ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
ולפי זה אנו למדים על חודש אלול שחל לפני ראש השנה שהוא בחינת 'אנכי נותן'- שימי אלול הם מתנה גדולה לעם ישראל מאת הבורא, 'לפניכם'- לפני בא יום הדין שהוא ראש השנה.
על דברים אלו מרחיב בעל 'הלקח והלבוב': "'ברכה וקללה' בא לרמז שהאדם צריך לדעת כי ימי אלול הם ימים נוראים וימי רצון, וזמן המסוגל מאוד שיכול האדם לזכות בו לברכה.
אולם מנגד, כאשר בא עת רצון והאדם אינו עושה בו פעולות לנצל זמן זה, אז יכול חס ושלום לעורר על עצמו תביעה גדולה על ימים גדולים שאבדו מבלי משים לב, ואז יכול לגרום לעצמו את ההיפך של הברכה.
וממשיך הפסוק לומר אצל הברכה לשון "אשר תשמעו', ואילו אצל הקללה נאמר בלשון 'ואם לא תשמעו'.
והסיבה היא- כי ימי אלול הם ימים גבוהים מאוד, ימים של רצון והתעוררות שבהם עלה משה רבנו להר ארבעים יום וארבעים לילה להוריד את הלוחות (טור, או'ח סימן תקפא).
ועל ימים אלו נאמר 'אשר תשמעון' שנשאר בימים אלו כוח לפעול התפעלות באדם אף אם אינו מעורר את עצמו, אלא רק מספיק שאינו מעכב לעצמו את השמיעה.
וזהו מעלת ימים אלו שיש יכולת ביד האדם להתחזק ולזכות להשתוקקות הלב מבלי לעשות לכך פעולה מיוחדת, אך זה בתנאי שהאדם אינו עושה פעולות להפריע ולאטום את אוזניו מלשמוע את קריאת וזעקת הנשמה. כי אם כן, אז בא האדם ל'ואם לא תשמעו וכו'' חס ושלום".
עוד מביא ה'מאור ושמש' בשם האריז"ל שבחודש אלול יש לכוון את הפסוק (ישעיה מג, טז) "הנותן בים דרך", ופירש- 'בים' הכוונה לחמישים שערי בינה. שכל החמישים שערי תשובה נקראו 'דרכים', שעל ידי תשובה בלב שלם יכול האדם למצוא את הנתיב השייך לו ללכת בדרך ה' באמת.
כתוב במשלי (ל,יט) "דרך אניה בלב ים" ופירש 'המצודת דוד': "הדרך שהלכה בו הספינה בתוך חוזק עומק הים אין לדעת אותו, כי מיד כשתלך ממקום מהלכה ישובו המים לאיתנו ולא יוכר". היינו, שאין מניח שום רושם בתוך המים ולא ניכר מקום ההליכה כלל.
ולפי זה יש לומר "הנותן בים דרך" שהוא כנגד חודש אלול המורה על כוח התשובה שיכולים לשוב בתשובה גמורה באופן שהחטאים לא יהיו ניכרים כלל.
רמז לכך כותב 'הלקח והלבוב': "ראה אנכי נתן בגימטריה הנותן בים דרך", ועלינו לראות לנצל ימים מסוגלים אלו לעשות בהם חפץ והכנה לקראת היום הגדול שהוא יום הדין.
ואף אם רואה האדם שליבו סתום והגשמיות מרובה, תפקידו להילחם ברגשות אלו ולהתאמץ נגד היצר הרע. לעשות חשבון נפש שבאים ימים גדולים כימי אלול, וכך להרגיש שייכות אליהם. להחשיב את המתנה הנפלאה שאנו זוכים מאת ה' יתברך באהבתו אלינו ולשמוח בה, כדי לשוב ולהתקרב אליו באמת ובתמים.
ואלו דברי השפת אמת זיע"א (לאלול): "אין מן היושר לישן בשינות ותרדמות העולם הזה". וכוונתו- כאשר נותנים לאדם מתנה חשובה כמו ימים אלו, אז אין מן היושר ועלבון גדול הוא מאוד כאשר האיש הישראלי שקוע בתרדמת החיים ואינו רוצה לקבל את המתנה ולהשתמש עמה.
על מעלת וחשיבות ימים אלו כותב בעל ספר 'פנים יפות' הרב הקדוש רבי פנחס הורוביץ זיע"א: "נאמר במשנה (כתובות ה, ב) 'נותנין לבתולה שנים עשר חודש', חודש אלול שמזלו בתולה, מכפר על כל שנים עשר חודשים שבכל השנה.
וכשם שבתולה צריכה י"ב חודש קודם נישואין כדי להכין עצמה בתכשיטין, כן הוא עבודת אלול.
האדם צריך להכין ולתקן את התכשיטין להשכינה הקדושה, והתכשיט היקר ביותר הוא לשוב בתשובה ולהוציא יקר מזולל.
וממשיך בדבריו הנפלאים: על הפסוק "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" דורשים חז"ל (ראש השנה יח.) "דרשו ה' בהמצאו אלו עשרת ימי תשובה".
"קראוהו בהיותו קרוב" שלא ימתין האדם עד ראש השנה, אלא 'בהיותו קרוב' שמיד בחודש אלול שאלו ימי רצון ושערי רחמים פתוחים, ויש באפשרות האדם להיות 'קרוב' להתקרב אליו יתברך יותר מכל השנה, אז יקרא לאלוקיו ויושיעו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














