ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
אומר רבי נחמן מברסלב זי"ע בספרו ליקוטי מוהר"ן (חלק ראשון סימן לא): "כִּי כָּל דָּבָר יֵשׁ לוֹ אוֹתִיּוֹת, אַךְ שֶׁהָאוֹתִיּוֹת בְּעַצְמָן הֵם כְּגֹלֶם, וְאֵין לָהֶם שׁוּם צִיּוּר בְּלִי נְקֻדּוֹת. וּלְפִי הַכִּסּוּפִין וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁל הָאָדָם, כָּךְ נִצְטַיְּרִין הָאוֹתִיּוֹת עַל יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ שֶׁמְּקַבְּלִין עַל יְדֵי הַכִּסּוּפִין. הַיְנוּ אִם הוּא נִכְסָף לְדָבָר טוֹב, נַעֲשֶׂה מֵהַכִּסּוּפִין נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה. וְנַעֲשִׂים נְקֻדּוֹת, בְּחִינַת "נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף". וַאֲזַי נִצְטַיְּרוּ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהָיוּ כְּגֹלֶם, וְנַעֲשִׂים כְּלִי לְקַבֵּל טוֹב. וְכֵן לְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם".
משמעות 'נקודות הכסף' היא שאין הבנה חד-משמעית למילה בלי ניקוד, כי כל אחד יכול לקרוא את המילה כפי שנראה לו. הניקוד קובע את קריאת המילה לפי רצון המנקד.
כך גם לגבי התורה. חז"ל לומדים מהמילה "ושמתם" (בבלי קידושין ל ע"ב), שבתורה יש כוח לתת לאדם סם חיים או סם המוות.
התורה היא 'אור פשוט', כלומר היא 'ניטרלית' - אין בה טוב או רע חלילה, כמובא באיכה (ג, לח) "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב". הקב"ה הנחיל לנו את התורה כפי שהיא, והאדם מחליט איך 'לנקד' את התורה, לטוב או למוטב, באמצעות הגישה שלו ללימוד התורה, וליתר דיוק, הרצון שלו לתורה.
אם תיגש ללימוד התורה מתוך רצון להתייהר, להתגאות ולחפש כבוד, התורה תיעשה לך סם מוות ותוריד אותך לשאול תחתית. אך אם לימוד התורה ינבע מתוך רצון להתחבר לרצונו יתברך שגנוז בתורה, ושהמאור שבה יחזירך למוטב, זה סם חיים!
בלימוד זה, אתה מתחבר לאילן החיים - "עץ חיים היא למחזיקים בה". באופן זה, התורה מרוממת אותך, מגדלת אותך ומאירה בך יותר ויותר את אור התשובה והרצון. אתה בוחר איך ללמוד את התורה וכיצד היא תפעל עליך!
אכן, מה שמבדיל את האדם מן המלאך זו הבחירה. המלאך נברא באופן שיקיים את שליחותו בלי רצון או יכולת לבחור בכן או לא. לעומתו, האדם שתפארתו ויחודו על שאר הברואים בעולם מתבטאים בכך שיש לו בחירה, יש בו את תכונת הרצון, הוא בוחר מה לרצות ומתוך כך באיזה אורח חיים לחיות.
לאור דברים אלו, ניתן לבאר לשון רבנו הקדוש (שיחות הר"ן סימן נ"א):
"ולעבוד ה', איני יודע מי הוא שיוכל לומר שיעבוד את ה' לפי גדולת הבורא יתברך. מי שיודע מעט מגדולתו יתברך, איני יודע איך יכול לומר שיעבוד אותו יתברך. ושום מלאך ושרף אינו יכול להתפאר על זאת שיוכל לעבוד אותו יתברך, רק העיקר הוא הרצון, להיות רצונו חזק ותקיף תמיד להתקרב אליו יתברך. ואף על פי שהכול חפצים ורוצים לעובדו, אף על פי כן אין כל הרצונות שווין. ויש חילוקים רבים ברצון. אפילו באדם אחד בעצמו בכל עת ובכל רגע יש חילוקים גדולים בין הרצונות. והכלל, שעיקר הוא הרצון והכסופין שיהיה כוסף תמיד אליו יתברך, ובתוך כך מתפללין ולומדין ועושין מצוות".
אם תלמד, תתפלל ותקיים מצוות בלי לב לה', בלי השתוקקות וכיסופים, הרי אתה בדיוק כמו המלאך- מכוֹנה. ואז מה הועלת? במה קידמת את מפעל יוצר כל? הלא ה' ברא אותך עם לב, רצון וכוח בחירה, כדי שתבחר מרצונך לעשות את רצונו בבחינת "ומלכותו ברצון קבלו עליהם".
במילים אחרות, הקב"ה שואל את האדם 'איכה', איפה אתה? איפה הרצון שלך? הקב"ה מזכיר ומזהיר לאדם שלא יהיה בבחינת (ישעיהו כט, יג) "בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי".
הקב"ה לא רק שואל את האדם היכן רצונו, אלא גם מצפה ממנו לבקש ולדרוש את קרבתו יתברך. וכך כותב המדרש על הנאמר בפרשתנו "מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי":
"'ולא נתן ה' לכם לב לדעת', מהו 'ולא נתן ה' לכם לב לדעת'? אמר רבי יצחק בשעה שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו (שמות כד) 'כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע', אמר הקב"ה (דברים ה) 'מי יתן והיה לבבם זה להם', שמעו ישראל ושתקו.
אמר רבי יהודה בן לוי למה הדבר דומה? לחַבָּר אחד קשה (מאלף נחשים שיודע לאלף אפילו נחש קשה), שראה עכנא (נחש, נקבה) אחת קשה, אמר מי יוכל לחַבֵּר (לאלף) את זו? אמרו לו (השומעים) ולא את החַבָּר? הכול ממך!
כך, כיון שאמר הקב"ה 'מי יתן והיה לבבם זה להם', היה להן לומר ריבונו של עולם! אתה תן! לפיכך אמר משה 'ולא נתן ה' לכם לב לדעת'".
מבואר במדרש שבזמן שהקב"ה אמר "מי יתן והיה לבבם זה להם", עם ישראל שתקו, במקום לעורר את הרצון מצדם ולבקש מהקב"ה שיקרב אותם לעבודתו יתברך. נמצאנו למדים, שהקב"ה רמז לנו וציפה שנתעורר ונגלה לו יתברך את רצוננו הפנימי לעשות את רצונו יתברך, ושנבקש ממנו לזכות ליראת שמים.
נמצא, שהרצון הוא היסוד והבסיס לכל הקשר שלנו עם ה' יתברך, ולכן שייך לכל אחד ואחד מעם ישראל, כי הוא עיקר חיינו.
לא לחינם התבטא רבנו ואמר "אצלי העיקר הוא הרצון". כי הרצון הוא לא רק אמצעי לעבודת ה', אלא הוא המטרה עצמה. לשם כך באנו לזה העולם, לרצות את ה' יתברך - "רצוננו לראות את מלכנו", וכמאמר נעים זמירות ישראל "לעשות רצונך אלקי חפצתי".
נסיים בדברי ה'שפת אמת' זי"ע (בראשית תרל"ו) המביא את דברי חז"ל במדרש על הפסוק "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם". חז"ל מדייקים שהמילה 'ויכולו' היא מלשון כיליון עיניים וציפייה, כנזכר בפסוק "נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות בית ה'".
שואל ה'שפת אמת', על פי דברי חז"ל, מדוע אומרים 'ויכולו' בכניסת שבת לאחר גמר ששת ימי המעשה? מן הראוי היה לומר זאת ביום ראשון בתחילת הבריאה, עת נבט הרצון לברוא את העולם, ולא לאחר שכבר נשלמה הבריאה ביום השישי!
מיישב ה'שפת אמת' בחידוש נפלא; השלמת הבריאה כולה תלויה ברצון! בלי הרצון אין ערך לכל הבריאה, אין חשיבות לכל ששת ימי המעשה. הרצון הוא תוכן ההוויה ושלמות כוונת הבריאה!
במילים אחרות, הבריאה כולה היא הכלי, והאור הממלא את הכלי הוא הרצון, ה"משעבדים את ליבם לאביהם שבשמים".
כשאני מייחל וכוסף לה', אני משלים את תכנית הבריאה.
יהודי הוא נזר הבריאה שלשמו ברא ה' יתברך את כל העולמות, מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין, ובמה מתגלה ייחודו? ברצון! שלא הולך אחר היצרים הנמוכים שפוגש במשך השבוע, אלא מקשר את עצמו לנקודה הפנימית, לחיוּת אלוקות שבעולם המעשה שהיא הארת הרצון שמתגלה בכניסת השבת.
שנזכה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
