד היום...).
בנוסף לכך, מכיון שדוד קיבל על עצמו את הקללה על מנת להשכין שלום לא תבוא עליו שום קללה.
לסיכום: טוב עשה דוד ולא תבוא עליו שום קללה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
