ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- בחירות התשס"ו
- ספריה
- קומי אורי
- ו - בעקבות הבחירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב רייכר ז"ל
ציפינו שעם ישראל יתעורר ויבחר באנשים שאכפת להם מצביונה היהודי של המדינה, מארץ-ישראל ומקודשי ישראל, אך לצערנו העם נשאר אדיש, ואיננו יודעים כמה זמן נצטרך לחיות תחת העינוי הזה. בכל אופן אנחנו צריכים לדעת שאסור לנו להתייאש. כפי שקראנו זה לא מכבר בהגדה של פסח וכפי שאנחנו יודעים מתולדות עמנו, עם ישראל עבר מצבים קשים מאוד והתגבר עליהם.
אנחנו רואים שככל שהולכים בדרך המדיניות הנוכחית – מדינות הטרור תופסות תאוצה, מערכת החינוך קורסת ויש עלייה באלימות הנוער. ובתוך כל אלה, למרות כל הסובב אותו, הציבור שלנו ממשיך לייצג את השאיפות לטוב, לצדק, ליושר ולהגינות. נקווה שלא ירחק היום ועם ישראל יתעורר.
חוגגים למדינה, לא לממשלה
יש השואלים: איך אפשר לחגוג את יום העצמאות לאחר המאורעות הקשים שעברנו? ואולם צריך לדעת שיש להבחין בין היחס למדינה לבין הממשלה שמנהלת אותה נכון לעכשיו.
יש כאלה, שלאחר האירועים שעברו עלינו רוצים להתנתק מן המדינה. הם אומרים שהיא כבר איננה שייכת לנו ופועלת נגדנו. אך זאת טעות. מדינת ישראל זהו סייעתא דשמיא מהשגחה א-לוהית שניתן לעם ישראל אחרי אלפיים שנות גולה. עצם תקומתה הוא קידוש ה' עצום לעיני כל העמים, בייחוד לאחר השואה האיומה, לאחר שכבוד האומה הושפל עד הדיוטא התחתונה, ואז קם עם ישראל והגן על עצמו בארץ. קידוש ה' המשיך במלחמת ששת-הימים. המדינה לא שייכת למפלגה מסוימת, אלא לכל חוגי העם ורבדיו, וגם לדורות הבאים.
האנשים שמנהלים את המדינה כיום הביאו לכך שהיא מנותקת ומנתקת מקודשי ישראל, ממורשת ישראל, מארץ-ישראל, וזו תופעה חולפת. לא בגלל מדיניות הממשלה צריך לבטל את קיומה של המדינה וההודאה עליה.
כך גם מצאנו באברבנאל בפרשת שופטים, שכותב שגם אם המלך רשע – לא בטלה המלכות לגמרי.
אם כן, ודאי שביום העצמאות אנחנו צריכים להודות לה' על קיומה של המדינה.
מהי הדרך המתאימה לחגוג את יום העצמאות?
טיול מראה על חוסר תוכן ועל שטחיות, ועל כן נכון לקיים את היום הזה בתפילה, בהלל. כשם שעל כל החגים אנו לומדים ומלמדים בעניין החג, מעין מה שאמרו חז"ל "הלכות חג בחג", כך ראוי שבני תורה יקבעו באותו יום שיעורים בענייני דיומא, כמו אמירת הלל על הניסים שהתחדשו לאחר החורבן וביטול מגילת תענית. ובעניין זה יש המחלוקת המפורסמת של החתם-סופר והפרי-חדש, שהחתם-סופר אומר שיש חיוב להודות גם אחר החורבן על נס שהתחדש לכלל ישראל, והפרי-חדש אומר שאין לקבוע בזמנינו יום הודאה בהלל, וכן השאלה על קדושת המקדש בזמן הזה, אם יש עניין לעלות להר או לא וכיו"ב.
החיוב להודות על הנס
הנס המיוחד בהקמת המדינה הוא התעוזה של בן-גוריון להכריז על המדינה, למרות הלחץ מסביב. הרצי"ה זצ"ל הדגיש תמיד בעניין זה, שהתעוזה לעשות משהו, להתגבר במצבים קשים, זה גוף הנס, והראיה היא מן התוספות (ב"מ קו) שאומר על רועה שבאה לו רוח גבורה להגן על צאנו מן הזאבים והוא אינו בורח – גבורתו היא הנס.
וכמובן יש להודות על כל היישוב שניצל מן הפראים.
הפסוק אומר "בינו שנות דוד ודור", וכותב על כך החידושי הרי"ם שבכל דור ודור מתגלית הארה חדשה בתורה, והצדיקים האמיתיים רואים אותה ומודים. למדנו שיש עניין להתבונן במה שההשגחה הא-לוהית פועלת ולהודות על כך, וכן מוכח מפסקיו של החתם-סופר שכבר הבאנו.
שבר לאומי בעקבות מלחמת השחרור
אחרי מלחמת ששת הימים היו צריכים מייד להחיל ריבונות על כל מרחבי ארצנו, לא על הערבים שנמצאים שם, אלא על חבלי הארץ. להביא לתנופת התיישבות מסיבית בכל מרחבי ארצנו. יהדות הגולה היתה צריכה להתעורר ולעזוב את משכנותיהם באמריקה ובשאר הארצות, לבוא עם הרכוש ולבנות פה תעשיות ועתירות מדע, לפתח את ההתיישבות, ואין ספק שאם כמה מיליוני יהודים היו עולים ומתיישבים בכל יש"ע – מצבנו היה שונה לגמרי. לצערנו הרב מנהיגי המדינה לא היו מודעים לזה, וכל מה שנעשה בהתיישבות ביש"ע לא נעשה מתוך יוזמה של הממשלה, אלא מתוך אתערותא דלתתא כשהממשלה מְדדה אחריהם, והיהודים בגולה נשארו אדישים על משכנותם. בעקיפין, נגרמה כך כל הירידה שאנו רואים היום. בינתיים גדל נוער מנותק מכל מורשת ישראל, שאינו יודע למה הוא יהודי, מה הקשר שלו לארץ-ישראל, לשכם, לחברון, לירושלים העתיקה. הוא עסוק בבילויים וריק מערכים ומתוכן.
כל הייסורים שבאים, הם תוצאה מהחולשות הרוחניות שיש בעמנו. כל זמן שימשיכו לנסות להסגיר את ארץ-ישראל לידי הגויים, ומאידך להילחם נגד צביונה של המדינה כמדינה יהודית – אין ספק שהמצב הביטחוני ילך ויחמיר.
בכל אופן, הציבור שלנו הוא קטן הכמות ורב האיכות. ואין לי ספק שיבוא זמן שהציבור הרחב עוד יבין את גודל התרומה שתורמת התיישבותו בגב ההר לביטחון המדינה.
מתאבלים על החיסרון
רבותינו אומרים: "כשמתו תלמידי ר' עקיבא היה עולם שמם, עד שבא ר' עקיבא לרבותינו שבדרום – ר' מאיר , ר' יהודה, ר' שמעון, ר' יוסי, ר' נחמיה – ושנה להם". הם היו גדולי התנאים, שעיקרה של תורה שבעל-פה נמסרה לנו על ידם, כמו שאנחנו יודעים "סתם משנה – ר' מאיר, סתם ספרא – ר' יהודה, סתם ספרי – ר' שמעון, סתם תוספתא – ר' נחמיה". לולא היו מתים אלפי תלמידי ר' עקיבא, אלא היו ממשיכים את דרך לימודו, ייתכן שהרמה התורנית בדורנו היתה כמו בזמן הראשונים.
נמצא, שהאבלות אינה רק על מיתתם, אלא על הרמה התורנית שירדה גם בדורנו.
אותו עניין נמצא גם באבלות על חורבן בית המקדש. אין האבלות על מה שהיה אז, אלא על החיסרון שאנו חשים אותו בזמן הזה.
מהלכות ימי הספירה
א. ביום העצמאות מותר להסתפר, והראיה שהרי לאב שעושה לבנו ברית מילה מותר להסתפר, קל-וחומר לכבוד ישועה שנעשתה לכלל ישראל, וכבר כתב על זה הרב יצחק ניסים מאמר בזמנו.
ב. מוזיקה עצובה מותר לשמוע בימי הספירה, אך מוזיקה משמחת – לא.
ג. מותר לקנות דברים חדשים בימי הספירה (ימי הספירה אינם כימי שלושת השבועות, מכיוון שהם אינם מוזכרים בתלמוד וברמב"ם).
ד. השנה, שראש-חודש חל ביום שישי, אפשר להסתפר ביום שישי לכל הדעות.
בעניינו של יום ירושלים
ביום ירושלים צריך להפנים את גודל החשיבות של שחרור ירושלים, ומה ירושלים מסמלת לנו בימינו. יחד עם זאת, צריך גם להתפלל על ההשפלה ש"הם" ה"בעלי-בתים" על ההר, ויהודי שעולה להר עולה כמסכן ונאלץ לעבור בדיקות, וכדי ביזיון וקצף.
חזק ונתחזק בעד עמינו ובעד ערי א-לוהינו!
----------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים: 9974425 02,
[email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
