^ 1.עיין תפא"י (יכין, ידים ג, לה) שאומר שרבי יוחנן בן רבי יהושע הוא רבי יהושע בן קפוסאי הנזכר בשבת קמז ע"א כחותנו של רבי עקיבא. ואמנם יש לעיין בסיפא של דבריו לגבי כמה נשים היו לרבי עקיבא שכן ע"פ השאילתות שיובא לקמן בהערה יוצא שהיה נשוי עוד בהיותו ע"ה. ובכל זאת הראיה מהעובדה שרבי עקיבא קרא לבנו יהושע יחד עם העובדה שלא ראה את בנו זה עשרים וארבע שנה ולא הכירו, וכן שהגמרא לא מזכירה לנו חותן או אשה אחרת של רבי עקיבא (למעט אשת טורנוסרופוס הגיורת), יש בהם כדי לרמוז על נכונות השערתו של התפא"י על כך שכלבא שבוע הוא הוא רבי יהושע בן קפוסאי.
^ 2.אבות דרבי נתן ו, ג: וכשבא אספסיינוס קיסר להחריב את ירושלים בקשו קנאים לשרוף כל הטוב ההוא באש. אמר להם כלבא שבוע מפני מה אתם מחריבים את העיר הזאת ואתם מבקשים כל הטוב הזה לשרוף באש. המתינו לי עד שאכנס ואראה מה יש לי בתוך הבית. הלך ומצא שיש לו מזון עשרים ושתים שנה סעודה לכל אחד ואחד מירושלם. מיד צוה גדשו ובררו וטחנו ורקדו ולשו ואפו והתקין מזון כ"ב שנה לכל אחד ואחד מירושלים ולא השגיחו עליו.
^ 3.פרקי דר"א פרק ב. מעניין שמצויין שגם כלבא שבוע ישב באותו מעמד וראה כיצד הורקנוס שבא להדיר את בנו מנכסיו חוזר בו ואף רוצה להוריש לו את כל הונו.
^ 4.שבת קכז ע"ב: מעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעה"ב אחד בדרום שלש שנים ערב יוה"כ אמר לו תן לי שכרי ואלך ואזון את אשתי ובני אמר לו אין לי מעות אמר לו תן לי פירות אמר לו אין לי תן לי קרקע אין לי תן לי בהמה אין לי תן לי כרים וכסתות אין לי הפשיל כליו לאחוריו והלך לביתו בפחי נפש לאחר הרגל נטל בעה"ב שכרו בידו ועמו משוי ג' חמורים אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים והלך לו לביתו אחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו אמר לו בשעה שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי אין לי מעות במה חשדתני אמרתי שמא פרקמטיא בזול נזדמנה לך ולקחת בהן ובשעה שאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי אין לי בהמה במה חשדתני אמרתי שמא מושכרת ביד אחרים בשעה שאמרת לי תן לי קרקע ואמרתי לך אין לי קרקע במה חשדתני אמרתי שמא מוחכרת ביד אחרים היא ובשעה שאמרתי לך אין לי פירות במה חשדתני אמרתי שמא אינן מעושרות ובשעה שאמרתי לך אין לי כרים וכסתות במה חשדתני אמרתי שמא הקדיש כל נכסיו לשמים א"ל העבודה כך היה הדרתי כל נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה וכשבאתי אצל חבירי בדרום התירו לי כל נדרי ואתה כשם שדנתני לזכות המקום ידין אותך לזכות עכ"ל.
ע"פ השאילתות פרשת חיי שרה (מ ע"א, הביאו הרמ"ע מפאנו בשו"ת סי' סג) הפועל היה רבי עקיבא ובעל הבית היה רבי אליעזר בן הורקנוס. מי שלימים יהיה אחד מרבותיו של רבי עקיבא (נדרים נ ע"א, סנהדרין סח ועוד).
^ 5.חייבת להיות כאן החלטה מושכלת משום שאחרת מדוע שפתאום תתעורר ותתן לבעלה ללכת ללמוד תורה רצוף כ"כ הרבה זמן. ומדוע לא לקחה תלמיד חכם צעיר ועזרה לו להיות גדול הדור, מסתבר שראתה שהנגע בלבבות כבר פשה וחשבה שצריך להצמיח מישהו מהתחלה.
^ 6.עיין הערה 4. בשאילתות הנ"ל נאמר כי הפועל היה רבי עקיבא ובגמרא מוזכר כבדרך אגב שלפועל היו אשה ובנים. אי אפשר לומר שהמקרה קרה לאחר שהלך ללמוד תורה משום שלאחר עשרים וארבע שנות לימוד רצופות חזר בראש שנים עשר אלף זוגות של תלמידי חכמים וזכה לעושר גדול מכלבא שבוע שהתיר את נדרו ונתן לו חצי ממונו, ולא מסתבר שהלך להיות פועל. לכן יש לומר שהיה זה בעודו רועה צאן לפני נישואיו עם רחל. באבות דרבי נתן פרק ו נאמר שר"ע למד לקרוא יחד עם בנו אצל מלמד התינוקות (סביבות גיל שש ע"פ משנה אבות ה, כא וגמ' כתובות נ ע"א), אך ר"ע יצא ללמוד תורה כבר בתחילת נישואיו כמו שעולה ממדרשים אחרים (בר"ר ק, יא למשל). לכן יש לומר שהיה זה בנו מנישואין קודמים. כך גם עולה ממדרש אבכיר: "עתיד רבי עקיבא לחייב את כל העניים בדין שאם אומרים להם מפני מה לא למדת, והם אמרו מפני שעניים היינו, אומרים להם: והלא רבי עקיבא עני ביותר ומדולדל היה. ואם אמרו מפני טפינו, אומרים להם והלא רבי עקיבא היו לו בנים ובנות הרבה והיה מפרנס אותן". יוצא אם כן שרבי עקיבא נוסף על כל נתוני הפתיחה הלא אידיאליים היה גם גרוש או אלמן מטופל בילדים בעת נישואיו עם רחל.
^ 7.ובלשונו של כלבא שבוע עצמו: אמר לו היה לי רועה אחד בור עם הארץ מטומטם גוי לכל דבריו אינו יודע לברך ברכת המזון (מדרש הגדול שמות ד, יג).
^ 8.פסחים מט ע"ב ותוס' בשם ר"ת כתובות סב ע"ב דהוה צניע - לאו משום שהיה שונא תלמידי חכמים אלא משום שהי' סבור שמתגאין על עמי הארץ מפני תורתן והיו תלמידי חכמים שונאים אותם וגם משום שלא היו מניחין אותם ליגע בהם כדאמרינן (חגיגה דף יח:) בגדי עם הארץ מדרס לפרושים אבל מכל מקום שומר מצות היה.
^ 9.לימים יהיה רבי עקיבא התומך הגדול של מרד בר כוכבא 'שנוא כליו של בן כוזיבא המלך' (הל' מלכים יא, ג). וחלק מהמפרשים הסבירו שהיה נושא כליו כפשוטו ממש. עוד ראוי לציין את הקשר של שני מורדים ידועים אחרים ברומאים, רבי יהודה בן בבא שמסר נפשו על הסמיכה ורבי חנינהא בן תרדיון שמסר נפשו על לימוד תורה: וכשנהרג ר"ע בקיסרי באתה שמועה אצל רבי יהודה בן בבא ואצל ר' חנינא בן תרדיון עמדו וחגרו שקים את מתניהם וקרעו את בגדיהם ואמרו וכו' (שמחות פרק ח). וכמובן דברי רשב"י תלמידו בגנות הרומאים בשבת לג.
^ 10.כתובות סב - סג.
^ 11.לעיל הערה 6.
^ 12.אמרה לו אשתו לך למוד תורה, אמר לה הלא ישחקו עלי שאני בן ארבעים שנה ואיני יודע כלום, אמרה לו בוא לעשות פלא, אמר לה ומה הוא, אמרה לו הבא לי חמור שהוא ניזק בחוליותיו, הביא לה, זרקה על נזקו עפר וזרעה עליו שחלים וצמח, הוציאו לשוק, יום ראשון ושחקו עליו, יום שני ושחקו עליו, יום שלישי לא שחקו עליו, כך אמרה לו לך ולמוד תורה, היום ישחקו עליך למחר ישחקו יום שלישי יאמרו זה מנהגו כן, מיד הלך הוא ובנו (מדרש הגדול שמות ד, יג).
^ 13.החיד"א בפתח עיניים על פסחים קיב ע"א מביא מחלוקת ראשונים לגבי זהותו של אותו רבי יהושע בנו של רבי עקיבא. לדעת רשב"ם, רש"י וסדר הדורות הוא רבי יהושע בן קורחה. לדעת חכמי התוספות איננו אותו אדם אלא רבי יהושע אחר. ולבסוף כותב החיד"א שבשער הגלגולים מספר מוהרח"ו שהאריז"ל ראה את שניהם והעיד שאינם אותו אדם. מכל מקום לדעת כולם שמו היה רבי יהושע כמובא בהדיא בגמרא פסחים שם, ומסתבר שקרא לבנו הבכור על שם חמיו. קריאת השם לכבוד חמיו נעשתה בעודם מודרים מנכסיו דבר שכאמור מבטא התכחשות טוטאלית של כלבא שבוע לעובדת היותה בתו. כתוצאה מכך רבי עקיבא איבד את עבודתו ועל בני הזוג היה להתגורר בעוני. גם לאחר שרבי עקיבא הלך ללמוד תורה ורחל גדלה את בניהם לבדה המצב לא השתנה.
^ 14.נדרים נ ע"א ובן יהוידע שם. "גם הירוד שבאנשים, אם יציעו לפניו שיכול הוא לעשות חסד... יתעורר בשמחה ובגבורה לעשות טוב" (מרן הרב זצ"ל, אגרות הראיה כרך א אגרת שא).
^ 15.רבי אליעזר ורבי יהושע – נדרים נ ע"א למשל. רבי נחוניא הגדול – מגילה כח ע"א. שימש את נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה – חגיגה יב ע"א.
^ 16.כריתות ג, ט.
^ 17.אבות דר"נ ו,ב: הלך וישב לפני רבי אליעזר ולפני ר' יהושע, אמר להם רבותי פתחו לי טעם משנה, כיון שאמר לו הלכה אחת הלך וישב לו בינו לבין עצמו אמר, אלף זו למה נכתבה, בית זו למה נכתבה, דבר זה למה נאמר, חזר ושאלן והעמידן בדברים... אמר לו רבי טרפון, עקיבא, עליך הכתוב אומר (איוב כ"ח) מבכי נהרות חבש ותעלומה יוציא אור, דברים המסותרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה.
^ 18.סנהדרין לח ע"ב, סז ע"ב ועוד.
^ 19.ערכין טז ע"ב: ואמר רבי יוחנן בן נורי מעיד אני עלי שמים וארץ שהרבה פעמים לקה עקיבא על ידי שהייתי קובל עליו לפני רבן שמעון ברבי. ועיין בעניין קבורת מת המצווה בירושלמי נזיר לד ע"א. ועוד מובא כאיש מעשה ומחמיר בגמ' עירובין ז ע"א, ובירו' מעשרות יג ע"ב.
^ 20.סוכה כג ע"א.
^ 21.תפילותיו הנרגשות של רבי עקיבא היו לשם דבר - תניא א"ר יהודה כך היה מנהגו של ר"ע... וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת, וכל כך למה, מפני כריעות והשתחויות (ברכות לא א). ועיין ירושלמי תענית (טו ע"א) שהיו נענים תפילותיו.
^ 22.לגבי מניין התלמידים שמתו, בבר"ר סא, ג מצאנו שהיו רק שנים עשר אלף ולא עשרים וארבע אלף כמובא בגמרא לפנינו. ע"פ ההשערה שתלמידי ר"ע או חלקם נהרגו ע"י הרומאים במרד בר כוכבא (השערותיההם של הרב נריה והרב גורן המבוססים על השמד המוזכר באגרת רב שרירא גאון) יש הגיון לומר שזוג תלמידי החכמים תפקדו כזוג של ספרא וסייפא. האחד חייל והשני לומד. לצערנו ההרמוניה לא נמשכה ועינם של אלו הייתה צרה באלו כלשון בר"ר שם. חוסר הכבוד היה בין לומדי התורה לאנשי הצבא ולהיפך, והעונש בא על כולם - אלה שהיו חיילים נפלו בקרב ואלה שהיו בישיבה נהרגו מהמגפה שהתרחשה בין פסח לעצרת. וע"ע תנחומא חיי שרה ו, וצ"ע.
^ 23.כך אמר רבן גמליאל לאשתו שקנאה בתכשיט ירושלים של זהב שעשה רבי עקיבא לרחל (ירו' שבת לד ע"א).
^ 24.משמת רבי עקיבה בטלו הדרשנים (ירו' סוטה מו ע"ב). ר"ע היה יושב ודורש והצבור מתנמנם, בקש לעוררן וכו'. (בר"ר נח, ג).
^ 25.מעשה ברבי עקיבא שהיה יושב ושונה לתלמידיו ונזכר לו מה עשה בילדותו, אמר מודה אני לפניך ה' אלקי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות . (ילקוט המכירי מזמור כו ה).
^ 26.יבמות סב ע"ב, מאירי שם, ועיין פרי חדש או"ח תצג, ב. ואמנם לא כל כך משמע שהיה הדבר ממש באותו יום שהרי בגמ' יבמות סב נאמר 'והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם'. אך מכל מקום משאלת הפר"ח שם יש לומר שיש לכך יחס עם יום לג בעומר עצמו. ויש לומר שההחלטה לקום וללמד מחדש הייתה כבר מאותו יום ממש.
^ 27.בניו – מו"ק כא ע"ב. ועיין ילק"ש שמות פרק יח, רעא שאולי היה זה רק בן אחד ושמו שמעון.
תלמידיו – יבמות סב ע"ב.
^ 28.יבמות קכא ע"א.
^ 29.העין הטובה של רבי עקיבא היא נקודה מרכזית באישיותו אותה פיתח כנראה אצל נחום איש גם זו (לטובה), ועיין גם ברכות ס ע"ב כל דעביד רחמנא לטב עביד, ושבת קכז עם הערה 4 ו 6.
^ 30.בלשון הקודש משבר הוא המקום שבו האישה יושבת על מנת ללדת.
^ 31.באבות דרבי נתן ו,ב: ר' שמעון אומר אמשול לך משל למה הדבר דומה, לסתת שהיה מסתת בהרים, פעם אחת נטל קרדומו בידו והלך וישב על ההר והיה מכה ממנו צרורות דקות באו בני אדם ואמרו לו מה אתה עושה, אמר להם הרי אני עוקר ומטילו בתוך הירדן, אמרו לו אי אתה יכול לעקור את כל ההר, היה מסתת והולך עד שהגיע אצל סלע גדול, נכנס תחתיו סתרו ועקרו והטילו אל הירדן, כך עשה להם רבי עקיבא לרבי אליעזר ורבי יהושע. וכן עיין מנחות כט ע"ב.
^ 32.ירושלמי ברכות פרק רביעי (לב).
^ 33.רבי עקיבא 'יד עניים הוה' - קידושין כז ע"א. ועיין גם במעשה עם רבי טרפון (כלה א, כא).
^ 34.תניא אמרו עליו על ר' עקיבא מימיו לא אמר הגיע עת לעמוד בבית המדרש חוץ מערבי פסחים וערב יום הכפורים, בערבי פסחים בשביל תינוקות כדי שלא ישנו, וערב יום הכפורים כדי שיאכילו את בניהם (פסחים קט ע"ב).
^ 35.הניסוח מתוך ספר יוחסין לרבי אברהם זכות. ההיגיון פשוט בגמרא סנהדרין פו ע"א: סתם מתניתין רבי מאיר, סתם תוספתא ר' נחמיה, סתם ספרא ר' יהודה, סתם ספרי ר' שמעון, וכולהו אליבא דר' עקיבא. מחמשת (או שבעת - עיין בר"ר סא, ג) תלמידי רבי עקיבא יש לנו את המשנה והזוהר, הנגלה והנסתר. ועיין קידושין עב ע"ב משמת רבי עקיבא נולד רבי – והמשיך את השליחות של כתיבת התורה. הקשר בין משה רבינו שורש תושב"כ לרבי עקיבא שורש תושבע"פ נזכר בכמה מדרשים ומצאו ברמז החיד"א במראית העין על מנחות כט. ומצאנו בכמה מקורות שנגלו לו אף דברים שלא נגלו למשה (ועיין חומת אנך לחיד"א על פסוק כל יקר ראתה עינו איוב כח, י).
^ 36.אמר רבי יונה כתיב לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל, זה ר"ע שהתקין מדרש ההלכות והגדות. (שקלים יג ב).
^ 37.חגיגה יד.
^ 38.עירובין כא ע"ב.
^ 39.יבמות טז ע"א. עוד ביטוי מפליג של ענווה תמצא בשיר השירים רבה א,כ.