^ 1 מובא (יבמות דף סב עמוד ב) "שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה. תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת". ובשולחן ערוך (אורח חיים סימן תצג) "נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות ... הגה: ... ביום ל"ג ומרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון (מהרי"ל ומנהגים)".
^ 2 הגמ' שם לומדת מכאן "דתניא, רבי יהושע אומר: נשא אדם אשה בילדותו - ישא אשה בזקנותו, היו לו בנים בילדותו - יהיו לו בנים בזקנותו, שנא': קהלת י"א בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים; ר"ע אומר: למד תורה בילדותו - ילמוד תורה בזקנותו, היו לו תלמידים בילדותו - יהיו לו תלמידים בזקנותו, שנא': בבקר זרע את זרעך וגו' ". רואים מכאן את גודל אמונתו של ר"ע שראה אסון כ"כ גדול של מות כל תלמידיו, ממש שואה! ובכל זאת לא התייאש והמשיך בדרכו להרביץ תורה וממעט התלמידים שלמד בזקנותו יצא תורה שאנו לומדים אותה עד היום הזה. (אמרתי דברים אלו בנחום אבלים אצל משפחת חטואל שאבד את רעיתו וארבעת בנותיו בפיגוע בגוש קטיף).
^ 3 נפש החיים אומר שהגמ' לא באה לפסוק הלכה, אלא לומר שהדרך של רשב"י לא מתאימה לרבים.
^ 4 בזהר הק' איתא שלעתיד לבא תהיה תשובת הצדיקים "להדרא צדיקיא בתיובתא".
^ 5 לעומת זאת ר' ישמעאל שאומר בברכות "הנהג בהן מנהג דרך ארץ", מחמיר ממנו בהיתר ללמוד חכמה חצונית במקום למוד תורה (מנחות דף צט עמוד ב) "שאל בן דמה בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל: כגון אני שלמדתי כל התורה כולה, מהו ללמוד חכמת יונית? קרא עליו המקרא הזה: לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה, צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יונית".
^ 6 תוספות מסכת חולין דף ו עמוד א "אשכחיה ההוא סבא - י"מ דכל מקום שהוא מזכיר ההוא סבא הוא אליהו, ואי אפשר לומר כן בפרק במה מדליקין (שבת דף לד.) בעובדא דרבי שמעון בן יוחאי". בפעם הראשונה שנזכר ההוא סבא בסוגיא, בא ללמוד אותם לחבב את אותם אנשים העוסקים בדרך ארץ, ומתאים שאליהו הנביא ז"ל יעשה זאת, בפעם השניה שההוא סבא קנטרו אין זה מתאים לאליהו ועל זה אומר התוס' שאי אפשר לומר שזה היה אליהו.

^ 7 רבי נחמן מברסלב אמר ששמו של רשב"י רמוז בפסוק זה בסופי תיבות "כי' לא' תשכח' מפי' זרעו' " סופי תיבות יוחאי.
^ 8 אנו מוצאים שיצחק אבינו שהיה במידת הדין לעתיד לבוא דוקא הוא ילמד זכות על ישראל כמבואר בגמ' (שבת פט:) שהוא אמר "פלגא עלי ופלגא עליך", וכן אליהו הנביא ז"ל, וכן אפשר לומר על רשב"י, כי כאשר מידת הדין מומתקת, מתבטל הדין בשורשו.