ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
השפת אמת זיע"א שואל, הלא בכתף הוא ענין של קבלת עול, ואיך שייך קבלת עול לשירה? ומתרץ, שהתוצאה מקבלת עול היא שירה. היינו, כי מי שמקבל עליו עול תורה מתמלא אחר כך בשמחה על ידי עבודת ה' יתברך ובא לידי שירה.
וזה הפך מהדעה הרווחת שקבלת עול גורמת למיעוט שמחה, וששמחה מגיעה מחוסר הטלת אחריות. אלא התורה מלמדת אותנו שאדרבה על ידי קבלת עול באים לידי שירה, כי מטרת תכלית האדם היא קבלת עול מלכות שמיים, ושלמות היהודי היא כשיש עליו עול של תורה ומצוות, ושלמות זו מביאה אותו לידי שירה ושמחה.
כל מה שהאדם מקבל עליו העול יותר, הרי הוא בא להרגיש יותר מתיקות בדרך התורה, כי להרגיש את העריבות שיש בתורה הוא דייקא על ידי הקבלת משא. רמז לכך 'עמלות' בגמטריה 'מתוק' כי את המתיקות והעריבות שיש בתורה ניתן להרגיש רק כשיש ריכוז וחידוד כל החושים לצלול לעומקה של תורה.
אנו יוצאים מחג מתן תורה, אשר קראנו בו את מגילת רות, ומסופר שערפה הפנתה עורף לנעמי ואילו רות התאמצה והלכה אחריה במסירות נפש, ומובא שכך אצל האדם שבוער אצלו הרצון למצוא את הנעימות בתורה עליו להתאמץ בלימוד התורה.
ואף בזמנים חשוכים שלא מרגיש את הנעימות בתורה הוא מוסר את נפשו ולא מפנה עורף לתורה אלא דבק בה כפי שרות אמרה לנעמי "אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין, עמך עמי, ואלוקיך אלוקי, באשר תמותי אמות".
כך האדם צריך למסור את נפשו שיהיה לו קשר לתורה כל יום ויום לפי יכולתו, הן רב הן מעט, ובוודאי יזכה לגלות את הנעימות שיש בתורה הקדושה.
מובא במדרש 'תנא דבי אליהו': "כל תלמיד חכם שיושב וקורא ושונה ועוסק בתורה, הקב"ה יושב כנגדו וקורא ושונה", ובדברים אלו יש חיזוק גדול מאוד לאדם שידע שיש ברשותו זכות עצומה כי הלימוד שלו היא תורת ה' ממש. וזוהי שמחת האדם מלימוד התורה, שמרגיש היקרות והחביבות של התורה עד שהתורה נבלעת באיבריו וניכרת השמחה על פניו.
ונעתיק את לשון הזהב המפורסם של האור החיים הקדוש זיע"א: "שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם".
ועוד כותב השפת אמת: "וזה לשון המדרש 'בזמן שהקול קול יעקב אין הידיים ידי עשו', והוא מאמר המשנה 'המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות'. ואמרו 'מעבירין', משמע, אפילו בהיותו שרוי בגלות נפשו שרחוקה מאביה שבשמיים, אף אל פי כן אין לך אדם שאין לו שעה, שמתעורר לו קצת גאולה בנפש, שיוכל לקבל עליו עול מלכות שמיים.
וכמו כן, מי שמקבל עליו עול מלכות תורה כראוי מסייע לו לגאול נפשו, הגם, מי שצריך לעבוד לפרנסתו, מכל מקום נתן לנו ה' יתברך מצות השבת, הוא יום מנוחה, וכמובא 'שבת יעשה כולו תורה'. וכל סוחר צריך להיות מקבל עול תורה ביום השבת, ובכוח זה מעבירין ממנו עול דרך ארץ בימי החול". עד כאן דבריו הקדושים.
בספר הלקח והלבוב מובא: "והנה בשבת מתקיים 'בכתף ישאו', כי נושאים העול תורה בשבת, והתוצאה מזה היא 'ישאו' לשון 'שירה', ומזה בא ענין השירה המיוחדת בשבת קודש.
ובפרט בעת סעודה שלישית 'רעוא דרעוין', שהוא נקודת השבת, לאחר יום של נשיאת עול, הרי באים אז לדרגה מיוחדת של שירה וזמרה, והוא זמן של התעוררות לשירה להקב"ה, על ידי השירה יש התרוממות הנפש, כי הפה הוא קולמוס הנשמה.
ושבת היא 'יומא דנשמתין', והנשמה גורמת לאדם להביע רגשי התעוררות וגעגועים בשירה לה', ושלמות השבת היא בסעודה שלישית בזמן שמחת הנפש".
דורשת הגמרא "מדוע נקרא שמה רות, אמר רבי יוחנן שזכתה ויצא ממנה דוד שריוה להקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות". ויהודי הרוצה להתקרב לבוראו ולגאול נפשו, ילך בדרכי נעים זמירות ישראל וירבה בשירות ותשבחות ברכות והודאות למלך קל חי וקיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
