ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
אלו בהחלט דברים חריפים מאוד, אך האם הם באו מתוך שנאה לערבים? חלילה! הרב צבי יהודה עצמו הוא שלימדנו כי "צריך לדבר, להסביר, לשכנע ולפעול, כדי למעט את השנאה בין יהודים ובין ערבים, להרבות ידידות והתקרבות, לבטל כל קיפוח" (שיחות הרצי"ה, א"י 116). אז מה רע בממשלה שמתבססת על ערבים?
הוסיף הרצי"ה בשיעור מאותם ימים והסביר: "כבוד כלל ישראל הוא כבוד רבונו של עולם, רבונו של עולם המתגלה בעולם על ידי כלל ישראל, על ידי מדינת ישראל, על ידי קוממיות ישראל – קוממיותנו בארצנו". והוסיף: "ד' מלך גאות לבש. ומכאן מוטלת עלינו הליכה בדרכיו, להיות גאים בגאות ד', מתגאים בגאות גאולת ישראל, בגאות כלל ישראל, מתוך כך בגאות מדינת ישראל, כי מתוך כך יודעים מה היא באמת מדינת ישראל, איזה ענין אלוקי היא מדינת ישראל" (להלכות ציבור, נספחות א').
אומר לנו הרב צבי יהודה: אין פה שנאה כלפי ערבים, יש פה הכרה בערך האלוקי של עם ישראל ומדינת ישראל. הקב"ה מתגלה בעולם על ידי עם ישראל, ולא על ידי שום עם אחר. אין זו גזענות, משום שכל מי שרוצה להצטרף למשימה האלוקית הישראלית מוזמן להתגייר ולהצטרף לשליחות. מדינת ישראל היא המרכבה הישראלית להתגלות אור ה' בעולם. ערכם האלוקי הייחודי של עמנו ומדינתנו מחייב שמדינת ישראל תונהג בדווקא על ידי ממשלה שכולה ישראלית. כשם שערבי לא ייגש חזן בבית הכנסת, לא ישרת בבית המקדש ואף לא יצורף למניין כל עוד לא התגייר, כך גם לא ייתכן שערבי יעמיד ממשלה על ישראל.
מי שמשתלט על אחיו על ידי ערבים, מי שמקים בפועל ממשלת מיעוט שעומדת על ערבים ובלעדיהם לא הייתה קמה - פוגע בערכה האלוקי של מדינת ישראל, מזלזל בערכו ובכבודו של עם ישראל ופוגע בכבוד שמיים. הוא בעצם מכריז קבל עם ועולם שעם ישראל הוא עם ככל העמים, ואין שום ערך אלוקי מיוחד לעם ישראל ומדינתו. חילול השם שאין כמוהו, ולא היה כמוהו מאז קום המדינה.
ריבונות וגילוי שכינה
יש מי שיתהה, מדוע מייחס הרב צבי יהודה קדושה אלוקית למדינה ולממשלה? הרי לא מדובר בהעמדת ראש ישיבה ערבי. בסך הכול ממשלה.
פסק השולחן ערוך באורח חיים סימן תקס"א: "הרואה ערי יהודה בחורבנן, אומר: ערי קודשך היו מדבר, וקורע". איך מחליטים אם ערי יהודה בחורבנן או לא? פסק המשנה ברורה שם: "אפילו יושבין בהן ישראל, כיוון שהישמעאלים מושלים עליהם, מקרי בחורבנן". מקור הפסק מובא בשער הציון – "בית יוסף וב"ח ושאר אחרונים". הווה אומר, הנקודה העיקרית הקובעת אם ארץ ישראל בחורבנה או בתקומתה היא הריבונות. מי מושל, זה העיקר. אפילו ההתיישבות מקבלת את ערכה מהריבונות.
כתב ר' חיים ויטאל משם האר"י הקדוש, שארץ ישראל היא השכינה הקדושה, בחינת רחל אמנו (אוצרות חיים שער הארות זו"ן פ"ג). אמירה זו ניכרת בכל דיני תורתנו הקדושה. אין נבואה אלא בארץ ישראל, אין סמיכת דיינים אלא בארץ ישראל, אין קידוש החודש אלא בארץ ישראל ועוד הלכות רבות.
תקומת הריבונות הישראלית על ארץ ישראל היא תקומת השכינה הקדושה. שלטון ישראל בארץ הוא גילוי אלוקי של שיבת השכינה לציון. מי שהכניס אדם שאינו מישראל לתוך עצם השלטון הישראלי הכניסו לקודש הקודשים בין שני בדי ארון הברית אם לא למעלה מכך. זהו עומק דברי הרב צבי יהודה על כך שצריך לדעת "מה היא באמת מדינת ישראל, איזה עניין אלוקי היא מדינת ישראל".
מעיין החיים של ישראל
אנו מדברים על תקומת השכינה, ועל העובדה שהיא שורה באדמת ארץ ישראל, אבל איננו יודעים - מה היא אותה שכינה?
כתב רבי חיים בן עטר, אור החיים הקדוש, שביום שישי השבוע חל יום פטירתו: "השכינה היא כללות ישראל" (דברים כב). הרב קוק באורות ישראל תיאר זאת באופן דומה: "אור השכינה הוא כנסת ישראל". הווה אומר, המעיין הנשמתי השמימי, שממנו באים החיים הישראליים, שממנו באות נשמותינו, הוא השכינה הקדושה.
ישאל השואל, הרי אמרת שהשכינה שורה באדמת ארץ ישראל, ועכשיו אתה אומר שהשכינה שוכנת בתוך עצם נשמות ישראל, הכיצד?
על כך ענה הרב קוק באורות ארץ ישראל: "ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית קשורה בקשר חיים עם האומה". האור שבאדמת ארץ ישראל הוא אור החיים האלוקי שבתוך עצם מהות נשמותינו. זה אותו אור בדיוק. אנחנו וארץ ישראל, עצמות אחת ממש.
יתרה מכך, ארץ ישראל נקראת "ארצות החיים", ויחזקאל הנביא בחזון העצמות היבשות מתנבא על יציאת ישראל מהגלות במילים "כה אמר ה' הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל". חוץ לארץ בשביל יהודים הוא בית קברות. רק בארץ ישראל הנשמה הישראלית חיה ומאירה באור השכינה.
זרימת החיים הנשמתית הישראלית זורמת לתוכנו בארץ ישראל כשאנו מושלים בה. היציאה לגלות סתמה את הגילוי הנשמתי הישראלי. נפסקה הנבואה וסמיכת דיינים, בית המקדש ועבודת יום הכפורים וכל גילויי השכינה. עם שובנו לריבונות על ארץ ישראל התחילו הנשמות להיפתח. אוויר הארץ מגדל צעירים מלאי אורות חיים, מקובלים בעלי השגה רוחנית, תורה רעננה שמחברת שמיים וארץ במתיקות נפלאה. האורות הולכים ומתפתחים, הולכים וגדלים.
התקדים של העמדת ממשלה ריבונית על ידי חברי כנסת שאינם יהודים פוגע בריבונות הישראלית, וממילא פוגע בהשראת השכינה, בהתגלות אורנו העצמי. כעין יציאה לגלות. ההשלכות עלולות להיות בלתי נעימות.
באין ריבונות יהודית
חוסר משילות ישראלית פוגע פגיעה חמורה בכבוד ישראל ובערכם האלוקי, ועלול לפגוע גם בעצם זרימת החיים הנשמתית הישראלית. בהתגלות אור ה' בתוכנו. במצבנו הרוחני.
כך מיד לאחר חטא המרגלים והפגיעה בארץ ישראל מתארת התורה בפרשת שלח נפילות רוחניות שהצריכו חיזוקים במצוות מחודשות. פתאום מגלים חילול שבת של מקושש העצים. צריכים חיזוק של מצוות ציצית כדי להגן על קדושת המשפחה. אומנם אינני נביא, אך קשה שלא להרהר בעובדה כי מאז הגירוש מגוש קטיף ומסירת הריבונות לידי חמאס אנו חווים נפילות רוחניות ציבוריות לא קלות בתחומים אלו.
מאז החלו הדיבורים על ממשלת מיעוט מכוחם של הערבים החלה האדמה לבעור תחתנו. החוצפה הערבית הגיעה למקומות בלתי נתפסים. פעולות לינץ' לאינספור, רקטות על ירושלים ביום חגה, ביזוי שוטרי ישראל, איום על בתי המשפט והממשלה שלא יעזו להוציא לפועל פסק דין של בעלות יהודית על בתים בשכונת שמעון הצדיק. הרשימה לא נגמרת. בעיטה בריבונות הישראלית מכל הכיוונים.
באהבה ובנחישות רבה, בדרכים חוקיות ודמוקרטיות, מוכרחים להפיל את הממשלה המסוכנת הזאת בהקדם האפשרי.
הכותב הוא יו"ר 'רוח ירושלמית' להפצת תורת הרב קוק
***
מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת: [email protected]
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
