ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
השפת אמת זיע"א שואל, הלא בכתף הוא ענין של קבלת עול, ואיך שייך קבלת עול לשירה? ומתרץ, שהתוצאה מקבלת עול היא שירה. היינו, כי מי שמקבל עליו עול תורה מתמלא אחר כך בשמחה על ידי עבודת ה' יתברך ובא לידי שירה.
וזה הפך מהדעה הרווחת שקבלת עול גורמת למיעוט שמחה, וששמחה מגיעה מחוסר הטלת אחריות. אלא התורה מלמדת אותנו שאדרבה על ידי קבלת עול באים לידי שירה, כי מטרת תכלית האדם היא קבלת עול מלכות שמיים, ושלמות היהודי היא כשיש עליו עול של תורה ומצוות, ושלמות זו מביאה אותו לידי שירה ושמחה.
כל מה שהאדם מקבל עליו העול יותר, הרי הוא בא להרגיש יותר מתיקות בדרך התורה, כי להרגיש את העריבות שיש בתורה הוא דייקא על ידי הקבלת משא. רמז לכך 'עמלות' בגמטריה 'מתוק' כי את המתיקות והעריבות שיש בתורה ניתן להרגיש רק כשיש ריכוז וחידוד כל החושים לצלול לעומקה של תורה.
אנו יוצאים מחג מתן תורה, אשר קראנו בו את מגילת רות, ומסופר שערפה הפנתה עורף לנעמי ואילו רות התאמצה והלכה אחריה במסירות נפש, ומובא שכך אצל האדם שבוער אצלו הרצון למצוא את הנעימות בתורה עליו להתאמץ בלימוד התורה.
ואף בזמנים חשוכים שלא מרגיש את הנעימות בתורה הוא מוסר את נפשו ולא מפנה עורף לתורה אלא דבק בה כפי שרות אמרה לנעמי "אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין, עמך עמי, ואלוקיך אלוקי, באשר תמותי אמות".
כך האדם צריך למסור את נפשו שיהיה לו קשר לתורה כל יום ויום לפי יכולתו, הן רב הן מעט, ובוודאי יזכה לגלות את הנעימות שיש בתורה הקדושה.
מובא במדרש 'תנא דבי אליהו': "כל תלמיד חכם שיושב וקורא ושונה ועוסק בתורה, הקב"ה יושב כנגדו וקורא ושונה", ובדברים אלו יש חיזוק גדול מאוד לאדם שידע שיש ברשותו זכות עצומה כי הלימוד שלו היא תורת ה' ממש. וזוהי שמחת האדם מלימוד התורה, שמרגיש היקרות והחביבות של התורה עד שהתורה נבלעת באיבריו וניכרת השמחה על פניו.
ונעתיק את לשון הזהב המפורסם של האור החיים הקדוש זיע"א: "שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם".
ועוד כותב השפת אמת: "וזה לשון המדרש 'בזמן שהקול קול יעקב אין הידיים ידי עשו', והוא מאמר המשנה 'המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות'. ואמרו 'מעבירין', משמע, אפילו בהיותו שרוי בגלות נפשו שרחוקה מאביה שבשמיים, אף אל פי כן אין לך אדם שאין לו שעה, שמתעורר לו קצת גאולה בנפש, שיוכל לקבל עליו עול מלכות שמיים.
וכמו כן, מי שמקבל עליו עול מלכות תורה כראוי מסייע לו לגאול נפשו, הגם, מי שצריך לעבוד לפרנסתו, מכל מקום נתן לנו ה' יתברך מצות השבת, הוא יום מנוחה, וכמובא 'שבת יעשה כולו תורה'. וכל סוחר צריך להיות מקבל עול תורה ביום השבת, ובכוח זה מעבירין ממנו עול דרך ארץ בימי החול". עד כאן דבריו הקדושים.
בספר הלקח והלבוב מובא: "והנה בשבת מתקיים 'בכתף ישאו', כי נושאים העול תורה בשבת, והתוצאה מזה היא 'ישאו' לשון 'שירה', ומזה בא ענין השירה המיוחדת בשבת קודש.
ובפרט בעת סעודה שלישית 'רעוא דרעוין', שהוא נקודת השבת, לאחר יום של נשיאת עול, הרי באים אז לדרגה מיוחדת של שירה וזמרה, והוא זמן של התעוררות לשירה להקב"ה, על ידי השירה יש התרוממות הנפש, כי הפה הוא קולמוס הנשמה.
ושבת היא 'יומא דנשמתין', והנשמה גורמת לאדם להביע רגשי התעוררות וגעגועים בשירה לה', ושלמות השבת היא בסעודה שלישית בזמן שמחת הנפש".
דורשת הגמרא "מדוע נקרא שמה רות, אמר רבי יוחנן שזכתה ויצא ממנה דוד שריוה להקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות". ויהודי הרוצה להתקרב לבוראו ולגאול נפשו, ילך בדרכי נעים זמירות ישראל וירבה בשירות ותשבחות ברכות והודאות למלך קל חי וקיים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











