ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
ברומאים לא הייתה קרב אבוד מראש שהביא אסון לאומי על עם ישראל?
הקטע הבא יכול להוות שאלה בפסיכומטרי, או סקר באינטרנט. לטעמי, אין הבדל עקרוני: אי שם ברואנדה, חי לו שבט שרולו. כמו כולם, הוא נשלט על ידי הקולוניאליזם הבריטי. יום אחד עלה שם לשלטון ראש שבט כריזמטי בשם כוכובו. קוסם השבט הנערץ עוקובו התנבא כי כוכובו ישחרר את השבט מעול הבריטים. מרד פרץ. הבריטים שלחו שתי ספינות תותחים. רוב השבט נכחד. מאז שבט שרולו מציין ביום המתאים את זכרם של כוכובו ועוקובו על ידי: (סמן את התשובה הנכונה לדעתך)
א. אלות ונאצות.
ב. שבועת אמונים לכתר הבריטי.
ג. יום עיון בנושא 'קדושת החיים והחובה לשמור עליהם בכל מחיר'.
ד. עיון במשנת הגיבורים הלאומיים, מדורות ומשחקים בחץ וקשת.
אני מתנצל בפני רבי עקיבא ובר כוכבא, שהקורא חד העין כבר השכיל לזהותם, אך אין כמשל כדי להעלות שאלה. ישנם רבים שיש להם תשובה מתבקשת כבר בנמשל. הקטע הבא
התפרסם כמכתב לעיתון 'ירושלים' ( י"ד באייר תשנ"ט).
"בשבוע הבא יחגגו ילדי ישראל את ל"ג בעומר וישמעו מפי הגננות והמורים על גבורתו הנשגבה של בר כוכבא. יש להניח שלא ישמעו על חוסר האחריות שבמרידה נגד הכוח העולמי, רומא, על היציאה לקרבות בניגוד לדעתם של רוב הרבנים, מנהיגי התקופה, ועל התוצאות הנוראות של הרפתקאותיו של משיח השקר. המרד שדוכא סופית בשנת 135 לספירה הביא לנהרות של דם "עד שהיה הסוס שוקע בדם עד חוטמו", וליציאה לגלות. כל עם זקוק למיתוסים ולדמויות גיבורים. חבל שילדינו מתחנכים על דמות כה טרגית ומזיקה. כמו כן, חבל שקובעי מדיניותנו אינם לומדים מהניסיון ואינם מבינים
שעם קטן חייב להתחשב בעולם כולו".
שעם קטן חייב להתחשב בעולם כולו".
נראה שיש להודות על שיוך 'רוב הרבנים' למחנה השפוי, אולם יש לפקפק באמיתות ההסטורית של תיאור זה. הרמב"ם למשל סבור אחרת:
"רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה.. ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך
המשיח" (הלכות מלכים פרק יא הלכה ג).
המשיח" (הלכות מלכים פרק יא הלכה ג).
אולי הסתמך הכותב הנכבד על השגת הראב"ד במקום להשקפת המכתב שותפים שונים. אדם שרואה עצמו כשייך לציבור החרדי, כתב ספר ששמו, כראוי, אומר הכול על התוכן: 'משיחי שקר – מבר כוכבא ועד הרצל...
פלא בעיני, כיצד אדם החי מתורה שבל פה שכולה 'אליבא דרבי עקיבא', יכול לסבור שרבי עקיבא טעה טעות גסה, שעלתה בחיי שלושה מיליון יהודים. נדייק בדברי הרמב"ם:
"ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו, אין הדבר כך, שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות, כיון שנהרג נודע להם שאינו" (הלכות מלכים פרק יא הלכה ג)
כלומר: הרמב"ם מוכיח שאותות ומופתים אינם הסימן הנדרש למשיח, שהרי רבי עקיבא לא תבע אותם מבר כוכבא . אולם רבי עקיבא טעה וכיצד ניתן להביא ממנו ראיה?! לא! רבי עקיבא לא טעה. לו היה טועה היה לו לרמב"ם לומר שבר כוכבא מת – כיוון שלא היה משיח! אם בר כוכבא מת בעוונות – סימן הוא שלולא העוונות היה מצליח. על מנת לסלק כל ספק מבהיר הרמב"ם שאם ישוב מצב דומה – שוב נעמוד לצידו של המנהיג:
"ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח" (הלכות מלכים פרק יא הלכה ד).
רבי עקיבא אינו יכול להיפגע ממכתב בעיתון. "יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם" (ישעיהו פרק מ פסוק ח). הסכנה היא בהשקפת העולם ובנגזר ממנה. סכנה זו אורבת לנו. ניתן לקרותה: 'פרגמטיזם', באחד ממשחקי הליגה של מכבי תל אביב, לפני שנים רבות, הכרוז הודיע על העדרו של שחקן חיזוק אמריקאי, ואיחל לו 'החלמה מהירה מהשפעת'. יודעי דבר רבים חייכו לשמע תיאור התאוששות מלקיחת סמים כשפעת. חמור מאוד, אך לא נורא. משחק ליגה בסך הכול. העיקר שבגביע אירופה הוא יעלה למגרש ו...ינצח . אם יביא גביע לא משנה דבר אחר. ההצלחה מכפרת על דברים רבים.
'לא נמצה חקירה נגד ראש ממשלה, כי הוא מוביל לכיוון הנכון מבחינתנו...' הגדרה זו נכונה היא מכל צדי הקשת הפוליטית, הן ל'אתרוג' מבצע ההתנתקות, והן לאריק 'מלך ישראל' העושה כרצונו בלבנון. הוא בדרכי, אז מותר לו. חשוב יותר: הוא פופולארי. רייטינג הוא הקריטריון המרכזי, אם לא היחידי , לשידור תוכניות, פירסום כתבות ותמונות. זה מצליח. זה מביא כסף. גם אם זה המכנה המשותף הנמוך והגס ביותר. לא רחוק היום שיתגלה כי 'כדאי' להפריט את צה"ל, ואולי להפוך למדינה של ארצות הברית.
חודש אייר הוא הזדמנות להתמודד עם גישה זו. אין היא חדשה. כבר הרמב"ן מגדיר סוג של פשע עבודה זרה כך:
"היו מהם עובדים לאנשים, כי בראותם לאחד מבני האדם ממשלה גדולה ומזלו עולה מאד כנבוכדנצר, היו אנשי ארצו חושבים כי בקבלם עליהם עבודתו וכוונתם אליו יעלה מזלם עם מזלו, והוא ג"כ יחשוב כי בהדבק מחשבתם בו תוסיף לו הצלחה בכוח נפשותיהם המכוונות אליו. וזה היה דעת פרעה כדברי רבותינו (שמו"ר ט ז), ודעת סנחריב שאמר הכתוב במחשבתו אעלה על במתי עב אדמה לעליון (ישעיה יד יד), וחירם וחביריו שעשו עצמם אלוהות, כי היו רשעים לא שוטים גמורים (שמות פרק כ פסוק ב).
בהקצנה, דומני שזו הייתה גישת קציניו של היטלר, שמחו בשפה רפה עת החל לכבוש לו ארצות באירופה, ולשלח יהודים למחנות. בסופו של דבר התאחדו מספיק גנרלים כדי לנסות ברצינות לפוצץ את היטלר. היה זה לאחר הפלישה של בנות הברית לנורמנדיה, שלוותה במכת נגד אדירה של הצבא הרוסי. הפשע היחידי- הוא לא להצליח. כמעט מיותר להוכיח ממקורות יהודים שהגישה היהודית היא אחרת לחלוטין. כל קיומו של העם הזה זועק את דבר ה' הטוב, גם בניגוד לכל הסיכויים. אברהם יצא עם האמת שלו, למרות שכל העולם היה 'בעבר השני' נצטט אם כן סופר חכם מאומות העולם:
"אני מאמין שיש סיפור אחד בלבד בעולם .. אני סבור שזה הסיפור היחיד שבידינו, והוא מתחולל בכל שלבי הרגש והמישכל. חסד ורשע היו השתי והערב של ראשית תודעתנו, והם יהיו האריג של אחרית קיומנו.. אין סיפור אלא זה. ואחר שהאדם מסיר את האבק והשבבים מפרשת חייו , אין בפניו אלא שאלות ברורות ונוקשות אלה : ההיו חייו חיים של טוב או של רע? העשה מעשים טובים - או רעים? " (ג'והן סטיינבק , קדמת עדן , הוצאת עידית , תרגום שלמה היימן עמוד 463).
כמובן, אין על אדם להטיח ראשו בקיר. גם הרמב"ן , שכתב על מצוות יישוב הארץ, לא ניסה לכבוש את הארץ בראש מניין יהודים. כידוע בר כוכבא הנחיל אבידות כאלו לרומאים, עד שהקיסר, במכתבו לסינט , נמנע מלהתנסח כמקובל 'שלום לצבאי'. אפשר היה גם אפשר, בוודאי אם רבי עקיבא אמר כך. לא פחות משאפשר היה לחזקיהו להביס את סנחריב. טוב אף מוצלח היה להכריז על הקמת המדינה, החלטה שהעביר בן גוריון ברוב דחוק של קול אחד. השאלה המכרעת היא מה עומד לנגד עינינו: הצלחה או טוב. קריירה ועושר, או דבר ה'. הרומאים, בזעמם על מרד בר כוכבא בקשו להוקיעו כפשוטו. ניסיון זה היה להם לרועץ:
"הטוב והמטיב ביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתר. דאמר רב מתנא: אותו היום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב, הטוב - שלא הסריחו, והמטיב - שניתנו לקבורה" (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מח עמוד ב).
קיוו הרומאים שתירקבנה גופותיהם של המורדים – ונכזבה תקוותם. קודרים ומאיימים
ניצבו שלימות גופותיהם של לוחמי בר כוכבא. החיילים הרומאים המנצחים כביכול, נדהמו להכיר את התרבות היהודית , והתגיירו בהמוניהם (עבודה זרה יא.) עד כדי כך שהיסטוריון רומאי כותב בחמתו: 'מעולם לא קרה עוד, שהמנוצחים ניצחו'. כי האמת מורה דרכה. כי הטוב תמיד מנצח בסוף, בהיותו מאת האלוהים. "ודבר ה' אשר בפי רבי עקיבא לא ישוב ריקם" (הרב קוק) , ועוד יקום לנו משיח צדק אשר ישליט רק טוב. וייבנה מקדש.
תודה לרב יעקב לבנון שמשיעורו שנחקק בליבי לפני שנים רבות, עיקרי הדברים
המוצעים בזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
