ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
דוד ויונתן, שני בעלי החברה שצעדו כברת דרך ארוכה ביחד, היו כעת אויבים בלב ונפש. שבר מוחלט באימון. בשעת לילה מאוחרת, לאחר ויכוח לוהט בטונים גבוהים, נזרק דוד בחרפה מביתו של יונתן בטריקת דלת, כשיונתן צועק אחריו שלא ידרוך בפתח ביתו לעולם.
דוד, מצידו, סינן בשפתיים חשוקות מזעם, שזהו זה, הוא באמת מנתק כל קשר עם יונתן.
בלילה, התהפך יונתן על משכבו ולא יכול היה להירדם. הוא קלט, שהוא עשה את טעות חייו. ללא השותפות עם דוד, עסקיו הולכים לקרוס. הוא חייב לפייס את דוד במהירות.
אצל יונתן הכל הולך מהר. הוא החליט להיות בבחינת 'נוח לרצות'. מיד אחרי תפילת שחרית, הוא מיהר לקונדיטוריה הכי יוקרתית בעיר, לרכוש את העוגה המשובחת ביותר. התחנה הבאה הייתה בחנות הפרחים, שם רכש זר יוקרתי, ויאללה לעבודה.
הוא צעד לביתו של דוד, כשחיוך מתנצל על שפתותיו. דפק בדלת, כשמוחו רוקם נאום התנצלות נמלץ. הרי ברור שדוד יתפייס עימו, הוא הביא את מתנת ההתנצלות היפה ביותר.
אך כשהדלת נפתחה, דוד לא התרשם במיוחד מהמתנה. זעמו התלקח, והוא הטיח את העוגה בפרצופו של יונתן המופתע, בתוספת מטר צעקות.
יונתן נעלב. סך הכל רציתי לפייס אותו, למה הוא לא קיבל את מתנותי. אך לא הייתה לו ברירה, עסקיו בסכנה, והוא החליט ללכת ליועץ מקצועי.
כששמע המגשר את הסיפור, חייך. "אין מרצין לו לאדם בשעת כעסו", אמר, זה לא עובד ככה. אתה צודק שטוב לתת מתנות כחלק מתהליך פיוס, אך לפני שמתחילים תהליך כזה, צריך לבנות קודם מינימום של אמון ויחס טוב בסיסי. צריך קודם לשלוח שליחים, שיפייסו את דוד מעט, ורק אחר כך לבוא באופן ישיר עם מתנות ולפייס אותו. והאמת היא, במקרה שלך, התהליך צריך להיות ארוך יותר, עוד לפני ששולחים שליחים שיפייסו אותו באופן ישיר, צריך שהשליחים יביאו לו מתנות, יצרו אצלו יחסי אמון, ורק אחר כך ישוחחו איתו.
משל זה יבאר נקודה בפרשתנו. מצאנו בתורה מספר מצבים, שבהם על החוטא להביא גם קרבן חטאת וגם קרבן עולה. וככל לימדונו חז"ל (זבחים צ.), כל מקום שחטאת באה עם עולה, החטאת קודמת לעולה.
ומסבירים חז"ל (מובא רש"י ויקרא ה, ח), שיש בכך רעיון והנחיה חשובה, "למה הדבר דומה, לפרקליט שנכנס לרצות, ריצה פרקליט, נכנס דורון אחריו". כלומר, החטאת דומה לשליח שנשלח כדי לפייס ולרצות, ורק אחרי שמרצים את האדם ומפייסים אותו, מביאים את הקרבן העולה המשול למתנה.
אולם, בפרשתנו אנו למדים שיש מצב שבו התהליך ארוך יותר. אצלנו מופיע המקרה שבו עם ישראל כולו (או רובו) עבד בשוגג עבודה זרה, בעקבות הוראת טעות של בית דין. במצב כזה על עם ישראל להביא גם פר לעולה וגם שעיר עיזים לחטאת. והנה התורה משנה את הכתיב שלה (במדבר טו, כד) ובמקום לכתוב 'לחטאת' כמו בכל התורה, היא כותבת 'לחטת', חסר א'.
אומר רש"י בשם חז"ל, זה בא ללמד שכאן הדין שונה מכל התורה, וכאן מביאים את העולה לפני החטאת. ואולי אפשר לבאר בטעם העניין, שכאן 'הקרע' של החטא, חמור יותר. כאן כל העם חטא בעבודה זרה. כל העם, בהוראת בית הדין הגדול, פגע במצווה היסודית והשורשית ביותר, עד שמי שעובד עבודה זרה, נחשב כמי ששגג בכל המצוות כולן. כביכול, הקרע הוא מוחלט.
במצב כזה, כביכול, אי אפשר לשלוח שליחים לרצות ולפייס. צריך להקדים ולתת מתנות – קרבן עולה, ורק אחר כך לשלוח את קרבן החטאת, כשליח פיוס. רק בדרך ארוכה זו, אפשר למחות את החטא ולתקנו.
ויהי רצון, שנזכה לשוב לעבודת הקרבנות, לפייס את ה' באמת, לכפר על חטאותינו ולהיות תמיד עם ה' באהבה וחיבה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
