ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- בחירות התשס"ו
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
מצווה לשכנע אנשים להצביע בעד מפלגות שפועלות למען יהדותה של המדינה, ולמען יישוב הארץ בכל מרחביה.
יש מי שנדמה להם כי רק במצוות שבין אדם למקום, כמו שבת כשרות ומזוזה, יש קדושה, אולם במצוות הקשורות לחיי המעשה אין כל כך קדושה. לכן הוצרכו גדולי ישראל לעודד את הציבור לשים לב למצוות שבין אדם לחברו, שלא לפגוע בזולת, ולעשות משפט וליתן צדקה, שאף כי מצוות אלה קשורות לחיי המעשה, קדושתן אינה פחותה מקדושת המצוות שבין אדם למקום.
כך גם ביחס לבחירות: נדמה לאנשים שהעיסוק בפוליטיקה נמוך, ואינו קשור לעבודת ה'. אולם האמת כי התורה מדריכה אותנו לתקן את העולם הזה, ולכן צריך לפעול כמידת האפשר כדי שהכוחות החיוביים יותר יצליחו בבחירות. ככל שיהיו בכנסת יותר נציגים שתומכים בחינוך יהודי, בשמירת השבת, ביישוב הארץ, בתיקון המשפט, כך נגשים יותר את מצוות התורה.
וזו מצווה עוברת, שאם לא נשתדל בה עתה, אח"כ יהיה מאוחר. ועל כן אפילו תורה נכון לבטל כדי לקיימה. קל וחומר שאדם שאינו עוסק בתורה, ראוי לו להתנדב למען הצלחה בבחירות.
אמנם נכון כי העיסוק הפוליטי מסובך, ומרבית האנשים הטובים, האיכותיים, מדירים לעת עתה את רגליהם ממנו. ואע"פ כן מצווה לפעול למען הטובים יותר.
אפשר לשכנע
מפתיע להיווכח עד כמה מרובים האנשים שנמצאים במבוכה. רבים מאוד היו שמחים ליישב את הארץ, לחזק את היישובים, לא להיכנע לאויבים, להגביר את החינוך היהודי במדינה, אבל התשקורת שוטפת את מוחם, והם סבורים שאין לכך סיכוי. לאחר משפטים ספורים, שנוטעים בהם מעט תקווה, הם מוכנים לשנות את דעתם, ומבטיחים להצביע בעד העם והארץ.
בתי ספר
הרבה מאוד לקחים צריך ללמוד מזה. החשוב שבהם - שצריך להתאמץ לקרב לחינוך יהודי את ילדי ישראל. הורים רבים מוכנים לכך. לו היו מציעים להם בית ספר שיחזק את אמונתם באמצעות לימוד התורה והכרת ייעודו של עם ישראל, ויחד עם זה יצטיין בלימודי החול ויפתח בפני ילדיהם אפשרות לעסוק בכל תחום, הם היו שולחים לשם את ילדיהם בשמחה.
כדי להגשים זאת מוכרחים לפתוח את שערי בתי הספר הדתיים, להוזיל את העלויות, לעודד את הטובים לעסוק בחינוך, ולהושיע את ישראל.
הכנות לפסח
שואלים ודורשים בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום (פסחים ו, א). שכידוע הלכות הפסח מרובות - הכשרת הבית, בדיקת חמץ וביעורו, אפיית המצה וליל הסדר, ועל כן צריך כל יהודי לקבוע לעצמו לימוד מסוים בהלכות הפסח בימים אלו (שו"ע ומ"ב תכט, א).
הלוואי ונזכה בימים אלה לבער את החמץ ולאפות מצות כשרות, ואותם שהרסו את היישובים בגוש קטיף וגירשו את תושביהם, ייפלו בביזיון, ולעומתם אלה שתומכים ביישוב הארץ יתעלו.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
