ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
בספר "לקוטי תורה" לאדמו"ר הזקן מלאדי דבר נפלאות על גודל מעלת חודש אלול שמאירות בו י"ג מידות הרחמים. עד שהקשה מדוע ימים אלו אינם יו"ט כיום הכיפורים? ותירץ שימים של חודש אלול הם בבחינת "המלך בשדה", שאז אפשר לפגוש אותו בכל מקום, ובבגדי חול שעובדים בהם בשדה. והנמשל לחודש אלול שהשכינה שורה בו, והוא ימי חול. נראה להסביר את המשל של "המלך בשדה" בהקשר לחודש אלול תקופת השנה, וע"פ מדרש שהביאו הטור סי' תקפ"א:
"משל למדינה שחייבת מס למלך ולא נתנו לו בא אליה בחיל לגבותו כשנתקרב אליה בעשרה פרסאות יצאו גדולי המדינה לקראתו ואמרו לו אין לנו מה ליתן לך הניח להם שליש כיון שנתקרב יותר יצאו בינוני העיר לקראתו הניח להם שליש השני כשנתקרב יותר יצאו כל בני העיר לקראתו והניח להם הכל כך המלך זה הקב"ה בני המדינה אלו ישראל שמסגלים עונות כל השנה ער"ה הגדולים מתענין ומוותר להם שליש עונותיהם בי' ימים בינונים מתענין ומוותר להם ב' שלישים בי"ה הכל מתענין ומוותר להם הכל במוצאי י"ה עוסקים במצות סוכה ולולב ואין עושין עונות לכך קורא י"ט ראשון ראשון לחשבון עונות".
לפי המשל במדרש ג"כ מופיע המלך בשדה מחוץ לעירו. אבל נוסף שם, שהמלך נמצא במסע הליכה לכוון העיר כדי להחזיר את המלוכה לתקנה. וצריך להבין מדוע המלך מעיקרא לא נמצא בעיר ממלכתו? אלא ההסבר לכך שנחרב בית המקדש, ושכינה יצאה לגלות, והזמן לכך היה בתשעה באב. ומיד אחרי זה מתחילים ז' דנחמתא שבהם המלך שב ומתנחם עם בניו, ושואף לחזור לעירו.
לפי זה מאירים דברי המדרש, שבחודש אלול המלך בשדה, בכוון אל היכלו, מתוך צפייה שהעם יבוא לקראתו וימחל להם על עוונותיהם ויחדש את מלכותו עליהם לטובה. ואם כן מובן מה שהוסיף בעל "לקוטי תורה", שגדלות הימים של חודש אלול הוא בכך ש"המלך בשדה" בתנועה של התפייסות, וצפיה לאנשים שיבואו לקראתו, ולכן מרוממים הימים אף מזמן שהמלך בהיכלו צפון ומוסתר מעין כל, וקשה לנו להתקרב אליו. הדבר נוסף למשל הזה של "מלך בשדה" הוא מתוך השוואה של ר"ה תקופת השנה, לעומת א' בניסן.
ניסן ידוע כחודש שנעשו בו נסים של יציאת מצרים, ומכן שמו"ניסן" . בו יצא ישראל ביד רמה מארץ מצרים, והוא חודש המיוחס לעם ישראל. "ראש חדשים"- בסימן של חידוש והתחדשות כמולד הלבנה. לעומת זאת תשרי הוא תחילת השנה שנתחמה השונה וחוזרת, ומרמזת לעולם הטבע שמושפע מהחמה הכוח הגדול המניע של הטבע, ולכן ר"ה הוא לכל באי עולם. ובו נפסקים מזונותיו, וגשמי שנה. ולכן מצות היום של ר"ה להמליך את הקב"ה על העולם כולו, דהיינו גם על עולם הטבע.
חלקו חכמינו ז"ל מתי עתידים להיגאל, (ראש השנה דף י עמוד ב):
"תניא, רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם...בניסן נגאלו - כדאיתא. בתשרי עתידין ליגאל - אתיא שופר שופר; כתיב הכא תקעו בחדש שופר, וכתיב התם ישעיהו כז ביום ההוא יתקע בשופר גדול. רבי יהושע אומר: בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל. מנלן? אמר קרא שמות יב ליל שמרים - ליל המשומר ובא מששת ימי בראשית. - ואידך: לילה המשומר ובא מן המזיקין".
וידוע שיש שני דרכים לגאולה ניסית וטבעית כמבואר בגמ' (סנהדרין דף צח עמוד א):
"אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב דניאל ז' וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה, וכתיב זכריה ט' עני ורכב על חמור! - זכו - עם ענני שמיא, לא זכו - עני ורוכב על חמור".
ונראה שהגאולה הניסית, "על ענני שמיא", מתאימה להיות בניסן, ש"בו הישועות מקיפות", באופן ניסי, וזה כאשר זכו להיות כצדיקים. אבל אם לא זכו, הרי הם זקוקים לחודש התשובה, ואז תהיה הגאולה בדרך הטבעית, כפי שמתאים בחודש תשרי. ונראה שהעבודה ה נדרשת לכך היא ההבחנה ש"מלך בשדה", בכל מקום ומקום ובתוך עולם הטבע, וזו היא ההכנה הנדרשת לפני ר"ה דין לעולם הטבע.
ולפי זה נראה להסביר את הפסוקים בראשית פרשתנו שדורשים מאתנו ראיה ושמיעה חדה! מפני שמדובר על ברכה השורה במעשה ידינו ע"י שאנו מתבוננים למצוא את השגחת ה' עלינו בכל מעשינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












